פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 3565/00
בפני: כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט א' ריבלין
העותרת: חיה שרה [בראנד] דאנזיג
נגד
המשיבים: 1. כבוד שופט בית משפט השלום בירושלים,
השופט החוקר א' בן דור
2. משטרת ישראל
תאריך הישיבה: י"ג אייר תש"ס (18.5.2000)
בשם העותרת: עו"ד יאיר שילה
בשם המשיבים: עו"ד אבי ליכט
פסק-דין
העותרת מבקשת שבית משפט זה יבטל החלטה שניתנה על ידי שופט בית משפט השלום בירושלים ביום 16.5.2000, בדבר נתיחת הגופה של בנה המנוח, אלישע בראנד ז"ל, שנפטר ביום 15.5.2000.
לפי סעיף 9 לחוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג1953-, אין שופט רשאי לצוות על ניתוח גוויה, מכוח חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח1958-, "אלא אם ראה שיש יסוד סביר לחשש שהמוות נגרם בעבירה או ברשלנות או בהזנחה".
בא-כוח המשטרה ביקש צו לנתיחת הגופה על יסוד חשש שמות המנוח נגרם בעבירה. חשש זה התבסס על מידע שהמשטרה לא היתה מוכנה לגלות לעותרת או לבא-כוחה. אי לכך הסכים בא-כוח העותרת כי בית המשפט יעיין במידע זה במעמד צד אחד. כך עשינו. לאחר שעיינו במידע זה ושמענו דברים מפי בא-כוח המשטרה ומפי קצין משטרה שנוכח באולם, הגענו למסקנה כי אין בחומר שהוצג בפנינו יסוד סביר לחשש שהמוות נגרם בעבירה, כפי שנדרש לפי סעיף 9 לחוק האנטומיה והפתולוגיה. השוו בג"ץ 638/82 לוי נ' שופט חוקר אהרון אמינוף, פ"ד לו(4) 780.
לפיכך אנו מקבלים את העתירה ומבטלים את הצו בדבר נתיחת גופתו של המנוח.
גופת המנוח תובא לקבורה, בלא נתיחה, בהקדם.
ניתן היום י"ג אייר תש"ס (18.5.2000).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00035650.I01