רפאל לוגסי נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3602/00 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' לוי המערער: רפאל לוגסי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.4.2000 בת"פ 40277/99 שניתן על-ידי כבוד השופט צ' מ' הכהן תאריך הישיבה: כא' באלול תש"ס (21.9.2000) בשם המערער: עו"ד נ' דהאן-בירנבאום בשם המשיבה: עו"ד א' אינפלד פ ס ק - ד י ן המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בהסגת-גבול ואיומים (אישום ראשון) ובביצוע שוד מזויין באיומים (אישום שני). על-פי קביעת בית המשפט המחוזי ביצע המערער את העבירות כלפי בני-זוג, אשה ובעלה, שהם קרובי משפחתו של המערער. מעשה שהיה כך היה: המערער נכנס לדירת בני-הזוג בשעות אחר-הצהריים, כאשר רק המתלוננת הייתה בבית. טענתו הייתה שהוא מבקש לטלפן וכאשר ביקשה ממנו המתלוננת לעזוב את הדירה, איים עליה המערער בסכין יפאנית, זאת בכוונה להפחידה או להקניטה. סמוך לאחר צאתו מהדירה, פגש המערער בחדר המדרגות את המתלונן, בעלה של המתלוננת. לפי קביעת בית המשפט המחוזי תקף המערער את המתלונן, דחק אותו לפינה, ודרש ממנו שיתן לו 100 ש"ח. משסרב המתלונן לדרישה, היכה המערער את המתלונן בחזהו ואיים עליו בסכין היפאנית. תחת איום זה, נטל מרשות המתלונן שטר של 100 ש"ח (או שני שטרות של 50 ש"ח), שהיו בתוך תעודת-הזהות של המתלונן. בית המשפט המחוזי היה ער לכך, שבין גירסת המתלוננת לבין גירסת המתלונן, לגבי המגעים ביניהם, התגלו אי-התאמות. אולם בית המשפט המחוזי קבע בלשון חד-משמעית, כי הוא מאמין לגירסות המתלוננים, ודוחה מכל וכל, כלא אמת, את הכחשתו של המערער. לפיכך פסק להרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו. סניגוריתו של המערער קיוותה לשכנענו, כי יש מקום להתערב בהכרעת הדין, בעיקר בשל היעדרן של ראיות תומכות לגירסת כל אחד משני המתלוננים. לא ראינו מקום לבקש תשובה לערעור. שתי פרשיות האישום אינן אלא חוליות בשרשרת שבמהותה היא ארוע אחד: תחילתו בתוך הדירה כשהמתלוננת נמצאת בבית לבדה, והמשכו בחדר המדרגות, שם נפגש המערער במתלונן. בנסיבות אלה, רשאי היה בית המשפט המחוזי להרשיע את המערער על יסוד עדויותיהם של המתלוננים, שהיו מהימנות עליו, בעוד שגירסת המערער לא נמצאה ראויה בעיניו לשום אמון. גם העונש שנגזר על המערער, שאף על חומרתו השיגה הסנגורית בערעורה, איננו מצדיק את התערבותנו. על המערער נגזרו שלוש שנות מאסר בפועל ושלוש שנים מאסר על-תנאי. על רקע עברו הפלילי המכביד של המערער, המחזיק קרוב לעשרים שנה של עבריינות מתמדת ושיטתית, אין כלל לומר שעונש זה חמור מידי על ביצוען של העבירות בהן הורשע המערער. הערעור, על שני חלקיו, נדחה. ניתנה היום כא' באלול תש"ס (21.9.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00036020.F01