שורוק דאוהדה נ. משטרת ישראל מרחב גליל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 35774-09-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט חאלד כבוב העותרים: 1. שורוק דאוהדה 2. ג'מאל דאוהדה נגד המשיבה: משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אפרים גלסברג; עו"ד ניסים חורי; עו"ד איתי גלסברג; עו"ד לורין זלצברג לוי בשם המשיבה: עו"ד אילנית ביטאו פסק-דין השופט דוד מינץ: בעתירה שלפנינו התבקשנו להורות למשיבה לנמק מדוע היא נמנעת להעביר לעותרים את דו"ח הנתיחה של המנוח אמיר דאוהדה ז"ל (להלן: המנוח), בנם של העותרים. הרקע לעתירה וטענות הצדדים ביום 23.3.2024 נפגע המנוח מירי בעיר טמרה. המנוח הובא לטיפול רפואי במרפאה בעיר ולאחר מכן פונה לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם נקבע מותו. המשיבה פתחה בחקירה פלילית אשר עודנה תלויה ועומדת (תיק פל"א 121217/2024), ונערכה נתיחה פתולוגית בגופת המנוח. ביום 16.7.2024 פנתה באת-כוח העותרים למשיבה בבקשה לעיין בחומרי החקירה. במענה המשיבה מאותו היום סורבה בקשת העותרים לקבל את דו"ח הנתיחה מאחר שהחקירה עודנה נמשכת. עוד נאמר כי במסגרת החקירה נחקרו מספר חשודים, אך אלו שוחררו לאחר מספר שבועות בשל חוסר ראיות בשלב זה. כמו כן, מחומר החקירה עולה כי למנוח לא היה חלק באירוע הירי ומדובר באירוע מצער בו המנוח "עמד במקום הלא נכון בזמן הלא נכון". הבהרה נוספת לכך שהמנוח לא היה מעורב בפעילות פלילית ולא היה לו כל קשר למבצעי הירי נשלחה במענה המשיבה לבאת-כוח העותרים ביום 12.12.2024. ביום 22.5.2025 פנתה באת-כוח העותרים למשיבה פעם נוספת וביקשה לקבל לידיה את דו"ח הנתיחה ואת פירוט הזמנים שבין מועד הפגיעה במנוח לבין מועד פינויו למרפאה. חומרי חקירה אלו התבקשו לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית נגד המרפאה, שכן בלי המסמכים לא ניתן להשלים חוות דעת רפואית שתוכיח כי המנוח נפטר עקב רשלנות רפואית בטיפולו במרפאה. המשיבה סירבה לבקשה בנימוק שתיק החקירה עדיין מתנהל, ומסירת החומרים עלולה לשבש את מהלכי החקירה. בעתירתם העותרים טוענים כי דו"ח הנתיחה הוא מסמך רפואי שאינו צפוי לפגוע בחקירה; כי יש להם אינטרס לגיטימי לקבלו כנפגעי עבירה וכיורשי המנוח; וכי סירוב המשיבה להעביר את דו"ח הנתיחה אינו מוצדק שכן המשיבה אינה מצביעה על חשש קונקרטי לשיבוש החקירה כתוצאה ממסירת הדו"ח והיא אינה שוקלת כראוי את נסיבות המקרה, במיוחד לאור הזמן הרב שחלף מאז פטירת המנוח והסיכוי הקלוש להגשת כתב אישום. העותרים אינם מתנגדים לקבלת עותק מדו"ח הנתיחה תוך הסתרת פרטים שלדעת המשיבה עלולים לפגוע בחקירה. לעמדת המשיבה, עם כל הצער בשל האירוע הטרגי, דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט. בהתאם להנחיית פרקליט המדינה 14.8 שעניינה "בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה" (להלן: הנחיית פרקליט המדינה או ההנחיה), ככלל לא יימסרו חומרים מתיק חקירה שטרם הסתיימה, אלא במקרים חריגים ומוצדקים, מחשש לפגיעה בחקירה או בהליך הפלילי. בענייננו, החקירה בעניין מותו של המנוח עדיין מתנהלת ואף נדרשות בה פעולות חקירה נוספות. מסירת חומרי חקירה, לרבות דו"ח הנתיחה, עלולה בשלב זה לשבש את מהלכי החקירה. המשיבה הדגישה כי לעותרים שמורה הזכות להגיש בקשה חדשה לעיון בחומרי החקירה בעתיד, אשר תיבחן על ידה כמקובל. ביום 19.11.2025 הוריתי למשיבה להתייחס להצעת העותרים לפיה חומר החקירה המבוקש יימסר לעיונם תוך הסתרת כל הפרטים העלולים לפגוע בהמשך החקירה. בתגובת המשיבה נטען כי החקירה עודנה מתנהלת ביחידה לפשעים חמורים במרחב גליל מחוז צפון ועדין מתבצעות במסגרתה פעולות חקירה. עוד נמסר כי לאחר בחינה נוספת של דו"ח הנתיחה עולה כי הוא מכיל פרטים מוכמנים בעלי משמעות ראייתית אשר חשיפתם עלולה לשבש או לפגוע בחקירה, ובעת הזאת אין בהסתרת הפרטים כדי לאיין חשש זה. בהתייחסות העותרים לתגובת המשיבה נטען כי התנגדות המשיבה כוללנית, לא מבוססת ונעדרת התייחסות לפעולות חקירה קונקרטיות שנטען שעליה להשלים טרם מסירת דו"ח הנתיחה או מועד שלאחריו יהיה ניתן למוסרו לעותרים. בנוסף, המשיבה מתעלמת מכך שנסיבות המקרה דנן עונות על החריג המעוגן בהנחיית פרקליט המדינה לפיו במקרים הולמים ובאופן חריג ניתן למסור חומרים גם כאשר החקירה מתנהלת. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת המשיבה. זכותם של נפגעי עבירה, כמו גם גורמים שונים, לעיין בחומרי חקירה טרם הגשת כתב אישום מעוגנת בהנחיית פרקליט המדינה (בג"ץ 5676/19 טקה נ' המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, פסקה 5 (29.10.2019)). ההנחיה קובעת כי ככלל יש להימנע ממסירת מידע כאשר יש חשש לפגיעה בחקירה או בהליך הפלילי הנובע ממנה (סעיף 7 להנחיה). התרת עיון בחומרי חקירה מותנית בקיומו של אינטרס לגיטימי, שייבחן לפי זהות המבקש, זיקתו למידע והמטרה שלשמה מבוקש העיון (סעיפים 14-10 להנחיה). בבואו לקבל החלטה בבקשה למסירת חומרי חקירה, על הגוף המוסר לאזן שיקולים ציבוריים כלליים אל מול האינטרס הלגיטימי של מבקש העיון. בין שיקולים אלה נמנים שמירה על תפקודן התקין של רשויות אכיפת החוק, ובהקשר זה יש לשקול גם את השלב שבו מתבקש העיון וסוג המידע; הבטחת אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק; מניעת שימוש לרעה בהליכי חקירה; ומניעת פגיעה בלתי מידתית בזכות לפרטיות (בג"ץ 10271/02 פריד נ' משטרת ישראל – מחוז ירושלים, פ"ד סב(1) 106 (2007-2006); בג"ץ 7973/20 עו"ד יפית מנגל נ' מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, פסקה 20 ‏(‏7.6.2021‏)).‏‏ בענייננו, אינטרס העותרים לקבל את דוח הנתיחה על מנת שיוכלו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד המרפאה שטיפלה במנוח עובר למותו, הוא בהחלט אינטרס לגיטימי. השאלה האם ניתן היה להציל את המנוח אילו היה מטופל באופן סביר במרפאה, הטורדת את מנוחת העותרים, היא שאלה נוקבת הראויה גם היא למענה. אולם, בנקודת הזמן הנוכחית, כשנה וחצי לאחר מות המנוח באופן טרגי, כשהחקירה למרבה הצער עודנה מתנהלת ונדרשות השלמות חקירה, לא נמצאה עילה להתערבות בהחלטת המשיבה שלא לאפשר בשלב זה עיון בחומרי חקירה מאחר ומסירתם עלולה לשבש את החקירה (השוו: בג"ץ 2218/20 סהואני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4 (28.12.2020)). כאמור בתגובת המשיבה, לעותרים שמורה הזכות להגיש בקשה חדשה לעיון בחומרי החקירה בעתיד, וזו תיבחן על ידה כמקובל. מבלי לפגוע באמור, המשיבה תעדכן את באת-כוח העותרים לא יאוחר מסוף חודש יוני 2026 בדבר האפשרות למסור לידיה עותק של דו"ח הנתיחה, ובמידת הצורך תוך הסתרת כל הפרטים העשויים לפגוע בחקירה. העתירה נדחית אפוא, בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ט"ו טבת תשפ"ו (04 ינואר 2026). דוד מינץ שופט עופר גרוסקופף שופט חאלד כבוב שופט