חסן אבו עאנם נ. מדינת ישראל

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3623/21 לפני: כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון המערער: חסן אבו עאנם נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 18488-03-20 מיום 8.4.2021 שניתן על ידי כב' השופט סארי ג'יוסי תאריך הישיבה: כ' בחשון התשפ"ב (26.10.2021) בשם המערער: עו"ד רומן קלוגרמן בשם המשיבה: בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ד רוני זלושינסקי הגב' ברכה וייס פסק-דין השופט ג' קרא: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ס' ג'יוסי) בת"פ 18488-03-20 מיום 8.4.2021, בגדרו הוטל על המערער עונש של 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל והופעל במצטבר עונש מאסר מותנה של חצי שנה – סך הכל 54 חודשים. כמו כן, הוטל מאסר על תנאי לתקופה של שנה, אשר יופעל אם המערער יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש או אלימות מסוג עוון או פשע. ביום 6.8.2020, הורשע המערער – בן 24 – על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדותיו של כתב אישום מתוקן (להלן: כתב האישום המתוקן) בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). ביום 1.2.2021, המערער הורשע בנוסף, במסגרת בקשתו לצירוף תיקים, בעבירות המיוחסות לו ב-ת"פ 58579-10-20 (מחוזי באר-שבע) (להלן: תיק באר-שבע) – עבירות של שוד לפי סעיף 402 לחוק העונשין והפרת הוראה חוקית לפי סעיף 286 לחוק העונשין; וב-ת"פ 42728-06-19 (שלום אילת) (להלן: תיק אילת) – עבירת גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין. רקע וגזר דינו של בית המשפט קמא על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המערער פנה למתלונן וביקש ממנו להשתמש במכשיר הסלולרי שלו (להלן: טל"ס) לצורך ביצוע שיחה. המתלונן הסכים ומסר למערער את הטל"ס. המתלונן ביקש מהמערער שישיב לו את הטל"ס בטענה כי הינו שוטר, אך המערער סירב ואיים עליו בפגיעה שלא כדין בגופו באומרו: "אתה שוטר, רק על זה אני צריך להרוג אותך". המערער נטל בידו אבן, הניפה מעלה, ודרש מהמתלונן את כל שבכיסיו. המתלונן הוציא מכיסיו את ארנקו ומסרו למערער. לאחר מכן המערער איים שוב על המתלונן באומרו: "כדי שאני לא אפרק לך את הראש עם הסלע אתה תעשה מה שאני אומר לך", ואז ערך חיפוש בכיסיו של המתלונן, תוך שהוא ממשיך להחזיק את האבן. בהמשך, המערער דרש מהמתלונן ללכת מהמקום, תוך שאיים עליו באומרו: "יש לך 3 שניות ואם אתה פותח את הפה או מסתובב אני מפוצץ לך את הראש". לאחר הודאת המערער ושמיעת הטיעונים לעונש ולאור המלצת שירות המבחן, הורה בית המשפט קמא ביום 30.9.2020 על העברת המערער "מדלת לדלת" למסגרת אשפוזית "תמר" ונאסר עליו לצאת מגבולות האשפוזית (להלן: ההוראה החוקית). מספר שעות לאחר קליטתו באשפוזית, הפר המערער את תנאי השחרור, נמלט ממסגרת האשפוזית וברח (להלן: אירוע הבריחה). בהמשך נעצר המערער. ביום 1.2.2021, התיר בית המשפט, לבקשת המערער, לצרף שני כתבי אישום נוספים: א. כתב האישום המתוקן בתיק באר-שבע, בו מתואר אירוע הבריחה והפרת ההוראה החוקית ואירוע נוסף, בו מתואר שוד במהלכו ניגש המערער למתלונן ברחוב, שלצידו היו אופניו החשמליים (להלן: האופניים), הציג עצמו כשוטר ושאל את המתלונן מדוע הוא מסתובב ללא מסיכה. המתלונן חשד במערער והמערער הכה באגרופו בראשו של המתלונן. המתלונן קם כדי למנוע מהמערער לגנוב את אופניו, אך המערער הצליח להגיע אל האופניים ואחז בהם במטרה לגנבם. המערער לא הצליח לגנוב את האופניים מאחר שהוא נפל עימם ארצה, ואז לקח המערער מהמתקן שהיה על האופניים את הטל"ס של המתלונן במטרה לגנבו. המתלונן התקרב אל המערער כדי למנוע ממנו לגנוב את הטל"ס, והמערער בתגובה בעט במתלונן באזור בטנו. המתלונן הכה את המערער, אשר הכה את המתלונן בחזרה. המערער ניגש שוב לאופניים, שהיו על הרצפה וניסה להרימם במטרה לגנבם. המתלונן התקרב למערער והמערער הדף את האופניים לכיוון המתלונן וברח מהמקום. כתוצאה ממעשיו של המערער, נגרמו למתלונן חבלות בראשו ובידיו. ב. כתב האישום בתיק אילת מפרט אירוע בו המערער נטל ונשא את הטל"ס של המתלונן שם במרמה, בתואנה כי הוא מבקש להתקשר מהטל"ס והמתלונן הסכים לכך. בגזר הדין ציין בית המשפט קמא כי מדובר בריבוי עבירות, עליהן חל סעיף 40יג לחוק העונשין, עת העבירות בוצעו במועדים שונים וכלפי שלושה קורבנות שונים ומשכך יש לקבוע מתחם ענישה לכל אחד מהאירועים. בית משפט קמא עמד על חומרתה של עבירת השוד, ובייחוד שוד בנסיבות מחמירות. בגזר דינו עמד בית המשפט קמא על כך שהמערער פגע בערכים המוגנים של כבוד האדם, שלמות גופו, ביטחונו האישי ושלום הציבור; וכי העבירות בוצעו כלפי קורבנות תמימים שכל חטאם התמצה בכך שנקרו בדרכו של המערער שאת מכשיריהם הסלולריים הוא חמד. עוד צוין כי הגם שלמתלוננים לא נגרמו נזקים פיסיים קשים, הרי שפוטנציאל הסיכון הטמון במעשים אלה מעצים את החומרה. זאת ועד, אין להתעלם מהנזקים הנפשיים כתוצאה מהאירוע הטראומתי אותו חווה קורבן מעשה השוד, המותיר בו משקעים נפשיים קשים. נסיבה מיוחדת לחומרא מצא בית המשפט בכך שאת עבירת השוד בתיק באר-שבע ביצע המערער בעת בריחתו מהאשפוזית תוך הפרת הוראה חוקית. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 20 ל-50 חודשים בתיק המקורי ובתיק באר-שבע, ומתחם ענישה הנע בין 6 ל-10 חודשים בתיק אילת, כשלא נמצאה כל סיבה לסטייה מהמתחם. בית משפט קמא זקף לזכות המערער את הודאתו ואת נסיבותיו האישיות המורכבות, לחובתו את עברו הפלילי המכביד, במיוחד הרשעותיו הקודמות בעבירות רכוש ועבירות הדומות לאלו שהורשע בהן כאן, כאשר שתיים מהן בגין, בין היתר, ביצוע שוד בנסיבות מחמירות, כשבגין כך נגזרו על המערער עונשי מאסר בפועל. טענות המערער לטענת המערער, בית המשפט קמא החמיר בעונשו יתר על המידה; בית משפט קמא שגה בכך שקבע מתחמי ענישה זהים לעבירת השוד ולעבירת השוד בנסיבות מחמירות. לעמדתו, קביעת מתחמי הענישה הזהים אינה מגלמת את ההבדל ה"איכותי" שבין העבירות ומביאה להחמרה יתרה עם המערער. עוד טוען המערער כי שגה בית משפט קמא בכך שהחמיר בקביעתו את מתחם העונש הראוי בגין עבירת הגניבה באופן שנע בין 6 ל-10 חודשי מאסר בפועל. לעמדתו, מתחם העונש הראוי לעבירת הגניבה הוא בין מאסר על תנאי ברף התחתון של המתחם לבין עונש של מספר חודשי מאסר בודדים הניתנים לריצוי בעבודות שירות. טענה נוספת היא כי בית משפט קמא שגה משהטיל עונש מאסר על תנאי בן 12 חודשי מאסר לבל יעבור המערער עבירת רכוש או אלימות מסוג עוון או פשע, וזאת מבלי לאבחן בין סוגי העבירות עליהן יחול העונש המותנה. המערער אף סבור כי שגה בית משפט קמא משלא נתן משקל מספק לגילו הצעיר של המערער, שהוא "צעיר בגיר" ולא נתן משקל לסיכויי שיקומו. דיון והכרעה לאחר שעיינו בנימוקי הערעור, בגזר הדין של בית המשפט המחוזי ולאחר ששמענו את טענות המערער בדיון – הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור על חומרת העונש. הלכה היא כי ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שהטילה הערכאה הדיונית אלא בנסיבות חריגות שבהן נפלה בגזר דינה של הערכאה הדיונית טעות מהותית הבולטת על פניה או שהעונש חריג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת או הראויה בנסיבות דומות (ראו, למשל: ע"פ 2147/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (28.9.2014)). הערעור שלפנינו אינו מגלה כל עילה להתערבות בענישה. לעניין טענות המערער בעניין מתחמי הענישה, הלכה היא כי "מנעד הענישה בעבירת השוד רחב והעונשים בגין העבירה מגוונים, בשל השוני הניכר בין מעשי השוד השונים, מידת חומרתם ונסיבותיהם" (ע"פ 3698/20 מחאמיד נ' מדינת ישראל, פסקה 9 וההפניות שם (‏3.11.2020)). יתר על כן, "הלכה היא כי בית משפט שלערעור בוחן, בראש ובראשונה, את התוצאה העונשית הסופית. כתוצאה מכך, גם אם נפלה טעות כלשהי באופן הפעלת מנגנון הבניית שיקול הדעת שעוגן בהוראות תיקון 113 לחוק העונשין, אין בכך כדי להצדיק קבלת ערעור כאשר התוצאה העונשית אינה מצדיקה התערבות..." (ע"פ 764/21 מדינת ישראל נ' אבו לבן, פסקה 14 (‏21.4.2021)). בהתאם לכך, יש ליתן את הדעת על הלימת העונש בהינתן מכלול נסיבות המעשה והעושה וככל שהלימה מתקיימת – ערכאת הערעור לא תתערב בתוצאה העונשית. העונש שהושת על המערער הולם את העבירות החמורות שביצע, בשים לב לערכים המוגנים שנפגעו, לנסיבות ביצוע העבירות ולנסיבותיו האישיות של המערער. גזר הדין הוא מפורט ומנומק ומתחשב בשיקולים הרלוונטיים. עבירות שוד לסוגיהן הן עבירות חמורות ויש ליתן לכך ביטוי עונשי הולם ברמת הענישה (ראו, למשל: ע"פ 588/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (27.8.2013) (על מעשי שוד, לרבות שוד של מכשירים סלולריים, כ"מכת מדינה" ומגמת ההחמרה בענישה לאור התגברות התופעה); ע"פ 8696/18 מדינת ישראל נ' מני (18.4.2019) (על חומרתה של עבירת השוד)). יתר על כן, למערער עבר פלילי מכביד ובעת ביצוע המעשים היה תלוי נגדו עונש מאסר בר הפעלה. התסקיר המשלים האחרון מטעם שירות המבחן – אינו משנה ממסקנות אלו. לעניין הטענה כי המערער הוא "צעיר בגיר" ויש להתחשב בכך – הלכה היא כי ההכרה בקטיגוריית הבגירים הצעירים אין משמעותה כי בכל מקרה תהיה הקלה בעונש, אלא על בית המשפט לבחון בכל מקרה לגופו האם ועד כמה מתקיימים המשתנים המצדיקים הקלה (ראו, למשל: ע"פ 2420/15 אבטליון נ' מדינת ישראל (29.11.2015)). לא מצאנו ממש גם בטענת המערער לעניין המאסר המותנה. הלכה היא כי "סעיף 52(ד) לחוק העונשין מעניק לבית המשפט סמכות רחבה לעניין הגדרת עבירות התנאי – בין אם בציון סוג העבירות או בפירוט עבירות מסוימות, באמצעות תיאורן או באזכור הוראות חוק" (רע"פ 1553/15 עיסא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון, פסקה 10 (‏31.10.2017)). בהתחשב בכך שהמערער שב ומסתבך בעבירות רכוש ואלימות לסוגיהן – המאסר המותנה בפריסתו הרחבה כפי שהוטל, נועד לרסן את פעולותיו העברייניות של המערער, ולא מצאנו כי נפלה שגגה בכך מלפני בית המשפט קמא. סוף דבר, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ט בחשון התשפ"ב (‏4.11.2021). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21036230_Q01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1