פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3540-09-25

עופר כסיף נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותר ביקש להורות למשיבים לפתוח בחקירה פלילית נגד מפעילי קבוצות "חדשות הגבעות" בגין הסתה לאלימות וגזענות.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 22/12/2025 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3540-09-25 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה פתיחת חקירה פלילית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות למשיבים לפתוח בחקירה פלילית נגד מפעילי קבוצות "חדשות הגבעות" בגין הסתה לאלימות וגזענות.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3540-09-25

עופר כסיף נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותר ביקש להורות למשיבים לפתוח בחקירה פלילית נגד מפעילי קבוצות "חדשות הגבעות" בגין הסתה לאלימות וגזענות.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותר, עופר כסיף, הגיש עתירה לבג"ץ בדרישה להורות לרשויות האכיפה לפתוח בחקירה פלילית נגד מפעילי קבוצות "חדשות הגבעות" ברשתות החברתיות, בטענה כי הן משמשות להסתה לאלימות וגזענות נגד פלסטינים. במהלך הדיון, עדכנו המשיבים (היועמ"ש והמשטרה) כי כבר נפתחו שני תיקי חקירה בנושא וכי מתבצעות פעולות חקירה. בעקבות זאת, טענו המשיבים כי העתירה התייתרה. העותר עמד על עתירתו בטענה שלא ברור אם החקירה מקיפה את כל טענותיו. בית המשפט קבע כי משנפתחה חקירה, העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק, תוך שמירת זכותו של העותר לפנות שוב בעתיד במידת הצורך. בית המשפט פסק לטובת העותר הוצאות משפט מופחתות בסך 1,000 ש"ח.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים דוד מינץ, יחיאל כשר, רות רונן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עופר כסיף

נתבעים

  • היועץ המשפטי לממשלה
  • פרקליטות המדינה
  • המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים)
  • משטרת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הקבוצות משמשות פלטפורמה להסתה לגזענות ולאלימות נגד פלסטינים.
  • קיימת קורלציה בין הפרסומים בקבוצות לבין אירועי אלימות בפועל.
  • העותר פנה מספר פעמים לרשויות האכיפה אך לא נענה.
טיעוני ההגנה
  • נפתחו שני תיקי חקירה בנושא "חדשות הגבעות".
  • בוצעו פעולות חקירה לרבות איתור חשודים וגביית הודעות.
  • העתירה התייתרה שכן הסעד המבוקש (פתיחה בחקירה) התקיים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם החקירות שנפתחו מכסות את מלוא היקף התלונות והחשדות שהעלה העותר.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעת המשיבים על פתיחת שני תיקי חקירה וביצוע פעולות חקירה.

תגיות נושא

  • הסתה
  • חקירה פלילית
  • חופש הביטוי
  • עתירה לבג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

1000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3540-09-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן העותרים: עופר כסיף נגד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליטות המדינה 3. המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) 4. משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד מיכאל ספרד; עו"ד שניר קליין פסק-דין השופט יחיאל כשר: לפנינו עתירה במסגרתה נתבקשנו להורות למשיבים 3-1 ליתן טעם מדוע לא תפתח לאלתר חקירה פלילית לפי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חודש], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי), בחשד לכך שקבוצות ביישומונים להחלפת מסרים המכונות "חדשות הגבעות", משמשות כפלטפורמות להסתה, תיאום והוצאה לפועל של התקפות אלימות כנגד פלסטינים באזור יהודה ושומרון (להלן: האזור). בתמצית, בעתירה נטען כי במשך שנתיים פועלות למעלה מעשר קבוצות, ביישומונים שונים (בין היתר, "ווטסאפ", "טלגרם" ו-"X"), תחת השם "חדשות הגבעות", בהן מפורסמים באופן תדיר דברי הסתה לגזענות כלפי פלסטיניים תושבי האזור. חמור מכך, בעתירה נטען כי לא פעם פורסמו בקבוצות הנ"ל קריאות לביצוע מעשי אלימות כנגד פלסטיניים וכלפי רכושם; ולטענת העותר, ניתן להצביע על קורלציה בין הקריאות אשר הופיעו בקבוצות הנ"ל, לבין אירועים שבהם אירעו התפרעויות בהן נפגעו פלסטיניים בגוף וברכוש, על-ידי פורעים יהודיים. לפיכך, העותר טוען כי ההתבטאויות בקבוצות אלו עולה לכדי ביצוע עבירות הסתה לגזענות, הסתה לאלימות, שבח ועידוד למעשי טרור וקשירת קשר וסיוע לביצוע עבירות נוספות. על-פי הנטען בעתירה, במשך תקופה של כשנתיים פנה העותר פעמים רבות לגורמי האכיפה השונים, ובכלל זה למשטרה ולמפקד הצבאי באזור, בבקשה כי יפתחו בחקירה כנגד הקבוצות הנ"ל וינסו לאתר את מפעיליהן – אך ללא הועיל. על כן, כך נטען, הוגשה העתירה דנן, בה מבקש העותר כי נורה למשיבים לפתוח חקירה בנושא. בהחלטתי מיום 2.9.2025, הוריתי למשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירה. ביום 3.11.2025, הוגשה תגובה מקדמית לעתירה בה צוין, בין היתר, כי: "מבלי שיהיה בכך משום נקיטת עמדה לגוף העתירה ולטענות המועלות בה, המשיבים יעדכנו כי נפתחו שני תיקי חקירה במשטרת ישראל בעניין 'חדשות הגבעות'. עוד נמסר כי במסגרת החקירה הראשונית, אותרו חשודים וגובשו חוות דעת בעניין פרסומים רלוונטיים בקבוצות 'חדשות הגבעות' שהועברו לבחינת פרקליטות המדינה. בהמשך לאישורים מטעם המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) לחקור את החשודים המבוקשים, בוצעו על-ידי משטרת ישראל פעולות שונות בתיקים, לרבות איתור חשודים, הבאתם לחקירה וגביית הודעותיהם בהתאם לאישורי החקירה. בשלב זה, החקירות עודן מתנהלות". על רקע האמור לעיל, טענו המשיבים כי העתירה במתכונתה הנוכחית התייתרה. בהחלטתי מאותו היום (3.11.2025), הוריתי לעותר להודיע, נוכח האמור לעיל, האם הוא עומד על עתירתו. בתגובתו מיום 5.11.2025, ציין העותר כי הוא עומד על עתירתו. זאת, בעיקרו של דבר, משום ש-"תגובת המשיבים לא מלמדת האם החקירות שנפתחו בעניין 'חדשות הגבעות' נוגעות לתלונות שהגיש (ואולי לתלונות וחשדות אחרים), האם החקירות מבררות את החשדות שהעלה לעבירות שהוא ייחס לנילונים. בנוסף, לא ניתן ללמוד מהגובה המקדמית האם החקירות עוסקות בפרסומים קונקרטיים בלבד או ב-מפעלי העברייני' המשותף שמפעילי קבוצות 'חדשות הגבעות' מובילים יחדיו...". בהתייחסות המשיבים לאמור לעיל, אשר הוגשה בהתאם להחלטתי מיום 5.11.2025, ציינו המשיבים כי משעה שמדובר בחקירה פלילית מתנהלת אין ביכולתם להתייחס להיקפן או למהותן של הפעולות המבוצעות על-ידם. עם זאת, המשיבים טענו כי משעה שהסעד לו עתר העותר הוא פתיחה בחקירה בנוגע לפרסומים בקבוצות הנ"ל, לאו דווקא ביחס לפרסום ספציפי, ברי כי עתירתו התייתרה. אכן, סבורני כי צודקים המשיבים כי משעה שהובהר כי המשטרה פתחה בחקירות בעניין הקבוצות המכונות "חדשות הגבעות", אזי שהעתירה מיצתה עצמה, ודינה להימחק (ראו: בג"ץ 1412/24 התנועה לטוהר המידות (ע"ר) נ' היועצת המשפטית לממשלה (3.2.2025); בג"ץ 8369/20 המרכז הרפורמי לדת ומדינה התנועה הרפורמית יהדות מתקדמת בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (2.8.2021); בג"ץ 593/20 משפחת המנוח שרון אביכזר נ' היועץ המשפטי לממשלה (28.1.2020)). זאת, כאשר זכויותיו של העותר שמורות – לשוב ולפנות למשיבים בנושא העתירה ככל שיהיה סבור שקיים צורך בכך. אשר לסוגיית ההוצאות, אמנם נמסר לעותר לראשונה כי נפתחה חקירה בעניין מושא העתירה רק לאחר הגשתה, אולם לא צוין כי החקירה נפתחה בעקבות הגשתה של העתירה. כמו כן, משעה שהובהר לעותר כי הסעד העיקרי שנתבקש בעתירתו יתייתר, היה מצופה כי העותר יסכים למחיקת עתירתו, ובכך יחסוך את הצורך בהוצאות הנוספות שהוצאו במענה לתגובתו. אשר על כן, מצאתי לפסוק לזכות העותר הוצאות מופחתות, בסך של 1,000 ש"ח בלבד. סיכומו של דבר: העתירה נמחקת זאת. המשיבים יישאו בהוצאות העותר בסך של 1,000 ש"ח. ניתן היום, ב' טבת תשפ"ו (22 דצמבר 2025). דוד מינץ שופט יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת