מטה "קול העם" אזרחים למען שקיפות משפטית ואח' נ' המשפטים

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 35664-01-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן העותרות: 1. מטה "קול העם" אזרחים למען שקיפות משפטית 2. המטה למען ארץ ישראל יש צדק לעם בע"מ נגד המשיבים: שר המשפטים הוועדה לבחירת שופטים היועצת המשפטית לממשלה הנהלת בתי המשפט כב' השופט יצחק עמית, מ"מ נשיא בית המשפט העליון עתירה למתן צו על תנאי; בקשה לתיקון עתירה מיום 15.1.2025 בשם העותרות: עו"ד כנרת בראשי; עו"ד אביעד וסולי פסק-דין השופטת רות רונן: העותרות בעתירה שלפנינו מבקשות שנורה למשיבים 2-1 לדחות את המועד לכינוס המשיבה 2 (להלן: הוועדה לבחירת שופטים או הוועדה) שנקבע ליום 16.1.2025, וכן שנורה למשיבים 2-1 להימנע בשלב זה מלקיים דיון במינויו של המשיב 5 (להלן: מ"מ הנשיא) לתפקיד נשיא בית המשפט העליון (להלן: הסעדים בעניין כינוס הוועדה). עוד מבקשות העותרות בעתירתן שנורה למשיבה 3 (להלן: היועצת המשפטית לממשלה) להורות על פתיחת חקירה או בדיקה כנגד מ"מ הנשיא מכוח הסמכות המוקנית לה בסעיף 12(א) לחוק יסוד: השפיטה (להלן: הסעד השלישי). הרקע לעתירה ביום 29.2.2024 הוגשה עתירה בה התבקש להורות למשיב 1 (להלן: שר המשפטים) להפעיל את סמכותו לפי סעיף 7(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון (בג"ץ 1711/24 התנועה למען איכות השלטון נ' שר המשפטים (8.9.2024); להלן: עניין כינוס הוועדה). בפסק דינו של בית משפט זה מיום 8.9.2024 (להלן: פסק הדין), ניתן צו מוחלט אשר מורה לשר המשפטים לקיים את חובתו, לפרסם את רשימת המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון תוך 14 ימים ממועד מתן פסק הדין ולכנס את הוועדה לצורך בחירת הנשיא בסמוך לאחר חלוף פרק הזמן הנדרש לפי סעיף 11ב(א) לכללי השפיטה (ראו עניין כינוס הוועדה, פסקה 49 לפסק דינה של השופטת י' וילנר). ביום 29.11.2024 הגישה העותרת בעניין כינוס הוועדה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, בטענה ששר המשפטים לא פעל בהתאם לקביעה העקרונית בפסק הדין, משום שטרם העלה את בחירתו של נשיא בית המשפט העליון להצבעה בוועדה. בהחלטתו מיום 12.12.2024 (בה נדחתה הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט), הבהיר בית משפט זה כי: "לנוכח האמור, ובהתחשב במשך הזמן הסביר הנדרש, להערכתנו, על-מנת לאפשר לוועדה לבחירת שופטים למצות את הדיונים בנושא, אנו מורים כי על שר המשפטים להעלות את בחירת הנשיא לבית המשפט העליון להצבעה על ידי חברי הוועדה לבחירת שופטים עד ליום 16.1.2025." (בג"ץ 1711/24 התנועה למען איכות השלטון נ' שר המשפטים, פסקה 7 (החלטה מיום 12.12.2024); להלן: ההחלטה בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט). ביום 14.1.2025 הוגשה העתירה שלפנינו. בעתירה נטען, בעיקרו של דבר, כי יש לדחות את מועד כינוסה של הוועדה לאור פרסומים בתקשורת הנוגעים למ"מ הנשיא, וזאת עד אשר תתקיים בדיקה בנושא. עוד ביקשו העותרות להורות ליועצת המשפטית לממשלה לפתוח בבדיקה או חקירה של האירועים הנטענים. העותרות טענו כי יום לפני הגשת העתירה, ביום 13.1.2025, פנתה באת-כוח העותרת 1 במכתבים מתאימים הן לשר המשפטים, הן ליועצת המשפטית לממשלה – על מנת שהם יפעילו את סמכויותיהם. בשלהי עתירתן ציינו העותרות כי מפאת הדחיפות, המכתבים הללו לא צורפו לכתב העתירה, וכי לאחר שייפתח תיק אלקטרוני – הן יגישו אותם לבית המשפט. נכון למועד כתיבת שורות אלה המכתבים טרם הובאו לעיוננו. היום, 15.1.2025, הוגשה בקשה דחופה לתיקון העתירה. בבקשה נטען כי לאחר הגשת העתירה, התגלה לעותרות מידע נוסף כמפורט בבקשה, אשר אף הוא מצדיק לשיטתן את מתן הסעדים המבוקשים בעניין כינוס הוועדה. דיון והכרעה דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים. הלכה פסוקה היא כי המבקש לדחות ביצועו של פסק דין שלא היה צד לו מטעמים שלשיטתו מצדיקים זאת – לרבות שינוי נסיבות מהותי – נדרש להגיש בקשה מתאימה במסגרת ההליך בו ניתן פסק הדין (בג"ץ 6496/15 הרב יוסף טולידאנו – רב המועצה המקומית גבעת זאב נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 18 (12.10.2015); בג"ץ 4475/09 נדמי חסן מוחמד סלמאן נ' שר הבטחון, פסקה 11 (1.11.2010)). בענייננו, משמעות הסעד אותו מבקשות העותרות – אף אם הוא לא נוסח כך מפורשות – היא שינויו של הצו המוחלט שניתן על ידי בית משפט זה בעניין כינוס הוועדה, כפי שהבהיר אותו בית המשפט בהחלטתו בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט. כאמור, העותרות מבקשות שבית המשפט יורה לשר המשפטים לדחות את מועד כינוס הוועדה. אולם מאחר שמועד זה נקבע בפסק דין, הרי שהיה עליהן להגיש בקשה מתאימה במסגרת ההליך בעניין כינוס הוועדה חלף הגשת העתירה דנן. לאור מסקנה זו, אין עוד טעם להידרש לבקשת העותרות לתיקון כתב העתירה – כאשר כלל האמור לעיל יפה גם ביחס למידע הנטען בבקשה זו. נוכח האמור, דין הסעדים העוסקים במועד כינוס הוועדה לבחירת שופטים להידחות. זו המסקנה המתבקשת גם באשר לסעד השלישי אותו מבקשות העותרות. כאמור, העותרות מבקשות בעתירתן שנורה ליועצת המשפטית לממשלה לפעול מכוח סמכותה ולפתוח בבדיקה או חקירה של האירועים הנטענים בפרסומים בתקשורת. לטענת העותרות, באת כוח העותרת 1 הפנתה ליועצת המשפטית לממשלה דרישה זו במסגרת מכתב מקדים שנשלח יום אחד לפני הגשת העתירה. ראשית, וכפי שצוין לעיל, המכתב שנשלח ליועצת המשפטית לממשלה לא צורף לכתב העתירה, ולא עומד לפנינו נכון למועד כתיבת שורות אלה. אולם גם בהנחה שהמכתב ממלא אחר הדרישות המהותיות של פנייה מוקדמת לרשות (להרחבה בעניין דרישות אלה ראו בג"ץ 2433/24 ברזון-מקאי נ' ראש הממשלה, פסקה 6 (1.4.2024)), ידוע כי לא די בעצם הפנייה לרשות כדי לצאת ידי חובת מיצוי הליכים. יש לאפשר לרשות שהות מספקת כדי לבחון את הטענות ולגבש מענה מתאים – הכול לפי טיב העניין, מידת מורכבותו ודחיפותו (בג"ץ 5160/24 לביא זכויות האזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ' שר המשפטים, פסקה 5 (13.8.2024); בג"ץ 39762-09-24 חטיב נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים, פסקה 3 (18.9.2024); בג"ץ 1200/24 מועצה מקומית אורנית נ' קמ"ט מים ביהודה ושומרון – המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, פסקה 3 (11.2.2024)). בנסיבות העניין שלפנינו, פרק זמן של יום אחד בלבד לבחינת דרישתן של העותרות לפתוח בבדיקה או חקירה של האירועים הנטענים אינו מהווה פרק זמן סביר. על כן לא ניתן לקבוע כי העותרות עמדו בחובתן למיצוי הליכים. אשר על כן גם דין הסעד השלישי להימחק. נוכח כלל האמור, דין העתירה להידחות על הסף. משלא התבקשה תגובת המשיבים – לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ט"ו טבת תשפ"ה (15 ינואר 2025). דוד מינץ שופט יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת