פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3564/99

אבשלום אילוז נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בייבוא סם מסוכן ועל חומרת העונש בטענה כי הסם הוחדר לכליו ללא ידיעתו וכי נגרם לו נזק ראייתי עקב גירוש נוסעת.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 23/10/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3564/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ייבוא סם מסוכן — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה בייבוא סם מסוכן ועל חומרת העונש בטענה כי הסם הוחדר לכליו ללא ידיעתו וכי נגרם לו נזק ראייתי עקב גירוש נוסעת.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3564/99

אבשלום אילוז נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בייבוא סם מסוכן ועל חומרת העונש בטענה כי הסם הוחדר לכליו ללא ידיעתו וכי נגרם לו נזק ראייתי עקב גירוש נוסעת.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער, אבשלום אילוז, הורשע בבית המשפט המחוזי בייבוא כ-3 ק"ג קוקאין בתוך בקבוקי תמרוקים שנתפסו בכליו בנמל התעופה בן גוריון. המערער טען כי הסם הוחדר לכליו ללא ידיעתו על ידי אדם שהכיר בפנמה, וכי גירוש נוסעת שהייתה עמו בטיסה גרם לו לנזק ראייתי. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי הסברו של המערער דמיוני וכי הראיות נגדו חד-משמעיות. כמו כן, נקבע כי גירוש הנוסעת לא גרם למערער נזק ראייתי, שכן גם לפי גרסתה המקלה ביותר, לא נשללה מודעותו של המערער לסם. העונש (5 שנות מאסר בפועל) נותר על כנו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' דורנר, י' טירקל, א' א' לוי
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אבשלום אילוז

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער ייבא כמות גדולה של סם מסוכן (2.95 ק"ג קוקאין) בכליו.
  • הסברו של המערער בדבר החדרת הסם ללא ידיעתו הוא דמיוני ובלתי מהימן.
טיעוני ההגנה
  • המערער לא היה מודע להימצאות הסם בכליו.
  • גירוש הנוסעת מהארץ גרם למערער נזק ראייתי המצדיק את זיכויו.
  • העונש שנגזר על המערער חמור מדי.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער ידע על הימצאות הסם בבקבוקי התמרוקים.
  • האם גירוש הנוסעת פגע ביכולתו של המערער להוכיח את חפותו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תפיסת 2.95 ק"ג קוקאין בתוך בקבוקי תמרוקים בכליו של המערער.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • גירסת המערער לפיה אדם בשם שמעון החדיר את הסם ללא ידיעתו.

הדגשים פרוצדורליים

  • המערער הוא חרש-אילם.
  • נוסעת נוספת שנעצרה גורשה מהארץ על ידי המשטרה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 10167/98
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

תגיות נושא

  • סמים
  • ייבוא סם מסוכן
  • ערעור פלילי
  • נזק ראייתי

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים ע"פ 3564/99 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' א' לוי המערער: אבשלום אילוז נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.4.99 בת"פ 10167/98 שניתן על-ידי כבוד השופט ד"ר ע' מודריק תאריך הישיבה: כ"ד בתשרי תשס"א (23.10.00) בשם המערער: עו"ד ירון דוד בשם המשיבה: עו"ד יהושע למברגר פסק-דין השופטת ד' דורנר: 1. בחיפוש שנערך בנמל התעופה בן-גוריון בכלי המערער, שהוא חרש-אילם, כאשר חזר לישראל לאחר שהות של מספר ימים בפנמה, נתפסו שישה בקבוקי תמרוקים בני ליטר כל אחד, שבתוכם טמונים 2.95 ק"ג קוקאין. נוסעת נוספת שנעצרה מאותה טיסה (להלן: הנוסעת), סיפרה תחילה בחקירה כי נשלחה להיצמד אל המערער בנמל-התעופה "ולסמן" אותו. בהמשך חזרה בה הנוסעת מדבריה אלה וסיפרה שנשלחה לעבוד במכון ליווי. המשטרה קיבלה את גירסתה האחרונה של הנוסעת והיא גורשה מהארץ. 2. המערער הואשם בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בייבוא סם מסוכן ללא היתר כדין. במשפטו התגונן המערער בטענה כי בשל מצבו הכלכלי הדחוק חיפש פרנסה בפנמה, שם ביקש למכור 300 בובות המשמשות מחזיקי מפתחות. לדבריו, נטל עימו שלושה בקבוקי תמרוקים בני ליטר כל אחד, ובפנמה רכש עוד שלושה בקבוקים דומים, ובחור ישראלי בשם שמעון או סימון שעימו התיידד בפנמה, ככל הנראה החדיר ללא ידיעתו את הסם לתוך בקבוקי התמרוקים. 3. בית-המשפט המחוזי (השופט ד"ר עודד מודריק) דחה את הסברו של המערער כבלתי-מהימן. גם טענת המערער, כי גירוש הנוסעת גרם לו לנזק ראייתי המצדיק את זיכויו, נדחתה. לעניין זה קבע בית-המשפט המחוזי שאין בסיס לזיכוי גם על-פי גירסת הנוסעת הנוחה ביותר למערער, לאמור שהנוסעת באה "לסמן" את המערער, וזאת מכיוון שאף גירסה זו אינה שוללת את מודעותו של המערער להימצאות הסם בכליו. המערער נידון לשבע שנות מאסר, מתוכן חמש שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. 4. הערעור הופנה כנגד ההרשעה ולחלופין כנגד חומרת העונש. בערעורו כנגד ההרשעה ביקש המערער לקבל את הסברו בבית-המשפט המחוזי, וזאת בטענה כי הסבר זה לא הופרך במידה העולה על כל ספק סביר, וכן חזר על טענתו בדבר הנזק הראייתי שנגרם לו עקב גירושה של הנוסעת. 5. לא מצאנו ממש בטענות אלה. הסברו של המערער הוא דמיוני, ובדין נדחה על-ידי בית-המשפט המחוזי. לנוכח הראיות החד-משמעיות המוכיחות כי המערער ייבא את הסם, שכאמור, נתפס בכליו, הרי שחוסר האפשרות להביא לעדות את הנוסעת, לא גרם לו לנזק ראייתי כלשהו. 6. ייבוא כמות כה גדולה של סם מסוכן מחייב ענישה הולמת המרתיעה את הרבים. עם זאת, העונש שהוטל על המערער אינו נראה חמור מדי, ובית-המשפט המחוזי אף התחשב במומו של המערער ובעברו הנקי, אשר דווקא בגללם נבחר המערער ככל הנראה לשמש כבלדר. אנו דוחים איפוא את הערעור הן על ההרשעה והן על חומרת העונש. ניתן היום, כ"ד בתשרי תשס"א (23.10.00). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99035640.L03