הניה קרצר נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה בתיק בש"א 3551/06 בבית המשפט העליון בש"א 3551/06 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש המערערים: 1. הניה קרצר 2. יגאל קרצר נ ג ד המשיב: בנק לאומי לישראל בע"מ ערעור על החלטת הרשמת ליבוביץ מיום 27.3.06 בשם המערערים: עו"ד עמירם חרלף פסק דין לפניי ערעור על החלטת הרשמת ש' ליבוביץ' מיום 27.3.06 לפיה נדחתה בקשתם של המערערים לפטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר ניתן ביום 22.12.05. ביום 1.2.06 הגישו המערערים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובמסגרתו הגישו בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי תביעה כספית שהגישו המערערים נגד המשיב, אולם הוא דחה תביעה נזיקית שהוגשה על-ידם נגדו, לפיה נגרמו למערערת 1 נזקי גוף כתוצאה מהתנהגות המשיב. הערעור מופנה נגד דחיית התביעה הנזיקית ונגד גובה ההוצאות שנפסקו לטובת המערערים. במסגרת בקשתם לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון טענו המערערים כי סיכוייהם להצליח בערעור טובים, כיוון שבית המשפט המחוזי קבע את הממצאים העובדתיים על סמך חוות דעת כתובה שהוגשה מטעם מומחים רפואיים, כאשר על פי הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים, המומחים לא נחקרו בבית המשפט. באשר לערעורם נגד גובה ההוצאות שנפסקו לטובתם, טענו המערערים כי בניגוד לאמור בתקנה 512(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) הסכום שנפסק לטובתם נמוך מהתעריף המינימלי ובית המשפט נמנע מלפרט מהו הטעם המיוחד בגינו פסק כך. המערערים טענו עוד כי נוכח מצבם הכלכלי הקשה פטר אותם בית המשפט המחוזי באופן חלקי מתשלום אגרה. בנוסף ציינו המערערים כי מתנהל נגדם תיק איחוד בהוצאה לפועל בגינו הוצא צו עיקול על סכום הכסף שהמשיב חויב לשלם להם. בתגובתו לבקשה, התנגד המשיב למתן פטור מהפקדת עירבון, והשאיר את ההחלטה בעניין מתן הפטור מתשלום אגרה לשיקול דעת בית המשפט. לטענת המשיב, המערערים לא הוכיחו כי מתקיימים בעניינם שני התנאים המצטברים ההכרחיים לצורך מתן פטור מהפקדת עירבון. ראשית, המערערים לא הוכיחו שהם חסרי יכולת כלכלית להפקיד את העירבון, וכי מיצו את כל הדרכים האפשריות לגיוס הסכום שהתבקשו להפקיד. שנית, סיכויי הערעור שהגישו המערערים קלושים כיוון שדחיית תביעתם הנזיקית נעשתה בהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, ולאחר שבית המשפט המחוזי בחן לעומק את שתי חוות הדעות הרפואיות שהובאו בפניו, והסביר באריכות מדוע מקובלת עליו חוות הדעת של המומחה מטעם המשיב. בהחלטתה ציינה הרשמת כי מטענות המערערים ומהאסמכתאות שצורפו לבקשתם עלתה תמונה של מצוקה כלכלית, אך המערערים לא עמדו באופן מלא בנטל המוטל על המבקש פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון, כיוון שבקשתם חסרה פרטים, ומצריכה הבהרות באשר ליכולתם להסתייע בקרוביהם, ובאשר לאופן בו הם מממנים את ייצוגם. בהתחשב במצבם הכלכלי הנטען הפחיתה הרשמת את סכום האגרה לסך של 500 ש"ח. עוד קבעה הרשמת כי ספק בעיניה אם בית המשפט יטה להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה עדיפה חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב על פני חוות הדעת שהוגשה מטעם המערערים, שכן ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים הסמיך את בית המשפט להכריע בסוגיה רק על סמך חוות הדעת שהוגשו לו מטעם הצדדים ללא חקירת המומחים. בנוסף קבעה הרשמת כי בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהוצאות שנפסקו. נוכח האמור לעיל קבעה הרשמת כי סיכויי ההליך אינם מצדיקים מתן פטור מלא מהפקדת עירבון, אך בשים לב למצבם הכלכלי הנטען של המערערים, ולמעמדם היחסי של הצדדים, החליטה להפחית את סכום העירבון לסך של 5,000 ש"ח. בערעורם על החלטת הרשמת, חוזרים המערערים על טענותיהם בדבר מצבם הכלכלי הקשה. לטענתם, צו העיקול שהוצא על הסכום שנפסק לטובתם, וכן הסכום הנמוך יחסית שעליהם לשלם מידי חודש בתיק האיחוד שמתנהל בעניינם בהוצאה לפועל, מעידים על עוניים. עוד טוענים המערערים כי טרם שילמו שכר טרחה לעורך דינם. המערערים מציינים כי אם תיפסקנה לטובת המשיב הוצאות בערעורם, ניתן יהיה לקזזן מהסכום שאותו חויב המשיב לשלם למערערים ושתשלומו לא עוכב (סכום שלגביו הוצא צו עיקול נגד המערערים), וכך יובטח אינטרס המשיב. לחלופין מבקשים המערערים כי בית המשפט יאריך את המועד להגשת ערעור שכנגד, ויורה כי הערעור אותו הגישו המערערים יהיה ערעור שכנגד לערעור שהוגש מטעם המשיב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לאחר שעיינתי בטענות המערערים לא מצאתי להתערב בהחלטת הרשמת בנוגע להפקדת העירבון. כפי שנקבע בבש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383, הפקדת עירבון נועדה, בין היתר, להבטיח את המשיב, כך שאם הערעור יידחה, לא ייצא המשיב נפסד בשל חוסר יכולתו לגבות את ההוצאות שנפסקו לטובתו, ולכן על בית המשפט לבחון גם את סיכויי ההליך בטרם יחליט האם ליתן פטור מהפקדת עירבון. הפתרון החלופי אותו מציעים המערערים להבטחת תשלום הוצאות, במידה ואלו תיפסקנה, לטובת המשיב אינו הולם שכן, כאמור לעיל, על הסכום אותו חויב המשיב לשלם למערערים הוצא צו עיקול לטובת צד שלישי ועל כן המשיב לא יוכל, ככל הנראה, להיפרע מסכום זה. בקשתם החלופית של המערערים, כי בית המשפט יורה שהערעור שהגישו המערערים ייחשב כערעור שכנגד לערעור שהגיש המשיב, נדחית. ענייננו כאן בערעור על החלטת הרשמת, ובקשתם החלופית של המערערים חורגת מן העניין. בקשתם החלופית של המערערים הינה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד ואין מקומה במסגרת ערעור על החלטת הרשמת שכלל לא דנה בבקשה מסוג זה, אלא במסגרת בקשה נפרדת לבית המשפט. באשר לפטור מתשלום אגרה, מקובלת עלי טענת המערערים כי מצבם הכלכלי קשה וכי אין באפשרותם לעמוד בתשלום האגרה, ומשהשאיר המשיב סוגיה זו לשיקול דעת בית המשפט, החלטתי לקבל את הערעור בעניין זה, מבלי לבקש תגובתו, ולפטור את המערערים מתשלום האגרה. נוכח החלטתי לדחות את הערעור באשר לפטור מהפקדת עירבון ניתנת למערערים אורכה להפקיד את העירבון שנקבע בהחלטת הרשמת מיום 27.3.06 תוך 21 יום מיום המצאת החלטה זו, כאשר ימי הפגרה יבואו במניין הימים. בהיעדר הפקדה יידחה ההליך ללא התראה נוספת. החלטת הרשמת מיום 30.4.06 בדבר מחיקת ההליך העיקרי, ע"א 1020/06, תעוכב בהתאם למועדים הקבועים לעיל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ' באב תשס"ו (14.8.06). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06035510_N01.docלח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il