ערפאת ג'ורבאן ואח' נ. נאסר עמאש ואח'

פסק-דין בתיק בש"א 3557/12 בבית המשפט העליון בש"א 3557/12 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערים: 1. ערפאת ג'ורבאן 2. פאריס ג'ורבאן 3. מאג'ד סלים ג'ורבאן נ ג ד המשיבים: 1. נאסר עמאש ואח' 2. הועדה לתכנון ובניה השומרון ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת של בית המשפט העליון ד' כהן-לקח מיום 3.5.12 ברע"א 8565/10 ורע"א 9063/10 בשם המערערים: עו"ד מרואן מורה פסק-דין לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת ד' כהן-לקח מיום 3.5.2012 ברע"א 8565/10 ורע"א 9063/10 ביום 24.4.2012 הגישו המערערים בקשה להצטרף כצד להליכים ברע"א 8565/10 ורע"א 9063/10. ביום 3.5.2012 דחתה כבוד הרשמת את הבקשה וזאת משלושה טעמים. ראשית, נקבע כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר שכן המערערים ידעו לכל המאוחר ביום 5.10.2011 על קיומם של ההליכים אליהם הם מבקשים להצטרף ואף שקלו להצטרף אליהם כבר במועד זה. למרות זאת, כך קבעה הרשמת, הם הגישו את הבקשה כחצי שנה לאחר מכן ושלושה שבועות בטרם מועד הדיון שנקבע. עוד נקבע בהקשר זה, כי הרשמת לא השתכנעה מההסבר הנוסף שהגישו המערערים לעניין זה. שנית, נקבע כי המערערים הסכימו לקשור בין ההליך המתקיים בעניינם בבית המשפט לעניינים מנהליים לבין ההליכים המתנהלים בבית משפט זה, וכי אין בהסכמה זו כדי לאפשר את הצטרפותם האוטומאטית להליכים. שלישית, קבעה הרשמת כי בנסיבות המקרה לא קיימת הצדקה לצירופם של המערערים להליכים. בהקשר זה נקבע כי העובדה שהקביעות שייקבעו במסגרת הדיון בהליכים עשויות להשליך על עניינם, אינה מספיקה על מנת לאפשר את הצירוף. עוד נקבע כי לא הוכח כי הצירוף נדרש על מנת להכריע באופן שלם וממצה בסוגיות העולות או כי למערערים מומחיות או ניסיון המצדיקים את צירופם. לבסוף, נקבע כי הצירוף עשוי להכביד על הדיון בהליכים שכן הבקשה הוגשה בשלב מאוחר והיענות לה עלולה להרחיב את הסוגיות שעל הפרק. מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו מלינים המערערים על החלטת הרשמת ומבקשים כי אורה על צירופם להליך. בהודעת הערעור, חוזרים המערערים על כך שלעמדתם הבקשה לא הוגשה בשיהוי שכן היא הוגשה לאחר שהתגבש הצורך להצטרף להליך לאחר שמוצו האפשרויות לניהול ההליך בבית המשפט לעניינים מנהליים. בנוסף, חוזרים המערערים על הנימוקים שהעלו בבקשתם להצטרף להליכים. כך, בין היתר, מדגישים המערערים את העובדה שפסיקתו של בית משפט זה בהליכים אליהם הם מבקשים להצטרף תשליך באופן ישיר על חובתם לשלם היטל השבחה שכן הוועדה המקומית לתכנון ובניה ביקשה להחתים אותם, כתנאי למתן היתרי בנייה, על כך שעם מתן פסק הדין בהליכים, ייתכן ותחול עליהם החובה לשלם היטל השבחה. עוד טוענים המערערים כי בקשתם עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך צירפו של צד להליך. כך, למשל, טוענים המערערים כי שיקולי היעילות תומכים באישור בקשתם שכן מדובר בעניינים דומים ובצדדים המתגוררים באותו ישוב. עוד הם טוענים בהקשר זה כי צירופם עשוי למנוע החלטות סותרות בין הערכאות ואף ימנע מצב שבו הם יגישו ערעור נוסף לבית משפט זה באותו עניין לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. לבסוף, טוענים המערערים שיש לקבל את בקשתם מטעמי צדק שכן מדובר בנושא חשוב ביותר בעל השלכות רבות. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור וכן בהחלטת הרשמת, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. בהחלטתה, החילה הרשמת את המבחנים הקבועים בפסיקה לצירוף צד בשלב הערעור ומצאה כי אין במקרה הנוכחי הצדקה לצירופם כצד להליכים. לא מצאתי כי בקביעה זו נפל פגם המצדיק את התערבותה של ערכאות הערעור. זאת, בין היתר, לנוכח מועד הגשת הבקשה – כשלושה שבועות לפני מועד הדיון בהליכים, וכן לנוכח העובדה שאין בעובדה כי ההכרעה בהליכים עשויה להשפיע על המערערים, לבדה, כדי להצדיק את צירופם. אף ביתר טענותיהם של המערערים לא מצאתי טעם המצדיק התערבות בהחלטת הרשמת. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ד באייר התשע"ב (16.5.2012). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12035570_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il