פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3570/19

דפנה בנאי- ו-34 אח' נ. מפקד פיקוד מרכז

עתירה נגד נוהג של קשירת עיני רועי צאן פלסטינים מעוכבים על ידי חיילי צה"ל.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 22/08/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3570/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה זכויות אדם — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד נוהג של קשירת עיני רועי צאן פלסטינים מעוכבים על ידי חיילי צה"ל.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3570/19

דפנה בנאי- ו-34 אח' נ. מפקד פיקוד מרכז

עתירה נגד נוהג של קשירת עיני רועי צאן פלסטינים מעוכבים על ידי חיילי צה"ל.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותרים הגישו עתירה נגד נוהג של חיילי חטיבת בקעת הירדן לקשור את עיניהם של רועי צאן פלסטינים המעוכבים על ידם. העותרים טענו כי מדובר בחריגה מסמכות, שימוש באמצעי ענישה ואפליה פסולה. בתגובתם, המשיבים הבהירו כי הפקודות הצבאיות אוסרות על כיסוי עיניים של מעוכבים, וכי המקרים המתוארים חרגו מהנהלים. המשיבים ציינו כי הנהלים חודדו בחטיבה ובכלל כוחות צה"ל באיו"ש. בית המשפט קבע כי מאחר שהסעד המבוקש ניתן והנהלים חודדו, העתירה מיצתה את עצמה. עם זאת, בשל תרומת העותרים לשינוי המציאות בשטח, פסק בית המשפט הוצאות לטובתם.

השלכות רוחב

חידוד הנהלים הצבאיים בנוגע לאיסור כיסוי עיניים של מעוכבים בכלל כוחות צה"ל הפועלים באיו"ש.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, י' עמית, נ' סולברג
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • דפנה בנאי ו-34 אח'

נתבעים

  • מפקד פיקוד מרכז
  • מח"ט בקעת הירדן
  • יועמ"ש איו"ש

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • חריגה מסמכות בשימוש באמצעי של קשירת עיניים
  • קשירת העיניים משמשת כאמצעי ענישה
  • אפליה פסולה בין פלסטינים לאזרחים ישראלים
  • התנהלות הלוקה בחוסר סבירות קיצוני
טיעוני ההגנה
  • הפקודות הצבאיות אוסרות על כיסוי עיניים של מעוכבים
  • ההתנהלות המתוארת חרגה מהנהלים
  • הנהלים חודדו בחטיבה ובכלל כוחות צה"ל באיו"ש
  • העתירה מיצתה את עצמה
מחלוקות עובדתיות
  • האם קשירת עיני מעוכבים היא נוהג מותר או חריגה מהפקודות

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעת המשיבים על חידוד הנהלים והאיסור על כיסוי עיניים למעוכבים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

8000

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה והתקבלה
חריגה מסמכות
הטענה הועלתה והתקבלה
אפליה
הטענה הועלתה והתקבלה
שיקולים זרים
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3570/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג העותרים: דפנה בנאי ו-34 אח' נ ג ד המשיבים: 1. מפקד פיקוד מרכז 2. מח"ט בקעת הירדן 3. יועמ"ש איו"ש עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד איתי מק בשם המשיבים: עו"ד רן רוזנברג פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. עתירה זו מכוונת נגד נוהג שהתפתח בחטיבת בקעת הירדן, לקשור את עיניהם של רועי צאן פלסטינים, המעוכבים על-ידי חיילי החטיבה בשל כניסתם לשטחים סגורים. לדברי העותרים, חיילי החטיבה חרגו מסמכותם בעת שעשו שימוש באמצעי של קשירת העיניים, וכי הדבר נעשה כאמצעי ענישה. עוד טענו העותרים, כי המדיניות של קשירת עיניהם של רועי הצאן הפלסטינים המעוכבים מהווה אפליה פסולה, שכן פרקטיקה זו יושמה נגד פלסטינים בלבד, ולא נגד אזרחים ישראלים שעוכבו. כמו כן נטען, כי התנהלותם של המשיבים לוקה בחוסר סבירות קיצוני, וכי השיקולים לקשירת עיניהם של רועי הצאן הפלסטינים אינם רלבנטיים. 2. בתגובתם המקדמית הבהירו המשיבים, כי הפקודות והנהלים הצבאיים מתירים את כיסוי עיניהם של עצורים, אולם "ככל שמדובר במעוכבים, עמדת המשיבים היא שלא ניתן בהתאם לפקודות ולנהלים הצבאיים לכסות את עיניהם". המשיבים הסבירו, כי ההתנהלות המתוארת בעתירה חורגת מהפקודות והנהלים הרלבנטיים, ועל כן חודדו הנהלים בחטיבה, "תוך הדגשת האיסור על כיסוי עיניים במסגרת עיכוב". הודגש, כי כלל זה תקף בין אם המעוכב הוא פלסטיני, בין אם אזרח ישראלי. כמו כן צוין, כי בעקבות העתירה חודדו הנהלים גם לכוחות צבאיים אחרים הפועלים באיו"ש, וכי פעולות כגון דא יבוצעו גם בהמשך, באופן שוטף. נוכח האמור טענו המשיבים, כי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק. 3. כאמור בתגובתם המקדמית של המשיבים, הסעד שהתבקש בעתירה ניתן. המשיבים מכירים בכך שהתנהלותם של חיילי חטיבת בקעת הירדן, שבמסגרתה נקשרו עיניהם של רועי צאן פלסטינים מעוכבים – פסולה ובוצעה תוך חריגה מסמכות. אסור שדבר כזה יִשנה. 4. אשר על כן, לעת הזאת העתירה מיצתה את עצמה. לצד זאת עולה, כי העותרים תרמו בעתירתם לשינוי המציאות בשטח, ולחידוד הנהלים בקרב כוחות צה"ל הפועלים באיו"ש. משכך, מצאנו לנכון לפסוק הוצאות לטובתם. 5. העתירה נדחית אפוא בזאת. המשיבים ישאו בהוצאות העותרים בסך של 8,000 ₪. ניתן היום, ‏כ"א באב התשע"ט (‏22.8.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19035700_O06.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il