בשארה חאתם נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק רע"פ 3630/03 בבית המשפט העליון רע"פ 3630/03 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות המבקש: בשארה חאתם נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 3154/03 מיום 7.4.03 שניתן על ידי כבוד השופט א' שיף תאריך הישיבה: כ"ד בחשוון התשס"ד (19.11.03) בשם המבקש: עו"ד עזאם מוניר בשם המשיבה: עו"ד ענת חולתא פסק-דין השופטת א' חיות: 1. בית-משפט השלום לתעבורה בעכו (כבוד השופט מ' אלטר) גזר על המבקש שמונה עשרה חודשי מאסר בפועל, חמישה עשר חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 4,000 ₪ וכן פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חמישים חודשים, לאחר שהרשיעו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה. כמו-כן, הורה בית-משפט השלום על הפעלת עונש מאסר מותנה בן שניים עשר חודשים, שהיה תלוי ועומד נגד המבקש, מחציתו לריצוי בחופף ומחציתו לריצוי במצטבר ובסך הכול - עשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל אותם על המבקש לרצות, בגין העבירות שבהן הורשע. ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי בחיפה על הכרעת-הדין המרשיעה ועל חומרת העונש, נדחה, למעט זיכויו של המבקש מעבירה של נהיגה ללא רישיון, לגביה ציין בית-המשפט המחוזי, כי עבירה זו נבלעת בעבירה של נהיגה בזמן פסילה. מכאן הבקשה שבפנינו, אשר צומצמה על-פי החלטה קודמת מיום 20.5.2003, לטענות הנוגעות לחומרת העונש בלבד. 2. אכן, הכלל הוא כי חומרת העונש אינה מהווה עילה לדיון ב"גלגול" שלישי, אלא בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת אך כזה הוא המקרה שלפנינו. בחינת המעשים בהם הורשע המבקש, מלמדת כי העונש שהושת עליו, ככל שהוא נוגע למשך המאסר בפועל, חורג באופן בולט מרמת הענישה ההולמת, עד כי ראוי לאפשר דיון נוסף בערכאה זו על-מנת להעמיד דברים על תיקונם. לפיכך, ניתנת למבקש רשות לערער בכל הנוגע לחומרת העונש. המבקש (המערער) טוען, כי זה לו מאסרו הראשון בפועל, וכי גם אם מביאים בחשבון את עברו בעבירות דומות, אין זה ראוי להשית עליו עשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל, בגין העבירות שבהן הורשע. באת-כוח המשיבה טענה מנגד, כי בעבר כבר נגזרו על המבקש עונשי מאסר בפועל בגין עבירות דומות וכן הוארך מאסר על-תנאי שהושת עליו, אך ללא הועיל. לטעמה משלא למד המבקש את לקחו, ראוי היה זאת הפעם לגזור עליו עונש מאסר ממשי, על-מנת להרתיעו. 3. עברו של המבקש בעבירות דומות לא נעלם מעינינו וכן לא נעלמה מעינינו העובדה שהמבקש ריצה בעבר שישה חודשי מאסר בפועל וכן שתי תקופות מאסר, האחת בת חודשיים והשנייה בת שישה חודשים, בעבודות שירות, בגין אותן עבירות. מבחינה זו, מלמד גיליון ההרשעות שהוצג על-ידי המשיבה כי טענת המבקש לפיה זה לו מאסרו הראשון, אינה מדויקת. התמונה המצטיירת היא כי אכן מדובר בעבריין מועד בתחום זה, שהעונשים אשר נגזרו עליו עד כה לא הרתיעהו מלחזור ולנהוג ברכב, בעת פסילה. יחד עם זאת, מקובלת עלינו טענת המבקש, לפיה תקופת המאסר בפועל שנגזרה עליו במקרה שלפנינו, חורגת במידה מובהקת מרמת הענישה הראויה למקרים כגון דא, ולא בכדי לא היה בידי המשיבה להציג בפנינו ולו מקרה אחד, בו נגזרו על מי שהורשע בנהיגה בעת פסילה, מבלי שנגרם נזק כלשהו לרכוש או לגוף, עונש מאסר בפועל ברמה כזו. הצורך בהרתעתו של המבקש הוא ברור ומובן, אך נראה לנו כי גם להשגת מטרה זו ראוי היה להסתפק בתקופת מאסר מתונה יותר של שניים עשר חודשים ובהפעלה, בחופף, של עונש המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד נגדו. 4. הערעור על חומרת העונש מתקבל, אפוא, ואנו מעמידים את עונש המאסר שעל המבקש לרצות בפועל על שניים עשר חודשי מאסר. כמו-כן, אנו מורים על הפעלה בחופף של עונש המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו. תקופת המאסר על-תנאי שנגזרה על המבקש תקוצר אף היא ותעמוד על שישה חודשי מאסר, תחת חמישה עשר חודשי המאסר על-תנאי שגזר עליו בית-משפט קמא. יתר חלקי העונש שנגזרו על המבקש, יעמדו בעינם. המבקש יחל בריצוי עונשו ביום 2.12.2003 בשעה 12:00, ויתייצב לצורך כך במזכירות בית-המשפט השלום לתעבורה בעכו. ניתן היום, ‏כ"ד חשוון, תשס"ד (19.11.03). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03036300_V03.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il