עיריית כפר סבא נ. שר התחבורה והבטיחות בדרכים

פסק-דין בתיק בג"ץ 3604/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3604/18 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. עיריית כפר סבא 2. קיבוץ עינת 3. עיריית יהוד-מונוסון 4. מושב בני עטרות נ ג ד המשיבים: 1. שר התחבורה והבטיחות בדרכים 2. השר להגנת הסביבה 3. כנסת - וועדת הכלכלה 4. רשות התעופה האזרחית 5. רשות שדות התעופה 6. מושב מזור 7. מושב בארות יצחק 8. עיריית ראש העין עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אבנר (גרי) ירקוני; עו"ד חן עמידור בשם המשיבים 1, 2 ו-4: עו"ד יונתן נד"ב בשם המשיבה 3: בשם המשיבה 5: עו"ד אביטל סומפולינסקי עו"ד רון צין; עו"ד סיון רוזנבלט פסק-דין השופט מ' מזוז: 1. עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי בית המשפט יורה לשר התחבורה (המשיב 1) לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 73 לחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן: חוק הטיס) - אשר מסמיך את שר התחבורה, בהסכמת השר להגנת הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות לענין מפלסי רעש מרביים מכלי טיס בשטח מדינת ישראל - וזאת לשם קביעת מפלסי רעש מרביים למטוסים הנוחתים בנמל התעופה בן גוריון (נתב"ג). 2. ברקע לעתירה עומדת החלטת המשיבה 5, רשות שדות התעופה (להלן: רש"ת) לסגור זמנית, לתקופה קצובה קצרה, את מסלול 30-12, שהוא מסלול הנחיתות העיקרי בנתב"ג, לצורך שיפוצים. הודעה רשמית על תכנית השיפוץ נמסרה על ידי רש"ת לכל הישובים בקרבת נתב"ג עוד בחודש ינואר, והשיפוץ האמור החל ביום 29.4.2018 והוא עתיד להימשך כשלושה חודשים. 3. העותרים הם יישובים באזור הנפגעים לטענתם מהרעש שמייצרת הסטת תנועת המטוסים בנתיבי הגישה האוויריים לשני מסלולי הנחיתה החלופיים (מסלולים 21-03 ו-26-08) בתקופת ביצוע עבודות השיפוץ. 4. נגד ההחלטה האמורה של רש"ת הוגשו מספר עתירות מינהליות לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. ביום 30.4.2018 דחה בית המשפט בפסק דין מפורט ומנומק שתי עתירות בנושא, תוך שנקבע כי לא נמצא פגם או אי סבירות בהחלטה לגבי ביצוע השיפוץ, בין היתר תוך ציון פתרונות שונים שהציעה רש"ת לתושבים לגבי תקופת השיפוץ ואת הודעתה שייעשה מאמץ עליון לסיים את העבודות לא יאוחר מסוף חודש יולי (עת"מ 25731-04-18 ועת"מ 45026-04-18). עתירה נוספת נמחקה בהסכמה. העתירה הרביעית בנושא הוגשה על ידי העותרים דנן ביום 2.4.2018 (עת"מ 4271-04-18), ובמסגרתה התבקש גם צו ביניים אשר יאסור על נחיתות במסלולים החלופיים בזמן השיפוץ, עד אשר ייקבעו מפלסי הרעש המרביים בתקנות. הבקשה לצו ביניים נדחתה, וביום 3.5.2018, לאחר דיון, קיבל בית המשפט את טענת המשיבים להעדר סמכותו העניינית לדון בעתירה מאחר שהסעד המבוקש - התקנת תקנות - אינו בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים אלא בסמכות בג"צ. 5. ביום 4.5.2018 הוגשה העתירה דנן. העתירה זהה בנוסחה לעתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים זולת העובדה שבמסגרתה התבקש בית המשפט להתעלם מהחלק בעתירה הנוגע לבקשה לצו ביניים, שכן שוב אינו רלוונטי באשר עבודות השיפוץ כבר החלו. לצד זאת התבקש דיון דחוף בעתירה. בעתירה נטען כי רעש כלי הטיס הנוחתים מהווה מטרד חמור לתושבי היישובים העותרים, וכי על שר התחבורה להשתמש בסמכותו על פי סעיף 73 לחוק הטיס כדי להגביל את רעש המטוסים בעת נחיתה ממנו סובלים התושבים. בעתירה הודגש כי אין רצונם של העותרים בהעברת התנועה ממסלול למסלול ובכך להזיק לתושבי יישובים אחרים, אלא בקביעת ספי רעש בתקנות לכל נתיבי הנחיתה. 6. בתגובות לעתירה מטעם המדינה (משיבים 1,2 ו-4) ומטעם רש"ת (משיבה 5) הובהר כי קיימות כיום תקנות מפורטות המסדירות ספי רעש אך אלה מתייחסים להמראות מטוסים ולא לנחיתות (תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981, להלן: התקנות)). לגוף העתירה נטען כי סעיף 73 לחוק הטיס אינו מחייב קביעת תקני רעש לנחיתת מטוסים, ולעמדת הגורמים המקצועיים המופקדים על הנושא, אין מקום לקבוע מפלסי רעש מרביים ביחס לנחיתות מטוסים, משיקולים של בטיחות הטיסה, וזאת מן הטעם שרמת הרעש בנחיתה כמעט ואינה נתונה לשליטת מפעיל כלי הטיס, ואף בעולם לא מקובל לקבוע רעש מרבי לנחיתות, והעותרים גם לא הצביעו על מדינה בעולם בה נהוג כלל שכזה. לצד זאת הועלתה על ידי המדינה ורש"ת טענת שיהוי, המצדיקה לטענתן דחיית העתירה על הסף. נטען כי לעותרים נמסר על העבודות כבר ביום 16.1.2018, ובתגובה לפנייתם נשלח אליהם עוד ביום 24.2.2018 מכתב מפורט ומנומק מטעם המשיב 1 המפרט את עמדת המשיבים. עתירת העותרים הוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים פחות מחודש לפני תחילת העבודות המתוכננות, ולבית משפט זה הוגשה העתירה רק ביום 3.5.2018, לאחר תחילת העבודות. בנסיבות אלה קיים קושי ממשי לברר את העתירה בסד זמנים כה קצר, כאשר ניתן היה להגיש את העתירה מבעוד מועד. וממילא אף אם תתקבל העתירה הליך התקנת תקנות הוא הליך מורכב הדורש זמן לא מבוטל, ובמיוחד כאשר מדובר בסוגיה מקצועית וכאשר התקנות מחייבות אישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת. עוד צוין לענין זה כי עוד ב- 2016 פורסמה לציבור טיוטת תיקון התקנות ולא התקבלה כל הסתייגות של העותרים לכך שהתיקון אינו כולל קביעת תקני רעש לנחיתות. 7. דין העתירה להידחות על הסף. 8. אף שעניינה של העתירה בהתקנת תקנות, הרי שהשיפוץ והפגיעה הנגרמת בעטיו לתושבי העותרים מהווים את המוקד של העתירה. לענין זה העתירה אכן לוקה בשיהוי ממשי, ולמעשה מדובר במעשה עשוי. עבודות השיפוץ במסלול 30-12, שהנחתנו היא שהן נחוצות ואף לא נטען אחרת, החלו זה מכבר. במהלך ביצוע העבודות המסלול אינו שמיש וממילא מתחייבת הסטת הנחיתות בתקופת העבודות למסלולים אחרים בנתב"ג. לעותרים נמסר עוד בחודש ינואר על העבודות המתוכננות, תוך הצעת פתרונות שונים להקלת הרעש, ובתגובה לפנייתם למשיב 1 קיבלו מענה מפורט ומנומק עוד ביום 24.2.2018. העתירה הוגשה אפוא בשיהוי ממשי ולמעשה השיפוץ הוא כבר בגדר מעשה עשוי, אף שהעבודות טרם הושלמו. 9. מעבר לצורך ולגופה של העתירה אציין כי העותרות לא הצביעו על כל עילה להתערבות בהחלטות המשיבים - הן ההחלטה לשפץ את מסלול 30-12 והן לענין החלטת המשיבים שלא לקבוע תקני רעש לנחיתות מטוסים. כנזכר לעיל, עמדתם של גורמי המקצוע אצל המשיבים הינה שאין לקבוע מגבלות רעש באשר לשלב הנחיתה, וכי מגבלות כאלה עלולות לפגוע בבטיחות הטיסה, ומגבלות כאלה גם אינן מקובלות בעולם. כידוע, בית המשפט לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקוליה של הרשות בנושאים בהם נדרשת מומחיות מקצועית – "... והלכה ידועה היא כי בנושאים בהם נדרשת מומחיות מקצועית, בית המשפט לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקוליה של הרשות, ובמיוחד כך כאשר מדובר בתוקפן של תקנות, אלא אם אלו חורגות באופן קיצוני ממתחם הסבירות (ראו, ענין צוות, בעמ' 796). לענין זה ראוי להוסיף כי מקום בו חקיקת המשנה מבוססת על ענין שבמומחיות מקצועית, העובדה כי קיימות באותה סוגיה חוות דעת נוגדות אינה מצדיקה את פסילתה" (בג"צ 8487/03 ארגון נכי צה"ל נ' שר הבטחון, סב (1) 296 (2006), פסקה 10). וראו גם: בג"ץ 492/79 חברה פלונית נ' משרד הביטחון, פ"ד לד(3) 706 (1980); בג"ץ 1554/95 עמותת "שוחרי גיל"ת" נ' שר החינוך, התרבות והספורט, פ"ד נ(3) 2 (1996); בג"ץ 4769/95 מנחם נ' שר התחבורה, פ"ד נז(1) 235, 271-272 (2002); בג"ץ 6976/04 עמותת תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות ופיתוח הכפר, פסקה 11 (1.9.2005); בג"ץ 6271/11 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' שר האוצר, פסקה 11 (‏26.11.2012) בענייננו מדובר בהחלטה אשר באופן מובהק מצויה בגרעין המומחיות המקצועית של הגורמים הרלוונטיים, והעותרים אף לא הציגו חוות דעת סותרות לעמדתם המקצועית של המשיבים, או הצביעו על קיומם של כללים הנהוגים בשדות תעופה ברחבי העולם הדומים לתקנות אותם הם מבקשים להתקין. 10. אשר על כן העתירה נדחית. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ד' בתמוז התשע"ח (‏17.6.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 18036040_B03.doc אב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il