דמיטרי גגוא נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3536/00 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש המערער: דמיטרי גגוא נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 5.4.00 בת"פ 331/99 שניתן על ידי כבוד השופטים צ' סגל, מ' שידלובסקי-אור, מ' גל תאריך הישיבה: כ"ו אלול תש"ס (26.9.2000) בשם המערער: עו"ד לאה סלובין, עו"ד רוזה פרידמן בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמודות בשם שירות המבחן: גב' חגית לייבנר פסק-דין המערער הורשע בעבירה של תקיפת בן זוג (אשתו) ונדון למאסר בפועל של 24 חודשים שיחל, מיום מעצרו 14.11.99, ולמאסר על תנאי של 18 חדשים שלא יעבור עבירת אלימות תוך שנתיים מיום שחרורו. כמו כן הורה בית המשפט כי לאחר שחרורו ממאסר ולמשך שנה יהיה המערער בפיקוח שירות מבחן. הערעור הוא על עונש המאסר בפועל, שלטענת המערער, חמור מאד. שירות המבחן מסר מספר דוח"ות בהן סקר את מצבו של המערער את השפעת המאסר עליו, את נכונותו לשנות את דרכיו ולשם כך לקבל כל עזרה דרושה על פי המלצת השירות וכן לשלבו בקבוצה טיפולית לגברים מכים המתקיימת בשירות המבחן מחודש נובמבר. במהלך תקופה זו יעבור, במסגרת הקבוצה, טיפול לשליטה בכעסים. התהליך השיקומי ילווה על ידי שירות המבחן. המשיבה טענה שהעונש אינו חמור ואין להתערב בו. שמענו טענות ב"כ הצדדים, עיינו בדו"חות שירות המבחן והגענו לכלל מסקנה כי על מנת שלא להחמיץ אפשרות לשיקומו של המערער והעלאתו על דרך המלך, יש לאפשר לו לעבור תהליך שיקום כאמור, בפיקוח שירות המבחן. העונש לכשעצמו אינו חמור מידי ואילמלא הסיכוי לשלב את הענישה יחד עם שיקום יעיל, לא היה מקום להתערב בו. לאור נסיבות הענין, מחליטים אנו להעמיד את עונשו של המערער על 18 חודשי מאסר בפועל במקום 24 חודשים. יתר תנאי גזר הדין יעמדו בעינם. צו המבחן יכנס לתוקף מיד עם שחרורו מן המאסר. ניתן היום, כ"ו אלול תש"ס (26.9.2000). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00035360.J02