פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3556/16

ארגון עמק שווה נ. רשות העתיקות

עתירה נגד החלטת רשות העתיקות להעביר את הספרייה הארכיאולוגית וממצאים ממוזיאון רוקפלר לקריה הלאומית לארכיאולוגיה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 19/07/2016 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3556/16 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שימור אתרים ומורשת — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת רשות העתיקות להעביר את הספרייה הארכיאולוגית וממצאים ממוזיאון רוקפלר לקריה הלאומית לארכיאולוגיה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3556/16

ארגון עמק שווה נ. רשות העתיקות

עתירה נגד החלטת רשות העתיקות להעביר את הספרייה הארכיאולוגית וממצאים ממוזיאון רוקפלר לקריה הלאומית לארכיאולוגיה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

ארגון 'עמק שווה' עתר לבג"ץ נגד כוונת רשות העתיקות להעביר את הספרייה הארכיאולוגית וממצאים ממוזיאון רוקפלר בירושלים למשכן חדש. העותר טען כי מדובר בשינוי מדיניות של 'הקפאת מצב' הנהוגה מאז 1967, וכי הדבר מנוגד לדין הבינלאומי החל בשטח. רשות העתיקות טענה כי מדובר בהחלטה מקצועית שנועדה לשפר את תנאי השימור והנגישות לציבור, וכי אין בסיס לטענת ההקפאה. בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי לרשות העתיקות סמכות רחבה לנהל את אוצרות המדינה, וכי הדין הישראלי החל בירושלים גובר על טענות העותר המבוססות על המשפט הבינלאומי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' חיות, ע' פוגלמן, ד' ברק-ארז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ארגון עמק שווה

נתבעים

  • רשות העתיקות

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיומה של מדיניות הקפאה במוזיאון רוקפלר מאז 1967
  • תחולת דיני התפיסה הלוחמתית הבינלאומיים האוסרים על הוצאת נכסי תרבות
  • החלטת הרשות אינה סבירה ואינה מבוססת על תשתית עובדתית מספקת
טיעוני ההגנה
  • העברת הספרייה נועדה לשפר תשתיות ולהנגיש את הספרים לציבור
  • הספרים הם רכוש הרשות ואין מניעה חוקית להעבירם
  • טענת מדיניות ההקפאה משוללת בסיס עובדתי
  • החלטות הרשות מתקבלות על בסיס שיקולים מקצועיים בהתאם לחוק רשות העתיקות
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת מדיניות הקפאה רשמית במוזיאון רוקפלר
  • האם חלים דיני התפיסה הלוחמתית על ניהול המוזיאון

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוק רשות העתיקות, התשמ"ט-1989
  • חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענות העותר בדבר קיומה של מדיניות הקפאה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

4000

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 3556/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3556/16 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: ארגון עמק שווה נ ג ד המשיבה: רשות העתיקות עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד איתי מק בשם המשיבה: עו"ד פראס רדואן בדחי פסק-דין השופטת א' חיות: העתירה דנן מכוונת כנגד החלטת המשיבה 1 (להלן: רשות העתיקות או הרשות) להוציא את הספרייה הארכיאולוגית וממצאים נוספים ממוזיאון רוקפלר בירושלים. 1. בשנת 1936 נחנך סמוך לשער הפרחים בעיר העתיקה בירושלים מוזיאון רוקפלר, מבנה בעל אופי ארכיטקטוני ייחודי המהווה בית לאלפי ממצאים ארכיאולוגיים וכן לספרייה ארכיאולוגית הכוללת מעל ל-100,000 כותרים ובהם ספרים עתיקים, פרסומים ארכיאולוגיים ודוחות חפירה. לטענת ארגון עמק השווה, העותר, מאז סופחה ירושלים המזרחית למדינת ישראל בשנת 1967, מדיניות ממשלת ישראל הייתה להקפיא את המצב הקיים במוזיאון עד לפתרון קבע מוסכם, כך שממצאי החפירות נשמרו במקום ולמעשה חל איסור להזיזם. עוד טוען העותר כי בכוונת רשות העתיקות לשנות ממדיניות זו ולהעביר בזמן הקרוב את הספרייה הארכיאולוגית וכן ממצאים ארכיאולוגיים נוספים מהמוזיאון לקריה הלאומית לארכיאולוגיה בירושלים (להלן: בית הרשות), הנבנית בימים אלו בסמוך למוזיאון ישראל. לגישת העותר אף שמדינת ישראל החילה במזרח ירושלים את הדין הישראלי המתיר לרשות העתיקות לעשות כן, מדובר בשטח כבוש בו חלים דיני התפיסה הלוחמתית הבינלאומיים האוסרים על הוצאת נכסי תרבות מהמוזיאון. עוד טוען העותר כי רשות העתיקות לא סיפקה הסבר הגיוני לשינוי "מדיניות ההקפאה" במוזיאון וכי החלטתה אינה סבירה ואינה מבוססת על תשתית עובדתית ומשפטית מספקת. 2. רשות העתיקות מצידה מבקשת לדחות את העתירה ומציינת כי בשנים האחרונות נבנה בית הרשות שנועד, בין היתר, לשפר את התשתיות הנדרשות להגנה על ממצאים ארכיאולוגיים שנאספו לאורך השנים, ליתן פתרון הולם לספרים השמורים כיום בספרייה הארכיאולוגית במוזיאון רוקפלר ולאפשר לציבור הרחב גישה אליהם. לטענת הרשות, הספרים בספריה הם רכושה הבלעדי ומכל מקום מרביתם נרכשו בידי אגף העתיקות ורשות העתיקות. עוד נטען כי הספרייה צרה מלהכיל את רבבות הספרים ועל כן החליט הגורם המוסמך – מועצת הרשות והנהלתה – להעביר ספרים אלו למקום ייעודי הכולל תשתיות מתאימות בבית הרשות. אשר לטענות בדבר קיומה של "מדיניות הקפאה" במקום, טוענת רשות העתיקות כי טענות אלו משוללות כל בסיס עובדתי ומשפטי ומכל מקום החלטות על הוצאת ממצאים לצרכי תצוגה ואחרים נעשית על בסיס שיקולים מקצועיים ולאחר בחינה של ועדת תצוגות בהתאם לסמכות המוקנית לה מתוקף חוק רשות העתיקות, התשמ"ט-1989 (להלן: חוק רשות העתיקות). הרשות מציינת כי גם כאשר תעבור למשכנה החדש בבית הרשות אין בכוונתה לפגוע בתצוגת הקבע במוזיאון רוקפלר והיא תיוותר על כנה. 3. דין העתירה להידחות. סעיף 5 לחוק רשות העתיקות קובע כי הרשות היא הגורם המוסמך לטפל בכל ענייני העתיקות בישראל וכי היא רשאית לעשות לגבי עתיקות ואתרים כל פעולה הנחוצה לשם מילוי תפקידיה ובכלל זה ניהול אוצרות העתיקות של המדינה וכן "ניהול ואחזקה של ספריה מדעית לארכיאולוגיה ולהיסטוריה של ארץ ישראל ושכנותיה". במסגרת סמכויות אלה הוקנה לרשות העתיקות שיקול דעת רחב אותו הפעילה עת קיבלה משיקולים מקצועיים את ההחלטה להעביר את הספרייה הארכיאולוגית לבית הרשות הנבנה בימים אלו. העותר העלה טענות כוללניות אך לא הבהיר מדוע לשיטתו נפל פגם בהחלטה זו, בהינתן השיקולים שעמדו בבסיסה. אשר לטענת העותר כי הופרה "מדיניות ההקפאה" הנוהגת לגבי המוזיאון, מדובר בטענה שאינה נתמכת בתשתית עובדתית כלשהי והיא אף נסתרת בטענות העותר עצמו אשר ציין כי בעבר כבר הוציאה רשות העתיקות מוצגים ממוזיאון רוקפלר, ובהם חלק מהמגילות הגנוזות וכן אוסף מטבעות. אשר לדין החל ולטענות שהעלה העותר בהסתמך על הדין הבינלאומי יצוין כי המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל חלים בירושלים המזרחית מתוקף חקיקה ראשית וכן מתוקף חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, וכפי שנפסק לא אחת הוראת חוק מפורשת של הכנסת גוברת על הוראות מן המשפט הבינלאומי (ע"א 6982/12 עזבון המנוחה ‏Rachel Aliene Corrie‏ ז"ל נ' מדינת ישראל, משרד הביטחון, פסקה 17 (12.2.2015); בג"ץ 256/01 רבאח נ' בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, פ"ד נו(2) 930 (2002)). על כן גם אם קיימת התנגשות בין הוראות הדין הבינלאומי ובין הוראות הדין הישראלי הפנימי בהקשר זה – ואיננו קובעים כי כך הדבר – גובר הדין הישראלי הפנימי. מן הטעמים המפורטים לעיל, העתירה נדחית. העותר יישא בהוצאות המשיבה ובשכר טרחת עורך דינה בסך 4000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ג בתמוז התשע"ו (‏19.7.2016). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16035560_V03.doc אה מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il