פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 3515/02

חמיס מטר נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת גזר הדין בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק והפרעה לשוטר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 17/03/2003 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 3515/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת גזר הדין בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק והפרעה לשוטר.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 3515/02

חמיס מטר נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת גזר הדין בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק והפרעה לשוטר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי, על פי הסדר טיעון, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק והפרעה לשוטר. העבירות כללו ירי לעבר אדם, פציעת אדם אחר בירייה, ומרדף משטרתי מסוכן. בית המשפט המחוזי גזר עליו 8 שנות מאסר (6.5 שנים בפועל ו-1.5 שנים על תנאי). המערער ערער על חומרת העונש לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי העונש אינו חמור מדי בהתחשב בחומרת העבירות והרשעותיו הקודמות של המערער, ודחה את הערעור.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים מ' חשין, א' ריבלין, א' גרוניס
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חמיס מטר

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • התביעה הגיעה להסדר טיעון בשל קשיי ראיה.
  • העונש הראוי בנסיבות העניין הוא שש שנים וחצי מאסר בפועל.
טיעוני ההגנה
  • המערער ביקש להקל בעונשו בהתחשב בנסיבותיו האישיות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העונש שנגזר (8 שנים) חמור מדי ביחס לעבירות שבוצעו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער במסגרת הסדר טיעון.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 1106/01
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

תגיות נושא

  • חבלה בכוונה מחמירה
  • נשיאת נשק
  • ערעור פלילי
  • הסדר טיעון

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 3515/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3515/02 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס המערער: חמיס מטר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 11.3.03 בת"פ 1106/01 שניתן על-ידי כב' השופטים ש' סירוטה, א' טל וע' בנימיני תאריך הישיבה: י"ג באדר ב' תשס"ג (17.3.03) בשם המערער: עו"ד איתן און בשם המשיבה: עו"ד אריה פטר פסק-דין השופט מ' חשין: תשובת המדינה אינה נדרשת. המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת נשק שלא כדין ובעבירה נוספת של נשיאת נשק שלא כדין ובהפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. הרשעה זו היתה על-פי הסדר טיעון שהוצג לפני בית-המשפט, ולפיו יודה המערער באשמות שיוחסו לו (לאחר תיקון כתב-האישום); המדינה תטען להטלת עונש מאסר בפועל בן שש שנים וחצי; ואילו המערער יהיה חופשי בטיעונו לעונש. משהרשיעו בדינו הטיל בית-המשפט המחוזי על המערער עונש מאסר בן שמונה שנים, מתוכן שש שנים וחצי מאסר בפועל ושנה וחצי מאסר על-תנאי. הערעור שלפנינו ערעור הוא על גזר-הדין. כאמור לעיל, שלושה אישומים בכתב-האישום המתוקן. עניינו של אישום אחד היה זה, שהמערער הצטייד באקדח וירה בו אל-עבר פלוני. אותו פלוני שישב ברכב לא נפגע, אך הרכב שבו ישב נפגע במספר מקומות. אישום שני עניינו היה בקשר שקשר המערער עם אחר לפגוע באדם שלישי. השניים הצטיידו בשני אקדחים, ומשהגיעו אל אותו שלישי ירו השניים אל עבר גופו ופגעו ברגלו. כן נפגעו מספר חלונות ראווה בחנויות באיזור. האישום השלישי עניינו במקרה שבו נסע המערער ברכב עם אחר, שעה שהשניים היו מזויינים בשני אקדחים. משביקשו שוטרים לעצור את הרכב, נמלטו השניים תוך נסיעה פראית במהירות של למעלה מ-140 קמ"ש. לאחר מכן, משניסו השוטרים לעוצרו, ברח המערער מהמקום. אין ספק כי העונש שנגזר על המערער עונש רחוק הוא מהיותו חמור, אלא שבית-המשפט מסביר בגזר-הדין כי היו לתביעה קשיי ראיה מסויימים להוכיח את האמור בכתב-האישום, בהוסיפו נתונים על-אודות נסיבותיו האישיות של המערער, נסיבות המצדיקות לדעתו כי לא ימוצה עמו הדין. אכן, יש נסיבות מסויימות לקולה, ואולם כל נסיבות אלו מחווירות בתיתנו דעתנו לעבירות החמורות שהמערער הורשע עליהן. אם כך על דרך הכלל, לא-כל-שכן בשים-לב להרשעותיו הקודמות, הגם שלא נשפט למאסר עד הנה. סוף דבר: לא מצאנו יסוד לקבלת הערעור ואנו מחליטים לדחותו. היום, י"ג באדר ב' תשס"ג (17.3.2003). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02035150_G01.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il