בג"ץ 3639-23
טרם נותח

התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. משרד הפנים ,הוועדה לחיוב אישי

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3639/23 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופטת רות רונן העותרת: התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד המשיבים: 1. משרד הפנים, הוועדה לחיוב אישי 2. ראש עיריית קריית מוצקין 3. מנכ"ל עיריית קריית מוצקין 4. עו"ד איתי צורף עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ב' בטבת התשפ"ה (2.1.2025) בשם העותרת: עו"ד תומר נאור; עו"ד תמר באום בשם המשיבה 1: בשם המשיבים 3-2: עו"ד עמרי אפשטיין עו"ד גיא שוסט פסק-דין 1. עניינה של העתירה בהחלטתה של המשיבה 1 – הוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים (להלן: הוועדה לחיוב אישי), שלא להטיל חיוב אישי על המשיבים 3-2. בקצירת האומר יצוין כי המשיב 4, שהוא חבר מועצה מטעם סיעת האופוזיציה בעיריית קריית מוצקין, פנה למשיבים 3-2 בהתאם לאמור בסעיף 140א(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: פקודת העיריות), בבקשה כי מסמכים מסוימים יועמדו לרשותו תוך 3 ימים מיום בקשתו. חרף מספר פניות ולמרות האמור בסעיף 140א(א) לפקודת העיריות, בקשתו של המשיב 4 לא נענתה. זאת לשיטתם של המשיבים 3-2 – מאחר שהם היו סבורים כי המשיב 4 התכוון להקים מקומון מתחרה במקומונים הקיימים בקריית מוצקין, וכי הוא ביקש לעשות שימוש במידע לצורך "ריגול עסקי". משום כך, לשיטתם, בקשתו של משיב 4 לא הוגשה בתום לב. לאור האמור נאלץ המשיב 4 להגיש עתירה לבית המשפט (עת"מ 55461-01-21). 2. לאחר הגשת העתירה, ונוכח עמדתו של הממונה על המחוז במשרד הפנים, הועברו המסמכים המבוקשים לידי המשיב 4, והוא משך את עתירתו. בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ת' נתנאל-שרון) מחק את העתירה. הוא קבע כי הגשתה הייתה מוצדקת וכי היא שהניעה את המשיבים 3-2 למסור את המסמכים למשיב 4. לכן, חויבו המשיבים בעתירה ובכלל זה עיריית קריית מוצקין בהוצאות משפט ובאגרת בית משפט בסכום כולל של 11,313 ש"ח. בפועל נשאה העירייה בתשלום ההוצאות. הוועדה לחיוב אישי קיימה דיון בשאלת חיובם של המשיבים 3-2 באופן אישי בהוצאות הללו, ובסופו של דבר הכריעה בהחלטתה מיום 15.1.2023 שלא לחייבם באופן אישי לשאת בהוצאות. העתירה נגעה כאמור להחלטה זו. 4. בדיון שהתקיים לפנינו ביום 2.1.2025 המלצנו לב"כ העותרת, לאחר קריאת מכלול החומר בתיק בית המשפט, לחזור בו מן העתירה. זאת מאחר שלא היינו סבורים כי קיימת עילה להתערבות בהחלטתה של הוועדה לחיוב אישי, שהתקבלה לאחר הליך סדור ובחינה של כלל המידע שהוצג לפניה. ב"כ העותרת הסכים לחזור בו מן העתירה, והיא נדחית אפוא. 5. בשולי הדברים נעיר את מה שאמור להיות מובן מאליו – נבחרי ציבור חייבים לפעול בהתאם לדין, ובכלל זה לקיים את הוראת סעיף 140א לפקודת העיריות ולאפשר לכל חבר מועצה המבקש זאת – לעיין במסמכי העירייה, למעט בנסיבות החריגות המנויות בסעיף 140א(ב) לפקודה. מעבר לכך – אף שכאמור סברנו כי דין העתירה דנן להידחות בהעדר עילה להתערבות, יש להניח ולצפות כי במקרים המתאימים ייעשה שימוש בהוראת סעיף 221 לפקודת העיריות, הוראה שנועדה להבטיח כי נבחרי הציבור יפעלו במסגרת תפקידם כנאמני הציבור במחויבות ובאחריות לטובת ציבור שולחיהם. סוף דבר – העתירה נדחית. אין צו להוצאות. ניתן היום, ה' טבת תשפ"ה (05 ינואר 2025). אלכס שטיין שופט חאלד כבוב שופט רות רונן שופטת