פלוני נ. האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 3591/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערות: 1. פלונית 2. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב 2. משרד הרווחה והשירותים החברתיים 3. פלוני 4. פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 22.5.2022 בא"פ 18558-06-20 שניתנה על ידי סגן הנשיאה נ' פישר בשם המערערות: עו"ד אמיר רוזן פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (סגן הנשיאה נ' פישר) מיום 22.5.2022 בא"פ 18558-06-20 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינן של המערערות. ההליך נושא הערעור דנן, אשר הוגש ביום 8.6.2020, נוגע לבקשת המערערות להתמנות כאפוטרופסוֹת על גופו ורכושו של אביהן (להלן: האב). כחודש לאחר מכן ביקשו המערערות למשוך את בקשתן, אך באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה (להלן: באת-כוח היועמ"ש) הודיעה לבית המשפט כי לגישתה, הדבר נובע מעמדתה ומעמדת שירותי הרווחה בדבר הצורך במינוי אפוטרופוס חיצוני על האב "ולא בשל היעדר הצורך במינוי". בעקבות דיון שהתקיים ביום 19.7.2020, הורה בית המשפט קמא על מינוי אפוטרופוס זמני חיצוני על גופו של האב (להלן: האפוטרופוס הקודם); וביום 3.8.2020 נעתר המותב לבקשת האפוטרופוס הקודם ואסר על כניסת המערערת 2 לבית האב. בעקבות דיון נוסף שהתקיים ביום 20.8.2020, בנוכחות האב, שחרר המותב את האפוטרופוס הקודם מתפקידו; מינה אח ואחות של המערערות כאפוטרופוסים על גופו של האב; וביטל את הצו שהוצא בעניינה של המערערת 2. ביום 27.1.2021 דחה המותב בקשה שהגישו המערערות לביטול המינוי של אחיהן ואחותן, ובקשת רשות ערעור שהגישו המערערות על כך התקבלה באופן חלקי – במובן זה שנקבע, בין היתר, כי יש למנות אפוטרופוס לדין על האב וכי תוזמן חוות דעת רפואית בעניינו (רמ"ש (מחוזי מר') 58618-02-21 (29.4.2021)). בהמשך לכך, ביום 2.5.2021 קבע בית המשפט כי יש מקום לפנות ללשכה לסיוע משפטי לצורך מינוי אפוטרופוס לדין עבור האב; וביום 8.6.2021 הודיעה הלשכה על מינוי אפוטרופא לדין על האב (להלן: האפוטרופא לדין). בחודשים העוקבים התקיימו מספר דיונים בהליך – האחרון שבהם ביום 15.2.2022 – והאב נשלח לבדיקה על ידי מומחים רפואיים. ביום 1.3.2022 הגישו המערערות בקשה לפסילת המותב מלהוסיף ולדון בהליך. לטענתן, המותב פעל "לאורך כל ההליך" במשוא פנים לטובת באת-כוח היועמ"ש ולטובת גורמי הרווחה – בניסיון "לאמץ תחבולות שונות" ו"למצוא פירצה כזו או אחרת בחוק בדרך לא דרך כאשר המטרה ידועה מראש" – תוך התעלמות מפסק דינו של בית המשפט המחוזי ותוך הארכת ההליך שלא לצורך. המערערות טענו, בין היתר, כי לאורך ניהול ההליך פנה המותב מספר פעמים לבאת-כוח היועמ"ש, "שאל אותה מה תבקש" וניסח את החלטותיו בהתאם לבקשותיה. כמו כן נטען שהמותב מתעלם מראיות שהוצגו לו, ובפרט מהצהרותיו של האב כי הוא מעוניין שהמערערות תטפלנה בו ואינו רוצה שימנו לו אפוטרופוס. המערערות הוסיפו והלינו על ההחלטות בעניין מינוי האפוטרופוס הקודם ומינוי שני אחיהן כאפוטרופסים, ועל התנהלותם של האפוטרופסים השונים שמונו לאורך ניהול ההליך. עוד העלו המערערות השגות על התנהלות המותב בדיונים השונים שהתקיימו בהליך. באופן ספציפי, נטען כי טרם הדיון הראשון "התבודדו" באת-כוח היועמ"ש והמותב באולם וקיימו דין ודברים ביניהם; כי בדיון מיום 22.6.2021 אמר המותב "אני כבר החלטתי אבל אם אתם רוצים עוד סיבוב לא אכפת לי"; וכי בדיון מיום 15.2.2022 הורה המותב על הוצאת האב מן האולם. לבסוף נטען כי יש טעם לפגם במינוי האפוטרופוס הקודם, שהוא מקורב לעובדת סוציאלית במועצה המקומית שבתחומה מתגורר האב; וכן במינוי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, שהוא "חבר" של המותב מזה שלושה עשורים. באת-כוח היועמ"ש והאפוטרופא לדין הביעו התנגדות לבקשת הפסילה, וביום 22.5.2022 דחה בית המשפט קמא את הבקשה. בפתח החלטתו הדגיש המותב כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר, אף שהתבססה ברובה על טענות עובדתיות. לגופו של עניין קבע המותב כי לא מתקיימת בענייננו עילת פסלות, והדגיש כי "לנגד עיני מותב זה עומדים המסמכים וחוות הדעת של גורמי המקצוע ועל פיהם ניתנו ההחלטות". עוד ציין המותב כי טענות המערערות נגד גורמים שונים המעורבים בהליך "נשמעו לא פעם במהלך הדיונים שהתקיימו". באופן ספציפי, הבהיר המותב כי אין לו יחסי קרבה או היכרות אישית עם המומחה הרפואי, שהוא מומחה ותיק שהגיש עשרות חוות דעת לבית המשפט לענייני משפחה; ודחה את הטענה בדבר האמירה שייחסו לו המערערות בדבר "עוד סיבוב". מכאן הערעור שלפניי. המערערות מלינות על התנהלות באת-כוח היועמ"ש, אשר לגישתן פועלת מתוך מטרה למנות אפוטרופוס חיצוני על רכושו של אביהן, שהוא אדם אמיד. לטענתן, בית המשפט קמא "אימץ" גישה זו, והתנהלותו לאורך ההליך מעידה כי הוא נוהג מתוך דעה קדומה. בהקשר זה טוענות המערערות, בין היתר, כי המותב ציין באחד הדיונים שהאב מוכר לשירותי הרווחה; סירב לאפשר להן לחקור את עובדות הרווחה המטפלות בנושא; וסייע לאפוטרופוס הקודם להציג את המערערת 2 "כאדם דמוני". עוד לטענת המערערות, במהלך דיון שהתקיים ביום 20.8.2020 אמר המותב למערערת 2 "אני לא יכול לסבול אותך איך שאת נראית"; ובמהלך אותו דיון, בתגובה לבקשת באת-כוח היועמ"ש למנות אפוטרופוס, אמר המותב "בסדר אז אני אמנה את חבר שלי [...] אני אתעלם מכל העדויות שהיו עד עכשיו ואמנה את חבר שלי [...] אותו אני מכיר 30 שנה. ואקבע את החלטתי לגבי האפוטרופסות של [האב] בהתאם להחלטה שלו". דין הערעור להידחות. תחילה יצוין כי רבות מהטענות שהעלו המערערות בבקשת הפסלות ובערעור שלפניי ממוקדות באירועים שהתרחשו לפני חודשים רבים ואף שנים, מבלי שהמערערות הציגו הסבר כלשהו להשתהותן. המערערות סבורות כי המותב נהג בהן במשוא פנים "לאורך כל ההליך", אך כפי שנפסק לא אחת – טענת פסלות אינה "נשק סודי" שאותו ניתן לשמור לשעת רצון, אלא יש להעלותה בהזדמנות הראשונה (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ע"א 4571/21 אילוז נ' י.א מרכז מזון כפר תבור בע"מ, פסקה 8 (11.7.2021)). משכך, טענות אלו של המערערות לוקות בשיהוי משמעותי המצדיק את דחייתן מטעם זה בלבד (ראו והשוו: ע"א 2619/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (18.5.2021); ע"א 6066/21 ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ נ' תורג'מן, פסקה 9 (3.11.2021)). טענות אחרות של המערערות לא הובאו בבקשת הפסלות והועלו לראשונה רק בערעור שלפניי; משלא ניתנה למותב הזדמנות להתייחס לטענות אלו, אין מקום להידרש להן לראשונה בשלב הערעור (ע"א 1624/22 עמר נ' לב, פסקה 7 (13.4.2022)). באשר לאמירות שמייחסות המערערות למותב מהדיונים שהתקיימו בהליך: המערערות לא הפנו לפרוטוקול הדיונים המשקף את אותן האמירות וכאמור לעיל, המותב הכחיש כי הן נאמרו. מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי לפחות חלק מאותן אמירות כלל לא תועדו בפרוטוקול, וחרף זאת נמנעו המערערות מלהגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול. לפיכך אין מקום לדון בהן כעת, שכן בקשת פסלות אינה תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול (ע"א 4202/21 בוקשפן נ' וייספיש, פסקה 8 (20.6.2021)). אף לגופו של עניין, לא מצאתי כי עלה בידי המערערות להוכיח חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). עיקר טענות המערערות מופנות נגד האופן שבו מנהל המותב את ההליך ונגד החלטות דיוניות שונות שקיבל לאורך הדרך, אך טענות "ערעוריות" אלו אינן מקימות עילת פסלות והאכסניה הראויה להעלאתן היא בהליכי ערעור מתאימים (ראו למשל: ע"א 782/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (20.4.2021)). בפרט אציין כי האמירה לפיה האב מוכר לשירותי הרווחה אינה מעידה על משוא פנים או דעה קדומה מצד המותב, אף אם צודקות המערערות בטענתן כי אמירה זו אינה מדויקת. כמו כן, המערערות לא צירפו תימוכין לטענה בעניין ניגוד עניינים במינוי המומחה הרפואי, מלבד האמירה שהן מייחסות בהקשר זה למותב – אמירה שלא תועדה בפרוטוקול הדיון ואשר הובאה לראשונה בערעור. בנסיבות אלו, ובשים לב להבהרת המותב בנושא, לא מצאתי כל ביסוס לטענה זו. הערעור נדחה, אפוא. משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ' בסיון התשפ"ב (‏19.6.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22035910_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1