שמואל חובב נ. חברת החשמל לישראל בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 363/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 363/06 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער: שמואל חובב נ ג ד המשיבים: 1. חברת החשמל לישראל בע"מ 2. קצין ביטחון ארצי חברת החשמל, מרדכי זמיר 3. קצין ביטחון תל אביב (או מחוז דן) של חברת החשמל, יצחק בן שלוש 4. מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בראשון-לציון (השופטת ד' גנות, ס.נ.) מיום 1.1.2006 שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 6664/04 בשם המערער: עו"ד צבי בן ליאור בשם המשיבה 4: עו"ד מיקי חשין פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון-לציון (השופטת ד' גנות) מיום 1.1.2006 שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 6664/04. 1. המערער הגיש תביעה נזיקית נגד המשיבים, בטענה כי נהגו ברשלנות שעה שהגישו נגדו תביעה במשטרה המייחסת לו גניבה ממעביד. בית המשפט קיים עד כה שני קדמי משפט, האחרון ביום 12.7.2005. ביום 22.12.2005 הגיש המערער בקשה לפסלות שופט. הבקשה התבססה על אירוע שהתרחש (ביום 11.10.2005) במהלך דיון בתביעה אחרת בפני השופטת גנות, בין צדדים אחרים (ת.א. 8305/04). באותו הליך ייצג בא כוח המערער את אחד מבעלי הדין, ובמהלך הדיון הטילה השופטת חשד באותו בעל דין ובבא כוחו כי זייפו הזמנה לעדות של אחד העדים. הדבר גרם להשפלה ומבוכה. לאחר מספר דקות, כאשר השופטת עיינה בתיק בית המשפט וגילתה את טעותה, היא התנצלה בקול רם בפני בעל הדין ובא כוחו על החשד שהטיחה בהם. באותו הליך התבקשה פסילת בית המשפט. בית המשפט החליט: "אכן, בית המשפט התנצל מיד בפני התובע ובא כוחו, אלא שלאור תחושתו של התובע, הנני מעבירה הדיון לכב' השופטת סורוקר אשר תקבע אותו על פי יומנה". 2. בבקשת המערער שהוגשה בהליך נשוא הערעור, הוא טען כי בנסיבות אלה, הוא הגיע למסקנה כי הוא לא יוכל לייצג כראוי את עניינו של המערער בפני השופטת גנות. המשיבים מצידם הביעו אמון מלא בבית המשפט ובנסיבות העניין, הותירו את שאלת הפסלות לשיקול דעת בית המשפט. בית המשפט החליט (ביום 1.1.2006) לדחות את בקשת הפסלות. בהחלטה נאמר כי "בעניין אשר צוטט על ידי [המערער], סברתי באמת ובתמים שהיה מקום להיענות לבקשה. בעניין אשר בפני אין כל נימוק או סיבה מתקבלת על הדעת אשר בגינה יש להעביר שמיעת התיק בפני מותב אחר". 3. מכאן הערעור שבפניי. המערער עומד בהרחבה על ההתרחשויות שאירעו בהליך האחר. לדבריו, האירוע של הטחת אשמת שווא בו עודו טרי, ואותותיו הנפשיים הקשים עדיין לא פגו. האשמה כזו פוגעת, עד ליסוד, ברקמת היחסים הראויה בין בית המשפט לבין בא כוח המערער. על פי כל קנה מידה אובייקטיבי, במצב דברים כזה נשמט היסוד לאמון הדרוש, במהלך ניהול המשפט, מצד המערער כלפי בית המשפט ומצד בית המשפט כלפי המערער ובא כוחו. לאור חוסר האמון ההדדי, לא ניתן לשלול חשש אובייקטיבי למשוא פנים. משיבה 4 הגישה תשובה לערעור, בה היא מתנגדת לפסילת בית המשפט. לטענתה, המערער לא הוכיח כי בית המשפט גיבש דעה בתיקים אחרים בהם מייצג בא כוח המערער, במובן זה שדעתו "ננעלה" ו"המשחק מכור". 4. לאחר שעיינתי בשעתו בערעור, ביקשתי לקבל את התייחסותה של השופטת ד' גנות לערעור. השופטת גנות עמדה על ההתרחשות בתיק האחר ועל שיקוליה להעביר את שמיעת אותו תיק לשופט אחר. היא ציינה כי עשתה כן בשל "תחושתו של התובע" ולצורך מראית פני הצדק. בדיעבד, יתכן שלא היה מקום להיעתר לבקשה. באשר להליך דנן, השופטת סבורה כי מדובר בבקשת סרק, וכל כולה אינה אלא נסיון פסול להחלפת מותב ללא כל סיבה, ומבלי שתהיה לבא כוח המערער טרוניה כלשהי בהתייחס לתיק זה. 5. עיינתי בטענות המערערים, בתשובה ובחומר המונח לפניי. נחה דעתי כי דין הערעור להידחות, בהיעדר עילה לפסילת בית המשפט. המבחן לפסילת שופט הינו אובייקטיבי, ואין עמדתו הסובייקטיבית של בעל דין או בא כוח מכרעת. הוא נקבע על פי אמת המידה הידועה והמקובלת של חשש ממשי למשוא פנים, על סמך נתונים אובייקטיביים. השאלה אותה יש לשאול היא אם יש יסוד ממשי לחשש כי השופט מנוע מלשפוט את ההליך הנוכחי ללא משוא פנים. 6. מהחומר המונח בפניי לא עולה כי דעתו של בית המשפט "ננעלה" בנוגע למחלוקת בין בעלי הדין. חששו של המערער, ככל שישנו, הינו חשש סובייקטיבי גרידא. בתיק האחר (ת.א. 8305/04) החליט בית המשפט להעביר התיק לשופט אחר, בשל "התקרית" שאירעה במהלך הדיון בין בא כוח המערער – שייצג תובע אחר – לבין בית המשפט. בין אם היה מקום להעברת הדיון באותו הליך ובין אם לאו, בהליך נשוא הערעור דנן לא מתקיימת עילת פסלות. להליך נשוא הערעור אין כל נגיעה לאותה "תקרית" שהסתיימה בהתנצלות וביישור ההדורים, ואין בכל אלה כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. בקשה לפסילת שופט, מעצם מהותה, מועלית ביחס להליך ספציפי. אין היא מופשטת. טענת פסלות כללית הצופה פני עתיד עשויה לאפשר בחירה לא ראויה של פורום משפטי (ראו: ע"א 3400/05 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' בסון (לא פורסם); ע"א 838/06 ביטון נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)). פסלות אינה מצב של קבע. יתרה מזאת, פסילת שופט אינה דבר של מה בכך ואין היא נעשית בנקל (ראו ע"א 8108/98 אל-על נ' זילברשלג (לא פורסם)). אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבה 4 בסכום של 2,000 ₪. ניתן היום, ב' בסיון התשס"ו (29.5.2006). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06003630_A02.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il