בן שלמה אורית נ. משרד הפנים - ועדה מחוזית לתכנון ובניה

פסק-דין בתיק עע"מ 3558/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 3558/15 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון המערערת: בן שלמה אורית נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים - ועדה מחוזית לתכנון ובניה 2. מחלקה משפטית עיריית ירושלים - מהנדס העיר 3. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים) מיום 1.2.15 בעת"מ 25115-10-14, מפי השופט ד"ר י' מרזל תאריך הישיבה: כ"ה באייר התשע"ו (2.6.16) בשם המערערת: בעצמה בשם המשיב 1: עו"ד ראובן אידלמן בשם המשיבות 3-2: עו"ד נטע עזרא פסק-דין א. המערערת – המייצגת את עצמה – עתרה נגד החלטת הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים מיום 22.6.16, שבה אושרה תכנית מתאר רחביה (9988), לאחר שנדחו התנגדויות שונות ולאחר שנערכו שינויים ותיקונים אחדים. המערערת טענה, בין השאר, ל"זיוף" בתכנית בשל שינויים בתכנית ברחוב הרב ברלין, לכך שיש מקום לאשר ממ"דים מחוץ לאחוזי הבניה, ולעניין דרך הכללתה של קומת מגורים שמעל גובה 2.5 מטרים. ב. בית המשפט לעניינים מינהליים החליט לסלק על הסף את העתירה, בנימוק כי אין מקובל שבית המשפט יכניס עצמו לשיקולי תכנון תחת גופי התכנון הסטטוטוריים. בית המשפט דחה את הטענה לעניין "זיוף", לאחר שבחן את הדברים; באשר לממ"דים נקבע, כי אין דופי בקביעת ממ"ד בתוך נפח הבניה, על פי הנסיבות הספציפיות. הוא הדין לגבי הכללת קומת המגורים, שכן המדובר בעניין תכנוני מקצועי. בית המשפט לא ראה גם מקום להתערב באיסור על בניה חדשה בקו ההיסטורי ברחוב הרב ברלין. ג. בערעור נטען, כי המדובר בהחלטות פוליטיות לא כשרות של העיריה – ועלינו לומר כבר כאן כי לא ניתן לכך כל ביסוס – וכי טרונייתה העיקרית היא כי לדעתה מדובר במינהל לא תקין ואי סדרים בעיריה, שבגללם לא קיבלה את זכויותיה. כן חזרה המערערת על טענותיה בבית המשפט קמא. ד. מטעם המדינה נטען, כי אין שחר לטענת הזיוף, וכי אין מקום לטענת ההפחתה בקשר לממ"דים, נוכח גישת הועדות שאין לפרוץ נפח בינוי שנקבע, מה גם שניתנה תוספת כללית בהיקף ניכר; וכך גם בקשר לטענה בעניין גובה הקומות. מטעם העיריה (כמו גם מטעם המדינה) נטען כי מדובר בהכרעות תכנוניות שאין מקום להתערב בהן. ה. בעיקרם של דברים אנו סומכים ידינו על פסק הדין קמא כנתינתו. עם כל ההבנה לאי הנחת של המערערת באשר לזכויות בניה שהיתה חפצה בהן, עסקינן בהכרעות גופי תכנון בנושא מובהק שבמובהק של תכנון ובניה, שנטייתו של בית המשפט שלא להתערב בשכמותו, למעט בחריגים נדירים. נזכור גם כי הדברים הוכרעו לאחר שמיעת התנגדויות, כולל של המערערת, ודיון תכנוני מפורט. בית המשפט לעניינים מינהליים בחן את הנושא, וניתוחו מקובל עלינו כאמור. נשוב ונאמר, כפי שגם אמרנו באולם בית המשפט, כי הפרחת האשמות באשר לזיוף ואף מה שנשתמע כטענת שוחד אינה במקומה כל עיקר באין בסיס ראייתי, וגם אם היו לצערנו דברים מעולם בעיריה בפרשה פלונית והם נחלת הרבים, אין זה משליך על כלל נבחריה ועובדיה ועל עובדי ציבור אחרים, בהיעדר כל בסיס ראייתי. כאמור, איננו נעתרים לערעור. אולי לפנים משורת הדין איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט באייר התשע"ו (‏6.6.2016). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15035580_T23.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il