פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 3562/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3562/16 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרים: 1. פלוני 2. עו"ד איתמר בן גביר נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. כבוד השופטת מיכל ברנט עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים בשם העותרים: בעצמו פסק-דין השופטת א' חיות: עתירה המופנית כלפי החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי-מרכז בהליך פלילי (ת"פ 911-01-16) שלא לדחות את מועדי ההוכחות בהליך. 1. נגד העותר 1 (להלן: העותר), יליד אפריל 1998, ונאשם נוסף הוגש ביום 3.1.2016 כתב אישום המייחס לשניים חברות בארגון טרוריסטי, הצתה, השחתת פני מקרקעין ממניע גזעני, היזק בזדון ממניע גזעני, קשירת קשר לביצוע פשע, עלבון דת ממניע גזעני ופגיעה ברגשי דת, וזאת בשל מעורבותם לכאורה במספר אירועים אלימים ובהם ניקוב צמיגים של כלי רכב בבעלות ערבים, הצתת כלי רכב של ערבים והצתת כנסייה בירושלים (לתיאור מפורט של כתב האישום ראו בש"פ 2347/16 פלוני נ' מדינת ישראל (19.4.2016)). העותר 2 משמש כסנגורו של העותר. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה למעצרו של העותר עד תום ההליכים נגדו וביום 3.3.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לעותר בכתב האישום וכי המסוכנות הנשקפת ממנו היא ברורה ומובהקת. ערר שהגיש העותר על החלטה זו התקבל בחלקו בבית משפט זה (בש"פ 2347/16 לעיל), ונקבע כי על בית המשפט המחוזי לשקול את האפשרות להפחית את המסוכנות הנשקפת מן העותר בדרך של מעצר עד תום ההליכים בתנאי פיקוח אלקטרוני. 2. ביום 6.3.2016 קבע בית המשפט המחוזי (השופטת מ' ברנט) 7 מועדי הוכחות בהליך (שלושה בחודש יוני וארבעה בחודש יולי), הראשון בהם ביום 1.6.2016. בית המשפט ציין כי מועדים אלו נקבעו בשל העובדה כי הנאשמים נתונים במעצר מחודש דצמבר 2015 וכן בשל העובדה שהעותר הוא קטין. בדיון שהתקיים ביום 12.4.2016 טענו הנאשמים, כי טרם קיבלו את מלוא חומרי החקירה בתיק וכי בהינתן היקפם הרחב הם מבקשים לדחות את מועדי ההוכחות שנקבעו לחודש יוני. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי הדיונים יתקיימו במועדם. העותר לא השלים עם ההחלטה והגיש הודעת עדכון לבית המשפט ובקשה לדחיית הדיונים בהליך עד לאחר פגרת הקיץ בה ציין כי בהליך מקביל המתנהל בבית המשפט המחוזי שבו נדון עניינם של שני נאשמים אחרים בפרשיות דומות, נדחו מועדי ההוכחות לחודש ספטמבר 2016 וכי המדינה טרם מסרה לידיו את מלוא חומרי החקירה. עוד ציין העותר כי רק לאחרונה הוצאה תעודת חיסיון בהליך, והוא טרם נערך להגיש עתירה לגילוי ראיה וכן כי הוא מכין בימים אלו בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי). המדינה מצידה התנגדה לבקשה והסכימה לביטול הדיון הקבוע ליום 1.6.2016 בלבד. המדינה ציינה, בין היתר, כי כלל חומרי החקירה הועברו להגנה לרבות תעודות החיסיון, כי אין המדובר בתיק בעל היקף נרחב של חומר, וכי ביטול שבעה מועדי הוכחות בהליך זה ייצור בעיה בתיאום מועדים חלופיים לאחר הפגרה. 3. בהחלטתו מיום 24.4.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת העותר וקבע כי "כל מועדי ההוכחות יוותרו על כנם". העותר 2 לא השלים גם עם החלטה זו ועוד באותו יום פנה במכתב לנשיא בית המשפט המחוזי מרכז וביקש את התערבותו בעניין "התנהלות כבוד השופטת מיכל ברנט ובקשה לאפשר לי לספק הגנה משפטית ללקוח שלי ולאפשר לו להתגונן במשפטו". בתשובתו לעותר 2 מיום 1.5.2016 ציין הנשיא כי "... חזקה על המאשימה שתעשה הכל על מנת שאתה ועו"ד ארז מלמד בא כוחו של .... [הנאשם הנוסף] תקבלו מידית את חומר הראיות שטרם קיבלתם ובמידה ותסברו שלא קיבלתם אותו תנקטו מיד בהליכים המשפטיים על מנת לקבלו. לאור האמור יישארו המועדים שנקבעו ע"י כב' השופטת ברנט על כנם". 4. מכאן העתירה שבפנינו בה טוענים העותרים כי הותרת מועדי ההוכחות על כנם תגרום לעיוות דין ולפגיעה בזכותם של הנאשמים להליך הוגן, וכי החלטת בית המשפט היא פגומה, בלתי סבירה ובלתי מידתית. לטענת העותרים ההגנה תגיע למועדי ההוכחות שנקבעו כשהיא אינה בקיאה בחומרי החקירה ומבלי שמיצתה את כל ההליכים המקדמיים ובהם בקשות לעיון בחומרי חקירה ועתירות לגילוי ראיה. עוד נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי על קביעת מועדים להוכחות ניתנה בחוסר סמכות, משום שלדברי העותר ללא קבלת כל חומרי החקירה אין כל תכלית למשפט ואין לו ערך. העותר מלין על כך שבית המשפט התעלם מבקשות חוזרות ונשנות ומן העובדה כי חומרי החקירה טרם נמסרו ועל כן לא ניתן היה להגיש בקשות לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. עוד טוענים העותרים להפליה בין הנאשמים בהליך דנן ובין הנאשמים בהליך המקביל, שם נדחו מועדי ההוכחות לחודש ספטמבר ש"ז. העותרים מוסיפים ומבקשים כי יינתן צו בינים האוסר על קיום מועדי ההוכחות בהליך עד להכרעה בעתירה דנן. 5. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה ידועה ומושרשת היא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו מתערב בהחלטות ביניים שניתנו בהליכים פליליים, אלא במקרים יוצאי דופן בהם מתעוררת טענה בדבר העדר סמכות או מתגלה תופעה קיצונית של שרירות בתחום מינהלי טהור (ראו: בג"ץ 10149/06 ר.ס. עובדות בע"מ נ' בית משפט השלום בבאר שבע, פסקה 3 (10.12.2006); בג"ץ 7934/07 אבו יוסף נ' מדינת ישראל – רשות מס הכנסה, פסקה 5 (19.9.2007); בג"ץ 7768/12 צ'רני נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, פסקה 4 (26.10.2012)). כך בכלל וכך בפרט בהחלטות שעניינן קביעת מועדים (ראו: בג"ץ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683, 702 (1987); בג"ץ 1900/15 נעמאן נ' מדינת ישראל (22.3.2015)). בענייננו, הבקשות החוזרות של העותרים לדחיית מועדי הדיון נבחנו ונדחו על ידי הערכאה הדיונית, בין היתר, בשל העובדה שהעותר הוא קטין השוהה במעצר זה זמן רב וכן בשל העובדה כי בפני העותר פתוחה הדרך לנקוט בהליכים משפטיים מתאימים לקבלת חומר חקירה נוסף, ככל שלשיטתו טרם נמסרו לו מלוא חומרי החקירה. ניהול הדיון לרבות קביעת מועדיו, הוא עניין שבו מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב ולא התרשמנו כי במקרה דנן מדובר באחד מאותם מקרים נדירים וחריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה בקביעת מועדי הדיון. העתירה נדחית ועימה נדחית גם הבקשה לצו ביניים. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו בניסן התשע"ו (‏4.5.2016). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16035620_V01.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il