ר"כ אביגדור שמעון נ. אבי דיכטר,השר לבטחון פנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 3575/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3575/08 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר העותר: ר"כ אביגדור שמעון נ ג ד המשיבים: 1. אבי דיכטר, השר לביטחון פנים 2. רב גונדר בנימין קניק, נציב שירות בתי הסוהר 3. גונדר אלי גביזון, מפקד מחוז דרום בשב"ס 4. סגן גונדר מנשה נחום, מפקד בית המעצר מגרש הרוסים בירושלים 5. תת גונדר יצחק זוסמן, ראש מנהל משאבי אנוש 6. נציבות שרות בתי הסוהר עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ג בניסן התשס"ט (7.4.2009) בשם העותר: עו"ד י' אייזנברג בשם המשיבים: עו"ד ד' מנחה פסק-דין השופט י' דנציגר: לפנינו עתירה המופנית כנגד העברת העותר מתפקידו כקצין בטחון בבית המעצר במגרש הרוסים והצבתו בתפקיד מנהל משמרת בכלא איילון. הרקע העובדתי 1. העותר משרת בשירות בתי הסוהר החל מסוף שנת 1999, ובמהלך שירותו שימש במספר תפקידים, בין היתר ביחידת "נחשון". בשנת 2006, בעת ששירת העותר כקצין ביטחון בכלא שקמה, התברר במהלך ביקורת מבצעית שנערכה בבית הכלא כי אירע רישום כוזב ביומן לתיעוד ביקורת בנקודות תורפה ומסתור. בעקבות זאת מונה קצין בודק שהמלצותיו היו, בין היתר, לשקול את המשך הצבתו של העותר בתפקידו כקצין הביטחון של בית הסוהר שקמה וכן להעמידו לדין בגין התרשלות בניהול יומן נקודות תורפה ורישום כוזב ביומן זה. ועדת חקירה מיוחדת שהתמנתה בעקבות ממצאיו של הקצין הבודק המליצה גם היא לשקול את המשך הצבתו של העותר בתפקידו וכן להעמידו לדין משמעתי. העותר הועמד לדין משמעתי וביום 18.4.2007 הורשע בעבירה של התנהגות שאינה הולמת סוהר והתרשלות במילוי תפקיד. 2. ביום 8.8.2007, לבקשתו, נערך לעותר ראיון בפני מפקד המחוז, שבמהלכו הובהר לעותר כי אינו פסול מלהתמודד על תפקידי סגן גונדר ואף הומלץ לו להשלים את התואר האקדמי לשם קידומו. בראיון הוצגו לפני העותר ממצאי ועדת החקירה וצויין כי "חובת ההוכחה" מוטלת על העותר. 3. ביום 4.11.2007 נערך לעותר ראיון אישי בפני מפקד המחוז. במסגרת ראיון זה הודע לעותר כי בשלב זה יוצב בבית המעצר במגרש הרוסים (להלן: בית המעצר) על מנת להטמיע שם את השיטות ונהלי העבודה של שירות בתי הסוהר (עד לאותה עת היה בית המעצר באחריותה של משטרת ישראל). ביום 9.12.2007 מונה העותר כקצין הביטחון בבית המעצר. 4. בסוף חודש פברואר 2008 התאבד אחד העצירים בבית המעצר. ביום 28.2.2008, במהלך שיחה בין מפקד בית המעצר לבין העותר, צעק העותר על מפקד בית המעצר והאשים אותו במות העציר. לטענת העותר, מפקד בית המעצר לא פעל על פי הוראות שירות בתי הסוהר והחליט לקלוט את העציר בניגוד לעמדת רופא היחידה שהמליץ על עריכת בדיקה פסיכיאטרית לעציר. העותר מוסיף וטוען כי גם באירועים קודמים לא פעל מפקד בית המעצר על פי נהלי שירות בתי הסוהר. יצויין כי ביחס לאירוע מותו של העציר מונתה ועדת חקירה אשר נכון למועד הגשת תגובת המשיבים (4.6.2008), טרם סיימה את עבודתה. במכתב של מפקד בית המעצר אל מפקד מחוז הדרום מיום 28.2.2008 נכתב כי העותר "משרה אוירה עכורה בבימ"ר ואינו עסוק בעשייה הנדרשת ממנו". כן נכתב כי "הקב"ט אינו לויאלי לא לבימ"ר ירושלים ולא לפיקוד מחוז דרומי ועסוק מידי יום בריכולים והשמצות ברמה הנמוכה ביותר, כל השיחות עימו שיחדל ממעשיו עלו בתוהו". בסיום המכתב ביקש מפקד בית המעצר ממפקד המחוז "לאור משבר האמון הרב שיש לי לתפקוד ולהתנהגות הקצין לסיים את תפקידו בימ"ר ירושלים כקב"ט". 5. ביום 4.3.2008 נשפט העותר בדין משמעתי והורשע בעבירה של התנהגות שאינה הולמת סוהר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית השירות. העותר נענש בנזיפה חמורה, וזאת נוכח הודאתו והחרטה שהובעה על ידו. יוער, כי לטענת העותר נפלו פגמים בהליך המשמעתי, והוא אף הגיש ערר על פסק הדין. 6. העותר זומן לראיון בפני מפקד המחוז ובמהלכו הוחלט על סיום תפקידו כקצין ביטחון בבית המעצר, וזאת בגין העימותים בינו לבין מפקד בית המעצר. עוד ציין קצין המחוז במהלך הראיון כי לנוכח טענותיו הקשות של העותר, בכוונתו למנות קצין בודק לבדיקת ההתנהלות בבית המעצר. יצויין, כי בדו"ח הקצין הבודק שמונה לבדוק את ההתנהלות בבית המעצר פורטו ליקויים חמורים בתפקודו של העותר במסגרת תפקידו כקצין הביטחון וכן צויין כי נכון היה להרחיק מיידית את העותר מהמשך תפקידו ביחידה וזאת לנוכח השבר חסר התקנה שנפער ביחסי מפקד-פקוד. יוער עוד כי בדו"ח הקצין הבודק פורטו ממצאים חמורים ביחס להתנהלות בבית המעצר במסגרת העברת האחריות בו ממשטרת ישראל לשירות בתי הסוהר. 7. ביום 10.3.2008 מינה נציב בתי הסוהר את העותר לתפקיד מפקד משמרת בכלא איילון. טענות העותר 8. לטענת העותר, ההחלטה של מפקד מחוז הדרום להעבירו מתפקידו כקצין הביטחון של בית המעצר וכן ההחלטה להציבו כמפקד משמרת בכלא איילון, לוקות בפגמים של שרירותיות, חוסר סבירות והיעדר מידתיות. לטענתו, הוא הודח מתפקידו על רקע ויכוח מקצועי עם מפקד בית המעצר, ויכוח שבו עמדתו של העותר הייתה נכונה. היעדר שיתוף הפעולה של מפקד בית המעצר עם העותר אינה מעידה על כישלון או על פגם ביחסי האנוש של העותר. בנוסף, טוען העותר כי ההחלטות הנ"ל התקבלו מבלי לברר לעומק את הנסיבות והאירועים, ומבלי שניתנה לעותר אפשרות לפרוס ולהוכיח את גרסתו לאירוע, כך שבפני מקבלי ההחלטה ניצבה תמונה חלקית בלבד. עוד נטען כי הריאיון שנערך לעותר אינו עומד בכללים שנקבעו לעריכת שימוע. בנוסף, נטען, כי ההחלטה להציב את העותר בתפקיד זוטר (כדבריו) של מנהל משמרת מהווה ענישה כפולה מעבר לעונש שנפסק בפסק הדין המשמעתי. עוד טוען העותר כי ההחלטה להציבו בתפקיד של מפקד משמרת פגעה קשות בכבודו ובחופש העיסוק שלו. באופן פרטני טוען העותר כי התפקיד של מפקד משמרת נמוך בדרגתו מתפקיד קצין הביטחון, כלומר למעשה נפגע מעמדו והוא "חזר אחורה" לתפקיד שבו סיים את עבודתו במשטרת ישראל, טרם עבר לשרת בשירות בתי הסוהר. לדבריו, מפקדי המשמרת במתקן כליאה כפופים לקצין הביטחון. כמו כן, תפקיד מפקד המשמרת מבוצע במשמרות של 24 שעות בעבודה ו-48 שעות בבית בעוד תפקיד קצין הביטחון הוא תפקיד של "עובד יום", המסיים את עבודתו בשעה 17:00. העותר טוען כי העברתו לתפקיד מפקד משמרת גורמת לו נזק ממשי, שכן הוא נאלץ לעבוד 60 שעות יותר מדי חודש ובמשמרות על מנת לקבל את אותה משכורת שהיה משתכר כקצין ביטחון. הדבר גורם לפגיעה אנושה ברקמת חייו המשפחתית, שלדבריו "גם כך אינה מן היציבות", בין היתר משום שלעותר ילד בעל צרכים מיוחדים. עוד טוען העותר כי כבודו נפגע מכך שבתפקידו החדש הוא כפוף למי שבעבר היה תחת פיקודו. טענות המשיבים 9. המשיבים טוענים כי שירות בתי הסוהר נמנה על כוחות הביטחון ועל מערכת אכיפת החוק. החוק מחייב את אנשי שירות בתי הסוהר למלא את המשימות המוטלות עליהם ומוסר בידי נציב בתי הסוהר שיקול דעת רחב ביותר לגבי מינויים של סוהרים לתפקידים שונים. תנאי ההעסקה בשירות בתי הסוהר נקבעים באופן חד-צדדי, תוך שעל הסוהר חלה חובה סטטוטורית לשרת בכל מקום ובכל זמן ואין בידיו זכות קנויה לשרת בתפקיד כזה או אחר. 10. עוד טוענים המשיבים כי בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקוליה של הרשות המוסמכת, ולא יכפה את דעתו על מי שהמחוקק ביקש לסמוך על תבונתו והגיונו ועל ידיעתו וניסיונו בחיי המעשה. הדברים יפים מקל וחומר שעה שמדובר בשירות היררכי ומיוחד מסוגו של שירות בתי הסוהר, הבנוי על אדני ההיררכיה הפיקודית. על יסוד זה ראה בית המשפט לסייג את מידת התערבותו בהחלטות של מערכת כאמור, מעבר למקובל באשר למסגרת ארגונית אחרת בשירות המדינה. בענייננו, טוענים המשיבים, עסקינן בסוגיות הנוגעות ללב לבה של מדיניות הארגון והניהול של שירות בתי הסוהר, נושא הנתון לשיקול דעתו המקצועי של המעסיק הציבורי ובית המשפט לא ימהר להתערב בכגון דא. 11. המשיבים מוסיפים וטוענים כי ההחלטה בעניינו של העותר ניתנה על רקע שורה של כשלים וליקויים שהתגלו בתפקודו שבגינם אף הועמד לדין משמעתי ועל רקע משבר ביחסים בינו לבין מפקדו. ההחלטה לשבצו בתפקיד מפקד משמרת בכלא איילון נתקבלה על רקע שיקולים מקצועיים וענייניים. לעותר ניתנה ההזדמנות לשטוח את טענותיו ולהתייחס לממצאים שעלו בעניינו. 12. לשיטת המשיבים, העברת העותר מתפקידו כקצין ביטחון, שעה שתפקודו התגלה כלקוי ביותר, אינה נגועה בחוסר סבירות. בנוסף, לשיטתם, ההעברה לתפקיד של מנהל משמרת אינה פוגעת בתנאי שכרו או העסקתו בשירות בתי הסוהר. 13. המשיבים מוסיפים, בתגובה לטענות העותר, כי כקצין ביטחון נדרש העותר לעבוד כתשע שעות וחצי ביום (198 שעות חודשיות), אולם בשל מהות התפקיד נדרשים קציני הביטחון בפועל להיקפי שעות ארוכים יותר ממסגרת השעות המקובלת לעבודת יום, וזאת ללא כל תוספת לשכר הגלובאלי המשולם להם. לעומת זאת, העבודה כמפקד משמרת שונה מבחינת מבנה שעות העבודה. לטענת המשיבים, מדובר במשמרת בת 24 שעות, המורכבת מ-19 שעות עבודה ו-4.5 שעות מנוחה וכן שתי הפסקות אוכל של 30 דקות כל אחת (כך נכתב בתגובת המשיבים, אם כי יצויין כי מבחינה חישובית הנתונים אינם מתיישבים זה עם זה, שכן כשמצרפים 4.5 שעות מנוחה ושעה אחת המורכבת משתי הפסקות אוכל ביחד עם 19 שעות עבודה, מגיעים ל-24.5 שעות). ממוצע המשמרות הוא 10 משמרות בחודש המהוות כ-240 שעות שהייה ביחידה ומתוכן כ-193 שעות עבודה בפועל. המשיבים מציינים עוד כי מקום עבודתו הנוכחי של העותר קרוב למקום מגוריו ורמת התקן שלו זהה לדרגת הכתף שלו שהינה רב כלאי. בהתייחס לטענת העותר מוסיפים המשיבים כי בתפקידו הנוכחי כפוף העותר לקצין אג"מ שהינו קצין בדרגת סגן גונדר, ששימש גם בעבר מפקדו של העותר. עד למינויו של זה, באופן זמני בלבד, מילא את תפקיד קצין האג"מ קצין בדרגת רב כלאי. השתלשלות העניינים במסגרת העתירה 14. במסגרת העתירה ביקש העותר צו ביניים אשר יורה למשיבים להימנע מלערוך לו שימוע בעניין הדחתו מתפקיד קצין הביטחון של בית המעצר וכי עד לסיום הליכי הערר, השימוע והדיון בעתירה, לא ישונו ולא יפגעו מעמדו ותנאי שכרו של העותר. בקשה זו נדחתה על ידי חברתי השופטת א' חיות בהחלטתה מיום 10.6.2008. 15. במהלך דיון שהתקיים ביום 27.10.2008 סבר בית משפט זה כי נדרשות הודעות משלימות, ולכן הורינו לצדדים להתייחס לטענת העותר שלפיה תנאי העסקתו הורעו במובן זה שבתפקידו הנוכחי כמפקד משמרת בכלא איילון הוא נדרש לעבוד 60 שעות נוספות בחודש על מנת להגיע לרמת השתכרותו בתפקידו הקודם כקצין ביטחון בבית המעצר. 16. הצדדים הגישו את הודעותיהם המשלימות שעיקריהן הובאו לעיל, ובעקבות זאת קיימנו דיון נוסף ביום 7.4.2009. במהלך הדיון הצענו לעותר לשקול להגיש בקשה להצבתו בתפקיד אחר, אולם חרף אישורה של באת כוח המשיבים בפנינו כי פנייה של העותר להצבתו בתפקיד אחר תישקל בנפש חפצה ובהתחשב בנסיבותיו האישיות, תוך התחשבות בשאלת קיומם של תפקידים המתאימים לעותר, עמד העותר על טענותיו במלואן. בנסיבות אלה לא נותר לנו אלא לדון בעתירה לגופה. דיון והכרעה 17. אקדים ואבהיר כי לא מצאנו מקום להתערב בהחלטות המשיבים להעביר את העותר מתפקידו כקצין ביטחון בבית המעצר ולהציבו כמפקד משמרת בכלא איילון. 18. כבר נפסק כי שירות בתי הסוהר הוא גוף בעל אופי מיוחד, מעין צבאי, שבו הירארכיה פיקודית ומשמעת מיוחדת מחייבות סמכות העברה מתפקיד לתפקיד לפי שיקול דעת של הדרגים הממונים [בג"ץ 651/86 סגן גונדר שמעון מלכה נ' שר המשטרה, מר חיים ברלב, פ"ד מ(4) 645, 655 (1986) (להלן: עניין מלכה)]. שירות בתי הסוהר מהווה מערכת היררכית שהמשמעת ודרכי ההתנהגות בה חייבים להיות ללא דופי [בג"ץ 6208/04 אבו עמרה נ' נציב שרות בתי הסוהר (לא פורסם, 2.9.2004)]. שיבוצו של סוהר לתפקיד מסוים נתון לשיקול דעתו של המפקד או של הממונה, בהתאם לצרכים, להתאמתו לתפקיד וכיוצא באלה שיקולים (עניין מלכה, בעמ' 655). בדומה למערכת הצבאית, גם בשירות בתי הסוהר, מרווח שיקול הדעת של המפקד או של נציב בתי הסוהר לאייש תפקידים הוא נרחב ביותר, וזאת בין היתר משום ששיבוצם של הפקודים לתפקידים השונים נתון למומחיותו של הגורם המוסמך לעניין זה בשירות בתי הסוהר, בהתאם לצרכים המיוחדים של השירות. אין חולק כי בבוא המשיב להעביר סוהר מתפקיד לתפקיד, עליו להפעיל זכות זו בתום לב, בהגינות ומסיבות ענייניות (עניין מלכה, עמ' 656). במילים אחרות, דווקא בגלל היקפה וגמישותה של הסמכות הנתונה לרשות המוסמכת בענייני פיטוריהם ותנאי עבודתם של שוטרים, סוהרים וכיוצא באלה, על סמכות זו להיות מופעלת בשיקול דעת מדוקדק, בתבונה ובאנושיות, שהרי בגורלו, למצער המקצועי, של בן אנוש עסקינן [בג"ץ 1524/06 סמ"ר פלונית נ' מפכ"ל המשטרה רב ניצב משה קראדי (לא פורסם, 20.7.2006) (להלן: עניין פלונית)]. 19. מן העובדה ששיקול הדעת של הרשות המוסמכת רחב הוא, נגזרת המסקנה כי נכונותו של בית המשפט להתערב בהחלטות הרשות בכגון דא מצומצמת מאוד (עניין מלכה, עמ' 655; השוו גם: בג"ץ 671/04 גרין נ' משטרת ישראל, פ"ד נט(5) 827 (2005); עניין פלונית, סעיף י"א). בהפעלת ביקורת שיפוטית על החלטות שעניינן פיטורי סוהר או העברתו מתפקיד לתפקיד, חלים הכללים המקובלים להתערבות בית משפט זה בהחלטת רשות מנהלית, שעיקרם בכך שבית המשפט לא יתערב בהחלטתה, אלא אם מצא כי התקבלה בחריגה מסמכות, או תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או שהיא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשם של דברים [עניין פלונית, סעיף י"א; וכן ראו: בג"ץ 668/81 מעדי נ' שר הפנים, פ"ד לז(1) 744, 750 (1983); בג"ץ 753/08 טויטו נ' מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 11.5.2008)]. כשדברים אלו לנגד עינינו, נעבור לבחון את נסיבותיו של המקרה שלפנינו. מן הכלל אל הפרט 20. ההחלטה להדיח את העותר מתפקידו כקצין ביטחון בבית המעצר: ההחלטה להעביר את העותר מתפקידו האמור לא התקבלה "סתם כך". קדמו לה אירועים שהובילו להחלטה זו. גם אם נתעלם מהרשעתו של העותר בדין משמעתי במסגרת תפקידו כקצין ביטחון בכלא שקמה, הרי שדי בהתנהגותו במסגרת תפקידו בבית המעצר כדי להצדיק את ההחלטה על העברתו מתפקיד קצין הביטחון. ממכתבו של מפקד בית המעצר מיום 28.2.2008 עולה כי העותר נהג לעסוק "בריכולים והשמצות ברמה הנמוכה ביותר" והשרה "אוירה עכורה" בבית המעצר. שיאם של הדברים באירוע שבמהלכו צעק על מפקדו והעליבו. אין להיפלא אפוא כי מפקד בית המעצר הגדיר את מצב היחסים בינו לבין העותר כ"משבר אמון". שיתוף הפעולה בין מפקד לפקודו, במיוחד כאשר עסקינן במי שעובד במחיצתו הקרובה של המפקד, חייב להיות מושתת על יחסי אמון הדדי, שבלעדיהם עלולים להתערער המשמעת והתפקוד היעיל והנאות (עניין מלכה, עמ' 655). לא זו בלבד, מפרק המסקנות של דו"ח הקצין הבודק שמונה לבדיקת התנהלות בית המעצר עולה כי בין מפקד בית המעצר לבין העותר היה נתק, כמו גם בין העותר לבין מפקדי המשמרת. בפרק ההמלצות של אותו דו"ח, הכולל מסקנות אישיות ביחס לעותר, צויין כי העותר "הגיע לתפקיד קב"ט בימ"ר י"ם חסר מוטיבציה לאור תחושה כי מעמדו נפגע... חוסר המוטיבציה מיקם את תפקודו על סף המינימום ההכרחי ולעיתים אף פחות מכך". כן נמצא כי במספר מקרים העותר "התרשל במילוי תפקידו ואי ביצוע פקודות מחייבות בשב"ס". 21. מדברים אלו עולה כי תפקודו של העותר כקצין ביטחון בבית המעצר במגרש הרוסים היה לוקה בחסר, בין אם כתוצאה מחוסר מוטיבציה ובין אם בגין "קצר בתקשורת" בינו ובין מפקדו ובין גורמים אחרים בבית המעצר. ברי כי שירות בתי הסוהר, שלו תפקיד אסטרטגי בשמירה על ביטחונו של הציבור, אינו יכול להשלים עם מצב שבו בעל תפקיד אינו מבצע את תפקידו כהלכה, מתרשל ומסתכסך עם מפקדיו. זאת ועוד, כלל הוא כי אין לעובד או למשרת בשירות בתי הסוהר זכות מוקנית להיות מועסק דווקא בתפקיד לפי בחירתו או לפי ראות עיניו (עניין מלכה, עמ' 655). לנוכח התנהלותו של העותר כפי שעולה מהאמור לעיל, ובהתחשב בשיקול הדעת הרחב הנתון לנציב בעניין זה, איננו סבורים כי נפל פגם כלשהו בהחלטת המשיבים להעביר את העותר מתפקידו כקצין ביטחון בבית המעצר במגרש הרוסים. ההחלטה התקבלה בהסתמך על שיקולים ענייניים וודאי שאין היא בלתי סבירה באופן קיצוני. 22. ההחלטה להעביר את העותר לתפקיד מפקד משמרת בכלא איילון: כאמור, לנציב בתי הסוהר סמכות להעביר סוהר מתפקיד לתפקיד, וזאת כפי ראות עיניו ובהתאם לצרכי השירות (ראו: סעיף 80(ג) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971). העותר טוען כי ההעברה לתפקידו החדש פוגעת ביכולת השתכרותו וכן פוגעת בכבודו משום שהוא כפוף למי שקודם לכן היה בפיקודו. לא מצאנו כי יש בטענות אלה ממש. 23. בשירות בתי הסוהר שני סוגים של תפקידים - תפקידים המבוצעים במסגרת עבודת יום ותפקידים המבוצעים במשמרות (ראו: סעיף 4.07(1)(א) להוראות שירות בתי הסוהר כפי שצורפו כנספח יח' לעתירה). העותר ביקש להראות כי העבודה כמפקד משמרת - המבוצעת במשמרות של 24 שעות במתקן הכליאה ו-48 שעות בבית - פוגעת בו במובן זה שעל מנת להשתכר את אותה רמת שכר הוא נדרש לעבוד בפועל יותר שעות מאשר עבד בתפקידו כקצין ביטחון. המשיבים, לעומת זאת, ניסו להראות כי בפועל העבודה כמפקד משמרת אינה תובעת שעות עבודה רבות יותר מאשר אלה הנדרשות מקצין ביטחון במתקן כליאה, זאת כאשר מביאים בחשבון את זמן המנוחה וההפסקות בכל משמרת ואת העובדה שקצין ביטחון נדרש לעתים קרובות לעבוד "שעות נוספות" מעבר למסגרת השעות הקבועה וזאת ללא תגמול כספי מעבר לשכר הגלובאלי המשולם לו. בין כך ובין כך איננו סבורים כי הצבת העותר בתפקיד של מפקד משמרת היא בלתי סבירה או בלתי מידתית. כבר נפסק כי לא כל שינוי בתפקיד, כשזה החדש אינו לפי רוח העובד או נראה בעיניו פחות בחשיבותו, ייחשב כהרעה בתנאי העבודה (עניין מלכה, עמ' 655). העותר אינו טוען כי שכרו נפגע, אלא שהוא נדרש כעת לעבוד שעות רבות יותר, עבור אותו שכר. טרונייתו מופנית למעשה נגד הצבתו בתפקיד הדורש עבודה במשמרות, מסגרת שלטעמו אינה מתאימה לו ולנסיבותיו האישיות. אלא שכאמור, הצבתו של סוהר בתפקיד אחר הדורש סדרי עבודה אחרים נמצאת, באופן רגיל, במסגרת סמכותו של הנציב, וזאת בהתאם לצרכי השירות ועל פי התאמתו של הסוהר לתפקיד הנדרש ועל פי שיקול דעתו של הנציב. לא הוכח כי ההחלטה להציב את העותר בתפקיד מפקד משמרת התקבלה בחוסר תום לב או מסיבות לא ענייניות [ראו והשוו: ע"ע 300353/97 מדינת ישראל נ' נהרי, פד"ע לה(1) 318 (2000)]. כמו כן, אין בידינו לקבל את טענת העותר כי הצבתו בתפקיד מפקד משמרת פוגעת בכבודו שכן במסגרתו הוא כפוף למי שבעבר היה תחת פיקודו. כעולה מתגובת המשיבים, העותר כפוף בתפקידו החדש לסוהר בדרגה גבוהה יותר מדרגתו של העותר ומי שהיה גם בעבר מפקדו של העותר. אמנם לתקופה קצרה שימש כקצין אג"מ בבית הכלא קצין בדרגתו של העותר, אולם זאת באופן זמני ועד למינויו של קצין אג"מ בדרגת סגן גונדר. 24. סופו של דבר, אנו דוחים את העתירה. העותר ישא בשכר טרחת עורכי דין לטובת המשיבים בסך של 5,000 ₪. ש ו פ ט השופט א' א' לוי: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת א' חיות: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' דנציגר. ניתן היום, כ"ח בניסן תשס"ט (22.4.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08035750_W13.doc חכ/ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il