פסק-דין בתיק עע"ם 3513/05
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים
עע"ם
3513/05
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערת
צ'נג קסיומי
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הפנים
2. שר הפנים
3. השר לבטחון פנים
4. מנהלת ההגירה
ערעור על פסק דין של בית המשפט
לעניינים מינהליים תל-אביב יפו בעת"מ 1324/05, מיום 3.4.05, שניתן על ידי
כבוד השופט נ' ישעיה
תאריך הישיבה:
ל' בניסן התשס"ה
(9.5.05)
בשם המערערת:
עו"ד לימור ציטאיט
בשם המשיבים:
עו"ד רננה קידר
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן:
בפנינו ערעור על פסק דינו של בית-המשפט
המחוזי בתל-אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים שניתן ביום 3.4.05, אשר על-פיו
נדחתה עתירת המערערת להורות למשיבים לבטל את צו ההרחקה שהוצא נגדה ולאפשר לה
להסדיר את מעמדה במדינת ישראל.
על-פי פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי,
העותרת נכנסה לארץ אך לא הגיעה למעסיקתה אשר אצלה היתה אמורה לעבוד, היא נעצרה
באקראי בדירה בבת-ים בניגוד לתנאי ההיתר.
במהלך חקירתה היא מסרה כי מעולם לא פגשה
במעסיקתה אליה הופנתה עם מתן היתר השהייה, אך למרות זאת שיחרר אותה בית-הדין
לביקורת משמורת על-מנת לאפשר לה להסדיר את מעמדה מחדש.
הזדמנות זו לא נוצלה על ידה והיא המשיכה
לשהות שלא כדין בארץ עד שנעצרה שוב וטענה כי כיום היא עובדת בנקיון ללא היתר. היא
שוחררה פעם נוספת ממשמורת וזאת לאחר שהמציאה אישור ממעסיק חדש אשר הסכים להעסיקה
כעובדת סיעודית עבור אשתו החולה.
בית-המשפט המחוזי הוסיף וקבע בפסק-דינו
כי גם אם יש ממש בתצהירו של המעסיק החדש אין בכך כדי להצדיק הענות לעתירה וזאת
משום שהעוררת הפרה את תנאי שחרורה ועשתה דין לעצמה לפחות פעמיים.
על-יסוד כל האמור לעיל, הגיע בית המשפט
המחוזי למסקנה כי לא נפל פגם בהחלטה להרחיק את העותרת מן הארץ ודחה את העתירה.
מכאן הערעור בפנינו.
לאחר שעיינו בפסק-דינו של בית-המשפט
המחוזי ובהודעת הערעור, והוספנו ושמענו טיעונים בעל-פה מטעם שני הצדדים הגענו
למסקנה כי דין הערעור להידחות. פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מנומק ומבוסס היטב
ולא מצאנו מקום להתערב בו.
המערערת הגיעה למדינה כדי לעבוד אצל
מעסיקה, אך היא מעולם לא פנתה לאותה מעסיקה כדי להתחיל לעבוד אצלה. בנוסף, ניתנה
לה יותר מאשר הזדמנות אחת כדי להסדיר את מעמדה, אך היא לא ניצלה אותן והמשיכה
לשהות בארץ שלא כדין. בנסיבות אלה נמצא לנו כי צדק, בית המשפט המחוזי בדחותו את
עתירתה, ועל כן דין הערעור להידחות וכך אנו עושים.
יחד עם זאת, אין אנו מביעים דעה בשאלה
האם המשיבים, יסכימו משיקולים הומניטריים או אחרים לשקול מחדש את הסדרת מעמדה של
המערערת בארץ.
סוף דבר, הערעור נדחה.
ניתן היום, ל' בניסן תשס"ה
(9.5.05).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05035130_H07.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il