מזרחי ואח' נ' מדינת ישראל- ממשלת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3508/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון העותרים: 1. ליאת מזרחי 2. אברהם כהן 3. ילביטה כץ 4. דורון בונה 5. הדר לוין 6. מרינה אייזנברג 7. רועי בנימין 8. טטיאנה וישנבצקי נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל – ממשלת ישראל 2. מדינת ישראל – משרד הבריאות עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד ולנטינה נלין, עו"ד אברהם רבינוביץ' בשם המשיבים: עו"ד ערין ספדי-עטילה פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו כוללת שלל טענות שכוונו כלפי קביעתן של המגבלות שכונו "התו הירוק" ביחס לכניסה למקומות ציבוריים, לבתי עסק ולמקומות עבודה, כפי שעוגנו בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020 (להלן: התקנות). בנוסף לכך, ביקשו העותרים להורות על ביטולם של כללי שירות המדינה (מינויים) (מסירת ידיעות ותעודות רפואיות במצב חירום נגיף הקורונה), התשפ"א-2021 (להלן: כללי שירות המדינה). 2. העתירה מאגדת את עניינם של שמונה עותרים, שנסיבותיהם שונות לחלוטין זו מזו, כמפורט כאן (ומבלי למצות). אחת מן העותרות היא אמו של חייל צה"ל המביעה חשש מכך שבנה התבקש להתחסן נגד נגיף הקורונה; עותרים נוספים טוענים כי חוסנו במדינות אחרות בחיסון מסוג אחר מזה המסופק בישראל, וחוששים כי לא ייחשבו כמחוסנים לצורך התו הירוק; עותרת אחרת קובלת על כך שקיבלה "תעודת מחלים" רק לאחר פניות מרובות למשרד הבריאות; עוד עותר קובל על כך שהוא נדרש להתחסן או לעבור בדיקות מדי 72 שעות כתנאי לכניסה למקום עבודתו בחברת היי-טק. לעתירה צורף תצהיר של אחת מהעותרות בלבד (העותרת 8), וזה התייחס באופן נקודתי להיבט עובדתי מסוים הנוגע לה (הטענה כי פרנסתה כמדריכת טיולים נפגעה בשל מגבלות התו הירוק בכניסה לאתרי תיירות ונופש). 3. עתירה קודמת שהגישו רוב העותרים (מלבד העותר 7) ביום 25.4.2021 נדחתה על הסף בשל אי-מיצוי הליכים (בג"ץ 2817/21 מזרחי נ' מדינת ישראל (27.4.2021)). בהמשך לכך, הפעם העותרים הקדימו פניה ליועץ המשפטי לממשלה שהתייחסה למסגרת המשפטית של טענותיהם, אך לא כללה כל התייחסות לנסיבותיהם של העותרים עצמם. כשבועיים ויומיים לאחר מכן, משלא קיבלו מענה לגופם של דברים, הגישו את העתירה דנן. 4. בתגובתם המקדמית מיום 29.6.2021 הבהירו המשיבים כי תוקפן של התקנות פקע ביום 1.6.2021 כך שכיום לא חלות מגבלות התו הירוק בכניסה למקומות ציבוריים, לבתי עסק או למקומות עבודה, והכניסה אליהם מותרת לכל אדם. על אף זאת, הודיעו העותרים ביום 7.7.2021 כי הם עומדים על עתירתם ואף מבקשים לתקנה (מבלי שהבהירו באיזה אופן מבוקש לעשות כן). בעשותם כן, טענו העותרים – אף זאת מבלי לפרט – כי משרד הבריאות מוסיף להנפיק "תעודת מחלים" ו"תעודת מתחסן", וטענו כי משום כך יש עדיין משמעות למגבלות התו הירוק. עוד טוענים העותרים כי יתכן שבעתיד ישובו ויוטלו מגבלות במתכונת דומה לזו המפורטת בתקנות, וגם מטעם זה מוצדק לשיטתם לדון בעתירה וליתן להם את הסעדים המבוקשים על ידם. 5. דין העתירה להידחות על הסף. משתוקפן של התקנות הנדונות פג, התייתר הסעד העיקרי המבוקש בעתירה. מטבע הדברים, העובדות הרלוונטיות לדיון בעתירה השתנו במידה ניכרת מאז הוגשה, בשל המדיניות הדינאמית המאפיינת את ההתמודדות עם מגפת הקורונה (ראו לעניין זה: בג"ץ 3413/21 קוטנגו נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 9 (28.6.2021)). העותרים מסרבים להכיר בכך, ועל כך יש להצר. אכן, לנוכח שינויי העתים והנסיבות המאפיינים את ההתמודדות עם נגיף הקורונה, אין לשלול את האפשרות שחלק מהמגבלות שבוטלו זה מכבר יוטלו שוב בעתיד (מבלי לנקוט כל עמדה בעניין). אולם, אין בכך כדי להצדיק דיון מוקדם בעניינים שלא ברור אם יבואו לעולם, ואם כן – באיזו מתכונת. אשר לסעד הנוסף המתייחס לביטול כללי שירות המדינה, הרי שהעותרים עצמם הצהירו (בסעיף 11 להודעתם מיום 7.7.2021) כי הוא שולי בלבד, ואף הודו כי אינם עובדי מדינה וממילא כללים אלו אינם חלים עליהם. בנסיבות אלה, איננו צריכים להידרש כלל לקשיים הרבים הנוספים שעוררה העתירה במתכונת שבה הוגשה, מהיבט התשתית העובדתית המונחת בבסיסה, השתרעותה על פני נושאים שלא בהכרח מתאימים לדיון בהליך אחד, קיומו של סעד חלופי ביחס לחלק מהטענות בבית הדין לעבודה, מיצוי-הליכים במובנו המהותי ועוד. 6. סוף דבר: העתירה נדחית על הסף. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 5,000 שקלים. ניתן היום, ‏ו' באב התשפ"א (‏15.7.2021). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21035080_A03.docx יי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il