פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 353/16

המאם סעד נ. שר האוצר

העותר ביקש להורות לשר האוצר להחריג את תוכנית המתאר ביישובו מהוראות חוק התכנון והבנייה כדי לאפשר חיבור ביתו לתשתיות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 10/07/2016 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 353/16 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובנייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות לשר האוצר להחריג את תוכנית המתאר ביישובו מהוראות חוק התכנון והבנייה כדי לאפשר חיבור ביתו לתשתיות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 353/16

המאם סעד נ. שר האוצר

העותר ביקש להורות לשר האוצר להחריג את תוכנית המתאר ביישובו מהוראות חוק התכנון והבנייה כדי לאפשר חיבור ביתו לתשתיות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, תושב יאנוח-ג'ת, בנה את ביתו ללא היתר על קרקע חקלאית. נגד הבית עומד צו הריסה. העותר עתר לבג"ץ בדרישה ששר האוצר יפעיל את סמכותו לפי סעיף 157א(ח) לחוק התכנון והבנייה ויחריג את תוכנית המתאר של היישוב שלו מהוראות החוק, באופן שיאפשר את חיבור ביתו לתשתיות (חשמל, מים וטלפון). העותר טען כי אי-הכללת היישוב שלו בצו דומה שניתן ליישוב דלית אל-כרמל מהווה אפליה. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי התוכנית של העותר אינה עומדת בתנאי החוק (אינה תוכנית מופקדת) וכי העותר אינו עומד בתנאי המתווה הממשלתי, שכן תלוי ועומד נגדו צו הריסה שיפוטי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, נ' סולברג, א' שהם
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • המאם סעד

נתבעים

  • שר האוצר

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיימים טעמי צדק ושוויון המצדיקים את הפעלת סמכות השר להחרגת התוכנית.
  • החלטת השר לגדור את הצו ליישוב דלית אל-כרמל בלבד מעידה על שיטת עבודה פסולה והעדר מדיניות.
  • יש להרחיב את הצו ליישובים נוספים בעלי אוכלוסייה דרוזית.
טיעוני ההגנה
  • העתירה אינה מגלה עילה להתערבות שיפוטית.
  • התוכנית עליה מסתמך העותר אינה עומדת בתנאי הסף הקבועים בחוק (אינה תוכנית מופקדת).
  • העותר אינו עומד בתנאי המתווה להפעלת הסמכות, שכן תלוי ועומד נגדו צו הריסה שיפוטי.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התוכנית הרלוונטית עומדת בתנאי סעיף 157א(ח) לחוק התכנון והבנייה.
  • האם קיימת הצדקה להפליה לטובה של יישובים מסוימים על פני אחרים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • מסמכי תוכנית המתאר ג/18234
  • צו הריסה שיפוטי התלוי ועומד נגד בית העותר

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל העדר עילה.

תגיות נושא

  • תכנון ובנייה
  • חיבור לתשתיות
  • צו הריסה
  • שוויון

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

5000

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שיקולים זרים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 353/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 353/16 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שהם העותר: המאם סעד נ ג ד המשיב: שר האוצר עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד סולימאן עאמר בשם המשיב: עו"ד ראובן אידלמן פסק-דין השופט נ' סולברג: עתירה למתן צו על-תנאי בגִדרה מתבקש שר האוצר לחתום על צו שיורה על החרגת תוכנית מתאר ג/18234 בכפר יאנוח-ג'ת מהוראות סעיף 157א לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965. הרקע לעתירה וטענות הצדדים 1. העותר, המאם סעד (להלן: סעד) הינו תושב היישוב יאנוח-ג'ת, אשר הקים את ביתו על קרקע מאדמות היישוב. יעודה של הקרקע הוא חקלאי ולא הוצאו לה היתרי בניה כנדרש. נגד סעד ננקטו מספר הליכים במטרה להביא להפסקת הבניה הבלתי-חוקית – נגזרו עליו עונשי קנס, מאסר על-תנאי, ועל הבית תלוי ועומד צו הריסה. על רקע עובדתי זה הוגשה העתירה, בבסיסה הטענה כי טעמי צדק ושוויון מצדיקים את הפעלת סמכותו של המשיב, שר האוצר (להלן: השר), הקבועה בסעיף 157א(ח) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק), ולהורות כי תוכנית המתאר ג/18234 הנוגעת לשטח בו שוכן ביתו של סעד (להלן: התוכנית), תוחרג מהוראות סעיף 157א והתנאים הקבועים בו. 2. המסגרת הנורמטיבית לדיון בעתירה קבועה כאמור בסעיף 157א לחוק הקובע כי בנין יחובר לרשת החשמל, המים והטלפון, רק לאחר שהומצאו אישורים לכך מאת הרשות המאשרת. סעיף 157א(ח) לחוק מהווה חריג לכלל זה, ולפיו השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, כי הוראות הסעיף לא יחולו בשטח פלוני. לשם הפעלת סמכותו זו של השר, על השטח הרלבנטי להיות כלול בתוכנית מופקדת המתירה בניין בו, וכן נדרש כי הרשות המאשרת תחווה דעתה כי לאחר אישור התוכנית לא תהיה מניעה לקבלת היתר בניה בשטח האמור. 3. לצד הוראות החוק, נקבעו ביום 27.7.2014 על-ידי שר הפנים (אשר באותה עת הסמכות לעניין סעיף 157א(ח) הייתה נתונה בידיו) נהלים לעניין הפעלת החריג לסעיף 157א, ואֵלו מצויים במסמך שכותרתו "מתווה להפעלת סמכות שר הפנים לפי סעיף 157א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965" (להלן: המתווה). במסגרת המתווה, נקבעו מספר תנאי-סף להוצאת צו על-פי סעיף 157א(ח) – מדובר ביחידות דיור שנבנו לפני יום 27.7.2014; השטח כלול בתוכנית מופקדת מפורטת שנעשתה ביוזמת המדינה, רשות מקומית או ועדה מקומית ואשר כוללת 50 יחידות דיור לפחות; וכן נדרש כי תתקבל עמדת הוועדה המחוזית ביחס לתוכנית המופקדת, לרבות לגבי ההשפעה האפשרית של ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית. עוד מפורטים בבקשה התנאים להגשת בקשה לחיבור כאמור, ובכללם תנאי לפיו הצו לא יחול על מבנה שלגביו תלוי ועומד צו שיפוטי או מינהלי להריסתו או למניעת שימוש בו. 4. בהתאם להוראות הסעיף והמתווה, חתם השר ביום 6.10.2015 על צו התכנון והבניה (אי תחולת סעיף 157א(ח) הוראת שעה), התשע"ו-2015 (להלן: הצו), לפיו מבנים אשר נבנו במסגרת תוכנית להרחבת שטח היישוב דלית אל-כרמל (תוכנית שמספרה 356-0144261), ללא היתר בניה, יוכלו, תחת תנאים מסוימים, להתחבר לחשמל מים וטלפון. 5. החלטת השר לגדור את הצו רק לתוכנית המופקדת בישוב דלית אל-כרמל עומדת במרכזה של עתירה זו. לטענת סעד, הוראות הצו גורמות לחוסר צדק בולט ולתוצאה בלתי הגיונית. לשיטתו, אין כל הצדקה בהחרגתה של דלית אל-כרמל דווקא, וכי טעמי צדק ושוויון מורים כי על השר להרחיב את הצו ליישובים נוספים בעלי אוכלוסייה ממוצא דרוזי, דוגמת היישוב יאנוח-ג'ת. נטען, כי היקפו של הצו הנוכחי, מלמד "על שיטת עבודה פסולה מיסודה, שאין בה שום דיון מעמיק ורציני, אין בה התווית מדיניות, אין בה איסוף נתונים ואין בה כל תשתית המצדיקה הותרת ההחלטה כפי שהיא". על כן, מתבקש השר לעשות שימוש בסמכותו על-פי סעיף 157א(ח) לחוק, ולהורות בצו דומה כי הוראות סעיף 157א לחוק, לא יחולו בתחום תוכנית ג/18234 ביישוב יאנוח-ג'ת, בו ניצב ביתו של סעד. 6. בתגובה מקדמית מטעם המדינה, נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף מן הטעם של היעדר עילה להתערבות שיפוטית. זאת, מכיוון שתוכנית המתאר הקבועה לשטח בו הוקם ביתו של סעד אינה עומדת בתנאים שקבע המחוקק להפעלת סמכותו של השר. הכרעה 7. במחלוקת שנפלה בין הצדדים, נראה כי אין מנוס מקבלת עמדת בא-כוח השר, לפיה העתירה אינה מגלה עילה, ולו על פני הדברים, ואין להעתר לסעד המבוקש בה, שכן עניינו של סעד אינו עומד בתנאים הקבועים בחוק. כאמור, סעיף 157א(ח)(1)(א) מבהיר כי תנאי להפעלת סמכותו היא כי השטח לגביו מבוקשת הפעלת הסמכות "כלול בתוכנית שהופקדה המתירה בניה בו". במקרה דנא, וכפי שעולה ממסמכים שצורפו לעתירה, התוכנית עליה סומך סעד את עתירתו אינה עומדת בתנאים הקבועים בתת-סעיף זה – התוכנית אינה תוכנית מופקדת, כי אם תוכנית תקפה, אשר טרם הוגשה לוועדה המחוזית, ומשכך טרם ניתנה הזדמנות לציבור ליטול חלק בהליך התכנוני; ועוד, עיון בפרטי התוכנית מעלה כי זו אינה מאפשרת להוציא מכוחה היתרים או הרשאות (סעיף 1.4 לתוכנית). 8. תנאי נוסף להפעלת סמכותו של השר קבוע כאמור בסעיף 157א(ח)(ב), ולפיו על הוועדה המקומית אשר הפקידה את התוכנית, לחוות דעתה כי "לאחר אישור התוכנית לא תהיה מניעה לקבל היתר בניה בשטח האמור". חוות דעת כאמור איננה, וניכר כי גם לאחר אישורה של התוכנית, יעמוד סעד בפני מהמורות נוספות. זאת, כיוון שהתוכנית אשר מכוחה מתבקשת הוצאת הצו, מהווה "התווית דרך ראשית המהווה חלק ממערך דרכים כולל" (מתוך דברי ההסבר לתוכנית), לאיחוד וחלוקה של המתחמים בתוכנית. על כן, גם אם תאושר התוכנית, תידרש לאחר מכן אישורה של תוכנית מפורטת נוספת הכוללת הוראות של איחוד וחלוקה של כל מתחם ומתחם. במצב דברים זה, ניכר כי אין בתוכנית הקיימת, גם אם תאושר, כדי להוות סוף פסוק מבחינת סעד להוצאת היתרי בניה, ובכל מקרה חוות דעתה של הוועדה המקומית טרם הוגשה, כנדרש. 9. כפי שמצוין בתגובה המקדמית לעתירה, נסיבות עניינו של סעד מלמדות כי הוא אינו עומד אף בתנאים להגשת בקשה לחיבור, כפי שאלה קבועים במתווה ליישום הסעיף. כפי שצוין, המתווה מורה כי לא תתקבל בקשה לחיבור ביחס למבנה שלגביו תלויים ועומדים צווים שיפוטיים או מינהליים להריסתו (סעיף 4.ג למתווה). עם זאת, סעד התעלם פעם אחר פעם מצו שיפוטי להפסקת הבנייה שהוצא על הבית, וכעת עומד נגדו צו הריסה זה מספר שנים. אם לא די בכל האמור, הרי שנתון זה מהווה בחינת "מכה בפטיש" לכך שעניינו של סעד נעדר כל עילה, והוא אינו עומד בהוראות החוק והמתווה. 10. לגופם של דברים, טענות סעד לאי-שוויון בהפעלת הוראות החוק, לקיומם של שיקולים זרים בקביעת הצו ולשיטת עבודה פסולה, נטענו בעלמא, וכאמור אין בעניינו האישי כדי להצביע על הפעלה מוטה של הוראות החוק. לפיכך, גם לו היה סעד עומד בתנאים השונים להפעלת סמכותו של השר, הרי שהעתירה נעדרת תשתית מספקת שתאפשר לדון בטענות המפורטות בה כראוי (ראו: תקנה 5 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תשמ"ד-1984). 11. העולה מן המקובץ הוא כי עניינו של סעד אינו ממלא אחר התנאים שקבע המחוקק להפעלת סמכותו של השר לפי סעיף 157(א)(ח) לחוק, ומכאן כי דין העתירה דחייה על הסף מן הטעם של העדר עילה להתערבות שיפוטית. 12. סוף דבר, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, ישא סעד בהוצאות המשיב בסך של 5,000 ₪. ניתן היום, ‏ד' בתמוז התשע"ו (‏10.7.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16003530_O06.doc עב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il