ראש מועצה מקומית גלבוע נ. ממשלת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 360/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 360/06 בפני: כבוד הנשיא (בדימ') א' ברק כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופטת א' פרוקצ'יה העותרים: 1. דני עטר 2. עופר קורנפלד נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. משרד הביטחון – מנהלת מרחב התפר עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ב באב התשס"ו (06.08.2006) בשם העותרים: בשם המשיבים: עו"ד עמיחי ויינברגר; עו"ד ינור ברטנטל עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס פסק-דין הנשיאה ד' ביניש: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים, כי נורה לממשלת ישראל לקבוע מועד להשלמת בניית גדר הביטחון הנבנית במרחב התפר. עוד ביקשו העותרים כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע נבנה רק חלק מתוואי גדר הביטחון ולא נבנתה הגדר בכללותה, וכן כי נקבע שבכך נמנעו המשיבים מלסיים את בניית גדר הביטחון במהירות הראויה. בנוסף, התבקשנו לקבוע תאריך יעד להשלמת בניית הגדר. 1. העותרים פנו לבית משפט זה כעותרים ציבוריים. העותר 1 הינו יו"ר מועצה אזורית גלבוע, אשר פעל לטובת בניית גדר הביטחון, והעותר 2 היה מעורב אף הוא בקידום בניית הגדר. בעתירתם, שהוגשה ביום 11.1.06, פירטו העותרים בהרחבה יתרה את הצעדים שקדמו להקמת גדר הביטחון וכן את הקשיים השונים שהתעוררו בטרם הוחלט על שלבי בניית הגדר. לטענתם, ממשלת ישראל נכשלה במשימתה להגן על חייהם של אזרחי המדינה משלא השלימה את בניית גדר הביטחון במהירות הראויה. מכאן, ביקשו העותרים כי בית משפט זה יפקח על יישום החלטת הממשלה להקים גדר ביטחון לאורך מרחב התפר תוך פרק זמן סביר. העותרים טענו כי המשיבים "לא נקפו אצבע" כדי להשלים את בניית הגדר, וכי הם "מתעלמים מצורכיהם של תושבי מדינת ישראל" ונמנעו מלפעול באופן ראוי לקידום בניית הגדר. לטענת העותרים, התנהלות המשיבים בנוגע להשלמת בניית גדר הביטחון לוקה בחוסר סבירות קיצוני עד כדי "התרשלות והזנחה". 2. עמדת המשיבים הינה כי דין העתירה להידחות כיוון שהיא אינה מגלה עילה להתערבות בית המשפט. לגישתם, טענות העותרים באשר ל"התרשלות והזנחה" מצד המשיבים מחוסרות כל בסיס. המשיבים טענו כי הם פעלו במהירות הראויה וקידמו ומקדמים גם היום את הקמת גדר הביטחון, בכפוף לקשיים הנובעים ממורכבותו של ההליך ומתנאי השטח. אין המשיבים חולקים על עמדת העותרים לפיה בניית גדר הביטחון הינה משימה חשובה וחיונית לצורך שמירה על ביטחון המדינה. 3. הדיון בעתירה התקיים בפנינו ביום 6.8.2006. בתום הדיון הורינו למשיבים להגיש הודעה מפורטת בתוך שבעה ימים באשר לשלבים בהם מצויים המקטעים השונים של תוואי גדר הביטחון. עוד קבענו כי העותרים יוכלו להגיב על ההודעה בתוך שלושה ימים. ביום 16.8.2006 הגישו המשיבים הודעה מפורטת לפיה קטעי הגדר שטרם הושלמו וטרם מתופעלים מבצעית נמצאים בהליכי הכנה שונים. כך לדוגמא צוין כי בתוואי הגדר באזור "עוטף ירושלים", שאורכו 88 קילומטרים, כ-33.5 קילומטרים מצויים בשלב הביצוע וכ-16.5 קילומטרים מצויים בדיון לפני בית משפט זה. בנוסף צוין כי חלק מהתוואי באזור זה נמצא בדיון בפני ועדות ערר, וחלקו נמצא בעבודת מטה סטטוטורית. מסיכום המידע שפורט בהודעת המשיבים עלה כי קטעים בתוואי הגדר שבנייתם לא הושלמה נמצאו באחד מבין השלבים הבאים: שלב ביצוע או לקראת ביצוע, שלב של עבודת מטה סטטוטורית או בחינה מחודשת של תוואי הגדר, עבודת מטה בין משרד הביטחון למשרד המשפטים, עבודת מטה מול הדרג המדיני, או בהליכים משפטיים. העותרים נמנעו מלהגיב על הודעת המשיבים אף על פי שהפרטים שפורטו בה עמדו בניגוד לטענות העותרים באשר ל"חדלון האישים המשווע" מצד המשיבים בכל הנוגע לקידום המשך בניית גדר הביטחון. לאחר שחלפו כשלושה חודשים בהם לא הגישו העותרים תגובתם, נתבקשו העותרים על פי החלטה מיום 2.11.2006 להודיע לבית המשפט עד ליום 23.11.2006 מדוע לא תימחק עתירתם מפאת חוסר מעש. ביום 23.11.2006 הגישו העותרים תגובה לאקונית להודעת המשיבים בה שבו וביקשו את הסעדים שביקשו בעתירתם, נוכח טענתם לפיה גם כיום בניית גדר הביטחון מתעכבת ומתארכת בעצלתיים במידה שאינה סבירה. בתגובתם, נמנעו העותרים מלהציג תשתית עובדתית לטענותיהם ואף נמנעו מלהתייחס לפירוט העדכני שהוצג בהודעת המשיבים באשר לשלבים בהם מצויים המקטעים השונים של גדר הביטחון, ולגורמים שהובילו לעיכוב בהתקדמות הבנייה בכל מקטע ומקטע. בנוסף, אין בתגובת העותרים הסבר מניח את הדעת להתמהמהותם בהגשת תגובה זו. 4. דין העתירה להידחות. מתגובת המשיבים עולה כי המדינה עושה מאמצים כדי להביא לסיומו של פרויקט בניית גדר הביטחון, ומקדישה לשם כך משאבי כוח אדם רבים וכן משאבים תקציביים. פרויקט הקמת גדר הביטחון הינו פרויקט מורכב, המשתרע על פני כ - 790 קילומטרים ובנוי ממספר שלבים, המצריכים בחינת היבטים ביטחוניים ומבצעיים, היבטים תכנוניים והיבטים משפטיים. נוכח מורכבות הפרויקט ציינה המדינה כי הקימה מנהלות שתפקידן להוציא לפועל את הפרויקט ולתאם בין הגורמים המעורבים בשלביו השונים. בין היתר, נדרשות המנהלות לתכנן את התוואי בו תוקם הגדר תוך בחינת חלופות אפשריות שיגשימו את היעד הביטחוני, אך ימנעו עד כמה שניתן פגיעה במרקם חייהם של התושבים הפלסטינים. לאחר השלמת תכנון התוואי, נדרש אישור הגורמים המשפטיים בצבא ובמשרד המשפטים. משאושר התוואי ננקטים הליכים סטטוטוריים שונים הדרושים לצורך השלמת תפיסת המקרקעין. המדינה מפרסמת צווי תפיסה לגבי המקרקעין בהם עתידה להיבנות גדר הביטחון ומיידעת את הגורמים הרלוונטיים באשר להוצאתם, וזאת כדי לאפשר לנפגעים העתידיים להגיש התנגדויות. בקטעים מסוימים כאשר הצדדים לא הגיעו לפתרון מוסכם, הוגשו עתירות לבית משפט זה או לוועדת הערר הפועלת לפי החוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, התש"י-1949. הנה כי כן, תהליך בניית הגדר הינו מורכב ביותר. מדובר בפרויקט בנייה רחב מימדים, המערב השתתפות של ספקים ואנשי מקצוע רבים ומצריך היערכות יסודית במישורים רבים. 5. על רקע תיאורה המפורט של המדינה באשר לשלבים השונים בהם מצויים קטעי הגדר והסיבות שהובילו לעיכובים בקטעים מסוימים, בולטת כלליותה וסתמיותה של העתירה שבפנינו. העותרים טענו באופן כללי בלבד כי המדינה התרשלה במילוי תפקידה להגן על ביטחון תושביה וכי המשיבים "לא נקפו אצבע" להשלמת בניית הגדר. טענות אלו לא נשענו על תשתית עובדתית ראויה. העותרים תיארו בהרחבה את ההליכים המדיניים שקדמו להחלטה על הקמת גדר הביטחון וכן את הצעדים הראשוניים בהם נקטה הממשלה, תוך התייחסות לצעדים בהם לגישתם היה על המדינה לנקוט. לא נקטה והיה עליה לנקוט לגישתם. ברם, אין בתגובתם מיום 23.11.2006 התייחסות קונקרטית להתנהלות המשיבים כפי שתוארה בהודעת המדינה מיום 16.8.2006. בית משפט זה שב וקבע כי אין הוא דן בעתירות כוללניות ובלתי מבוססות. טענות העותרים המופנות נגד התנהלות המשיבים בימים אלו הינן טענות בעלמא, ואין בהן כדי להקים עילה להתערבותנו (ראו: בג"ץ 2814/97 ועדת המעקב העליונה לענייני החינוך הערבי בישראל נ' משרד החינוך התרבות והספורט, פ"ד נד(3) 233; בג"ץ 10026/04 פועלים אי.בי.אי - חיתום והנפקות בע"מ נ' הממונה על הגבלים עסקיים (טרם פורסם)). בשולי הדברים נעיר כי העותרים השתהו השתהות ממושכת בהגשת התגובה להודעה המופרטת שהוגשה מטעם המשיבים, אותה היה עליהם להגיש עד ליום 19.8.06. העותרים לא ביקשו אורכה מבית משפט זה, ואף לא נתנו הסבר מניח את הדעת לחוסר המעש מצידם, משניתנה להם הזדמנות לכך. חוסר מעש זה מעיד כי אין לעותרים טענות קונקרטיות נגד התנהלותם העכשווית של המשיבים, כפי שעלה אף מהכלליות בה נוסחה עתירתם. עוד יש מקום לציין כי בזמן שחלף מאז הוגשו העתירה והודעת המדינה נמשך הטיפול, הסתיימו הליכים שונים ובהם הליכים משפטיים ויש להניח כי הושלמו גם קטעים נוספים בבניית הגדר. בהתחשב בכל אלה, העתירה נדחית. ה נ ש י א ה הנשיא (בדימ') א' ברק: אני מסכים. ה נ ש י א (בדימ') השופטת א' פרוקצ'יה: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינה של הנשיאה ד' ביניש. ניתן היום, כ"ג בכסלו התשס"ז (14.12.2006). ה נ ש י א (בדימ') ה נ ש י א ה ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06003600_N07.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il