אקסטל בע"מ נ. צפי פרופיל חן (1983) בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 3526/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3526/06 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ע' פוגלמן המערערת: אקסטל בע"מ נ ג ד המשיבה: צפי פרופיל חן (1983) בע"מ ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 26.3.06 בה"פ 3360/04 שניתן על-ידי כבוד השופט י' שפירא תאריך הישיבה: כ"ו בכסלו התשס"ח (6.12.07) בשם המערערת: עו"ד אלעזר יקירביץ; עו"ד קרן בנית בשם המשיבה: עו"ד יוסף סאידוב פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: 1. המערערת והמשיבה הן שתי חברות שבעבר התקיימה ביניהן התקשרות עסקית. במסגרת ההתקשרות מכרה המערערת למשיבה פרופילים של אלומיניום. בשנת 2001 הודיעה המערערת למשיבה על סיום היחסים ביניהן וזאת על רקע תביעה שהגישה המשיבה כנגד המערערת. התביעה נשוא ענייננו היא תביעה אחרת: תביעתה של המשיבה שבה התבקש פסק-דין הצהרתי שלפיו מנועה המערערת מלייצר פרופילים מסוימים שלא עבור המשיבה. בית המשפט המחוזי נעתר לתביעה. בית המשפט הצהיר כי המערערת מנועה מלייצר את הפרופילים עבור צדדים שלישיים שאינם המשיבה, ונתן בעניין זה צו מניעה קבוע. על כך הערעור שבפנינו. 2. הכרעתו של בית המשפט המחוזי נשענת על מספר נדבכים. ראשית, נמצא כי בשנות ההתקשרות העסקית בין הצדדים הוסכם על בלעדיות הדדית. המשיבה רכשה פרופילים מהמערערת בלבד, וזו האחרונה מכרה פרופילים למשיבה בלבד. שנית, נמצא כי הסיבה שבגינה הפסיקה המערערת את ההתקשרות היא ההליך המשפטי שבו פתחה המשיבה. בית המשפט הדגיש כי במכתבו של מר גזונטהייט מטעם המערערת, שבו הודיע על סיום ההתקשרות, נאמר שהמשיבה היא לקוח אמין וכי המערערת לא תמכור לאחרים – פרט למשיבה – את הפרופילים. ואכן, במשך שלוש שנים עמדה המערערת בהתחייבותה עד שבשנת 2004 הודיעה כי היא רואה את עצמה פטורה מן ההתחייבות. שלישית, נמצאה מהימנה עדותו של מנכ"ל המשיבה. נקבע, כי המשיבה לא התעניינה בנושא רישום המדגמים המתייחסים לפרופילים הנדונים – אם נרשמו על-שם המערערת או במשותף – אולם היא, המשיבה, היתה אחראית להבאתם של חלק מן הפרופילים מתערוכות שונות. רביעית, לאור כל אלה, הבהיר בית המשפט כי "בין הצדדים היה הסכם בלעדיות והמשיבה לא היתה רשאית להפסיקו באופן חד-צדדי". חמישית, בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה אין רלבנטיות לשאלת תקופת החוזה – קציבת מועד סיום לתניית הבלעדיות – וזאת משום שהמשיבה אינה כופה על המערערת להמשיך ולייצר עבורה את הפרופילים, "אלא שלא ליצר עבור אחרים פרופילים שהזכויות בהם שייכות לה עצמה או למצער לשני הצדדים". בית המשפט הבהיר כי מכתבו של מר גזונטהייט והתנהגותה של המערערת לאורך השנים מלמדים כי "הזכויות בפרופילים שייכות למבקשת [המשיבה], וגם אם בחלקם נרשמו בבעלות משותפת... מנועה היא מלהשתמש בהם לצורך יצור עבור אחרים". בית המשפט ציין גם כי לא היתה כל מניעה שהמערערת תמשיך ותייצר עבור המשיבה וכך לא היה נגרע דבר מרווחיה. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת השיהוי שהעלתה המערערת. 3. על פסק-דין זה משיגה המערערת. המערערת מעלה שתי השגות עיקריות ביחס לפסק-הדין, הקשורות זו לזו: הראשונה, כי היה מקום לדון ולהכריע באשר למשך הזמן שבו מוסיפה לחול תניית הבלעדיות, וכי אין מקום לראות במערערת כמי ש"כבולה לנצח" בתנייה האמורה; האחרת, כי בית המשפט לא בדק את מהות הזכויות של המשיבה בפרופילים ולמעשה העניק לה בהם זכויות קניין "סתם". המשיבה מצדה תומכת בפסק-הדין של בית המשפט המחוזי. דין הערעור להתקבל בהתאם לאמור להלן. 4. כאמור, בין הצדדים הוסכם על הבלעדיות. היתה זו בלעדיות הדדית: המערערת מייצרת פרופילים הנכללים ברשימה שבהסכם אך ורק עבור המשיבה, והמשיבה מצדה רוכשת את הפרופילים אך ורק מן המערערת. בשנת 2001 בא ההסכם לכלל סיום, ומשלא נטען אחרת בהליך שבפנינו, הנחתנו היא כי הפסקת ההתקשרות היתה כדין או למצער אינה שנויה במחלוקת. בהסכמי הבלעדיות אין למצוא התחייבות מפורשת, מצד המערערת, שלא לייצר את הפרופילים עבור אחרים שאינם המשיבה גם לאחר תום ההתקשרות בין הצדדים. המצב שנוצר בעקבות פסק-הדין של בית המשפט המחוזי הוא שהבלעדיות ההדדית הפכה לבלעדיות חד-צדדית ותמידית – המשיבה מצדה אינה מנועה מלרכוש פרופילים מכל אדם ואינה "כבולה" ביחסיה ההיסטוריים עם המערערת; ואילו המערערת כפופה ל"בלעדיות". תוצאה זו נראית על-פני הדברים מוזרה ומוקשית לנוכח העובדה שחלק מן הפרופילים נרשמו כמדגמים על-שמה של המערערת (ומקצתם, בשותפות עם המשיבה). בית המשפט המחוזי הגיע לתוצאה זו בהסתמכו על זכויותיה של המשיבה בפרופילים עצמם – זכויות קניין, כמדומה. דא עקא, עיון בפסק-הדין מגלה כי מערך הזכויות הקנייניות ביחס לפרופילים לא הוברר עד תום. בית המשפט ציין כי המשיבה "לא התעניינה ברישום המדגמים, בין אם הם נרשמו על שם המשיבה [המערערת שלפנינו] או במשותף"; עוד ציין כי הוא מאמין למנכ"ל המשיבה "שהביא חלק מן הפרופילים מתערוכות בהן השתתף, ובכנות ציין כי את חלקם העתיק"; בהמשך נכתב כי עתירתה של המשיבה היא "שלא ליצר עבור אחרים פרופילים שהזכויות בהם שייכות לה עצמה או למצער לשני הצדדים". בית המשפט הטעים כי התנהגותה של המערערת לאורך השנים – הימנעות מייצור הפרופילים עבור אחרים – וכן האמור במכתבו של מר גזונטהיים, "מעידים ומוכיחים כי הזכויות בפרופילים שייכות למבקשת [המשיבה], וגם אם בחלקם נרשמו בבעלות משותפת... מנועה היא מלהשתמש בהם לצורך יצור עבור אחרים" [ככל ההדגשות הוספו – א' ר']. 5. מן המסמכים שלפני עולה, כאמור, כי מקצת מן הפרופילים רשומים כמדגמים על-שם המערערת, מקצתם רשומים על-שם המערערת והמשיבה גם יחד, והיתר – כלל אינם רשומים. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבה "לא התעניינה" בנושא הרישום, אולם אני מתקשה למצוא בכך, ובנימוקים האחרים שהובאו בפסק-הדין, משום בסיס מספק לקביעה הכוללת שלפיה המשיבה היא בעלת הזכויות בכל הפרופילים – אלה שנרשמו במשותף, אלה שנרשמו על-שם המערערת ואלה שכלל אינם רשומים. אציין כי הטיעון מפי המשיבה, שהתקבל על-ידי בית המשפט קמא, כי רישום המדגמים נעשה על-ידי המערערת, בעוד שהמשיבה אינה מתעניינת בכך ונותנת אמון מלא ומוחלט במערערת – נראה תמוה. עסקינן בגופים מסחריים, ובזכויות קנייניות בנכסים עסקיים, והגישה הנאיבית שהמשיבה מייחסת לעצמה נראית זרה להקשר. מכל מקום, פסק-הדין חסר בחינה פרטנית, לגבי כל פרופיל הנכלל ברשימה, אם יש למשיבה זכויות בו ומהן בדיוק הזכויות. לא למותר לציין כי ניסוחיה של המשיבה עצמה לגבי זכויותיה בפרופילים – כולם או חלקם – עמומים-משהו. כך למשל, בהמרצת הפתיחה כתבה המשיבה – שָׁם המבקשת – כי "ביחסים שבין המשיבה למבקשת הרי שלמבקשת יש זכויות קנייניות בכל הפרופילים נשוא בקשה זו שאותם היא יזמה ותכננה...". ניסוח זה מעלה את השאלה למה בדיוק מכוונת המשיבה בדברה על זכויות קנייניות ביחסים בין שני צדדים – להבדיל מזכויות כלפי כולי עלמא. מכל מקום, כאמור, לא ניתן להותיר על כנו את הצו שניתן מבלי לקיים בירור פרטני לגבי הזכויות הפרופילים, תוך התייחסות למכלול טענות הצדדים לרבות בנוגע לדיני המדגמים ולדיני השותפות. לשם כך מוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי. הערעור מתקבל אפוא במובן האמור. המשיבה תישא בהוצאות המשפט של המערערת ובשכר טרחה בסכום של 20,000 ש"ח. המשנה לנשיאה השופט ס' ג'ובראן: אני מסכים. ש ו פ ט השופט ע' פוגלמן: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין. ניתן היום, ט' באייר התשס"ח (14.5.2008). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06035260_P08.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il