פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

פסק-דין בתיק בג"ץ 3590/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3590/10 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת ע' ארבל העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. פלונית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד יהונתן כהן בשם המשיבה 2: עו"ד יעקב קצין פסק-דין השופטת ע' ארבל: 1. העותר והמשיבה 2 (להלן: המשיבה) נישאו זה לזה בארצות הברית בשנת 1990 ולהם שלושה ילדים. בשנת 2006 עלו יחסיהם של בני הזוג על שרטון והמשיבה הגישה תביעות משמורת, מזונות ורכוש לבית המשפט לענייני משפחה. בשנת 2007 הגישה המשיבה תביעה לגירושין לבית הדין הרבני. ביום 7.2.08 דחה בית הדין האזורי את תביעתה של המשיבה לאחר שלא מצא עילה לגירושין. בית הדין המליץ לבני הזוג לערוך ניסיון אמיתי לשלום בית עם יעוץ מקצועי. 2. לאחר פסק הדין הגישה המשיבה תביעה לבית הדין האזורי לפסוק כי הנישואים בטלים וזאת מהטעם שנערכו בטקס קונסרבטיבי, כי לא היו עדים כשרים וכי האוכל בחתונה היה לא כשר. בית הדין האזורי דחה את תביעתה של המשיבה ביום 12.7.09 וקבע כי אי אפשר להתיר את הנישואין אלא על-ידי גט כדמו"י. המשיבה הגישה על שתי החלטותיו של בית הדין האזורי ערעור לבית הדין הרבני הגדול. ביום 10.3.10 ניתן פסק דינו של בית הדין הגדול. בית הדין קבע כי יש לראות בקידושין ובנישואין שנעשו על-ידי רב קונסרבטיבי משום ספק קידושין. לפיכך נקבע כי יש מקום לחייב את העותר ליתן גט ואף לכפותו ליתן גט. 3. מכאן העתירה שבפנינו. העותר טוען כי נקבעו ספק קידושין מבלי שנבחנו עובדותיו של העניין ומבלי שנבחן אופי הטקס ודרך ניהולו. בית הדין לא התייחס לראיות שהוגשו לו בעניין הטקס ואף לא התייחס לכך שהמשיבה ראתה עצמה נשואה כדת משה וישראל. העותר טוען כי לפסק הדין השלכה על ציבור רחב שנישא בטקס קונסרבטיבי. מנגד טוענת המשיבה כי מטרת העתירה למנוע את התרת נישואי הצדדים ולהותיר את המשיבה עגונה, וזאת למרות שהצדדים חיים בפירוד מזה כארבע שנים. לטענתה סמכות השיפוט הבלעדית בענייני גירושין של הצדדים נתונה לבית הדין הרבני על-פי דין תורה, כפי שבית הדין מפרש אותו. היא מזכירה את סמכותו המצומצמת של בית משפט זה להתערב בהחלטותיו של בית הדין הרבני. 4. בנסיבות מקרה זה אנו סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסיקותיו של בית הדין הרבני. התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בהחלטותיהם של בתי הדין הרבניים מוגבלת למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי, או כאשר נדרש סעד מן הצדק (בג"צ 1842/92 בלויגרונד נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מו(3) 423, 438 (1992)). 5. בפסק דין מרכזי שניתן על ידי בית משפט זה מפי הנשיא ברק נקבעו כללי ההתייחסות להתרת נישואין אזרחיים (בג"ץ 2232/03 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי ת"א-יפו (לא פורסם, 21.11.06)). אושר שם פסק דינו של בית הדין הרבני אשר הכיר בתוקפם של נישואין אזרחיים ולא קבע כי הם בטלים מעיקרם. עוד נקבע כי הסמכות להתיר נישואין אלו נתונה לבית הדין הרבני. עילת התרת הנישואין שנקבעה, הן על פי בית הדין הרבני והן על-פי בית משפט זה, הינה תום הנישואין או הרס חיי הנישואין. לאור פסק דין זה, בנסיבות עניינם של הצדדים בפנינו איננו סבורים כי יש מקום להתערבותנו בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול. במקרה דנן בית הדין לא קבע כי הנישואין בטלים מעיקרם ולא שלל את תוקפם. הסמכות להתיר את הנישואין נתונה בידיו והוא פסק כי אכן יש מקום לפעול להתירם. אמנם, היה מקום לבחון האם התקיימה עילה להתרת הנישואין במקרה זה. עם זאת, כאשר מצויים אנו כעת ארבע שנים לאחר הפירוד בין הצדדים, וכאשר ניתנה חוות דעת של "מכון נתיבות" שאין טעם בהפניית בני הזוג לטיפול זוגי לאור עמדותיהם אחד כלפי השני, סבורני כי ניתן לקבוע שתוצאת פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול היתה צודקת. יתכן ויהיה מקום לדון בעתיד בהשוואה שבין נישואין אזרחיים לנישואין בטקס קונסרבטיבי. עם זאת, מאחר שכאמור תוצאת פסק הדין צודקת, ולא נדרש לפיכך מתן סעד מן הצדק, ומאחר שמשמעות דיון מעמיק יותר בעניין זה הינו עיגון המשיבה לתקופת זמן משמעותית נוספת, אנו סבורים כי עתירה זו בנסיבותיה דינה להידחות. העתירה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ו בתמוז התש"ע (‏27.06.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10035900_B02.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il