Gerber Ethel נ. לשכת רישום מקרקעין - חולון, הרשות לרישום והס

3 1 בבית המשפט העליון ער"א 3507/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערת: Gerber Ethel נ ג ד המשיבים: 1. לשכת רישום מקרקעין - חולון, הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 2. מנהל הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 4.5.2022 בע"א 1027/22 בשם המערערת: עו"ד אברהם בן צבי פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 4.5.2022 בע"א 1027/22 בה נדחתה בקשת המערערת לפטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה תוך שהופחת סכומם. המערערת הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה נגד המשיבים (ת"א 9623-07-21). התביעה נועדה בעיקרה להביא לכך שזכויותיו של בעלה המנוח בנכס מקרקעין בחולון יירשמו על שמה, וזאת מכוח הסכם מתנה שנערך לטענתה בינה לבין בעלה עובר לפטירתו. בשורת החלטות שניתנה לאחר הגשת התביעה, הבהירה רשמת בית המשפט המחוזי (ס' רסלר-זכאי) כי על המערערת לצרף לתביעתה את מנהל העיזבון של בעלה המנוח ואת יורשי המנוח, ככל שישנם. עוד הובהר כי אם המערערת לא תעשה כן, תימחק תביעתה. המערערת מצדה מיאנה לעשות כן, והבהירה בהודעה מטעמה כי ככל שתימחק התובענה היא תערער על כך לבית משפט זה. על רקע זה ניתנה ביום 26.1.2022 החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בה ציינה כי "אמתין להחלטת ערכאת הערעור בטרם ימחק ההליך". על החלטה זו הגישה המערערת ערעור לבית משפט זה, ובהמשך גם בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה. בקשה זו נדחתה על ידי הרשמת אזולאי ביום 4.5.2022, בקבעה כי המערערת לא הניחה תשתית עובדתית מבוססת לגבי מצבה הכלכלי. אף על פי כן, בשל טענות המערערת באשר למצבה הכלכלי ולגילה, וכן בשל פערי הכוחות בין הצדדים, הפחיתה הרשמת את האגרה לסך של 1,000 ש"ח ואת הערובה לסך של 20,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפנַי, בו נטען כי הרשמת לא נתנה דעתה לעובדה שהמערערת נאלצה להגיש את התובענה לאחר שהמשיבים סרבו לרשום את זכויותיה במקרקעין בהיעדר צו שיפוטי, וזאת שעה שאין בדין כל דרישה לצו כאמור. בנסיבות אלה, המערערת היא למעשה צד פסיבי לערעור, והמשיבים הם אלו שצריכים לשאת בתשלום האגרה ובהפקדת הערובה. עוד נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, וזאת נוכח העובדה שהמשיבים הפנו אותה לקבלת צו ללא עיגון בדין ונוכח העובדה שרשמת בית המשפט המחוזי שגתה ביישום הדין וחרגה מסמכויותיה במחיקת ההליך בהיעדר צירוף צדדים שלישיים. המערערת הוסיפה כי המשיבים לא הכחישו את קיומם של פערי כוחות בין הצדדים, וכי אין ביכולתה הכלכלית לשלם את האגרה ולהפקיד את הערובה. דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט נתון שיקול דעת רחב בענייני אגרה וערובה, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לדוגמה לאחרונה: ער"א 3072/22 סיבוש נ' 'מגדל' אחזקות וביטוח פיננסים, פסקה 4 (15.5.2022); ער"א 2256/22 לוגסי נ' שב"ס יחידת צור (4.4.2022)). מקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטת הרשמת. המערערת לא הניחה תשתית ולוּ מינימלית לתמיכה בטענותיה בדבר יכולתה הכלכלית לשלם אגרה או להפקיד ערובה – היא לא צרפה תצהיר, לא צרפה תדפיסי חשבון בנק, לא נתנה פירוט על אודות נכסיה, לא התייחסה ליכולתה להסתייע בסביבתה הקרובה לצורך העניין, ולמעשה לא תמכה את בקשתה בדבר. די בכך כדי להביא לדחיית הערעור. אוסיף כי לא מצאתי ממש בטענת המערערת לפיה הואיל ונגררה להליך בגין עמדת המשיבים, הם אלה שצריכים לשאת בתשלום האגרה ובהפקדת הערובה. המערערת היא שיזמה את הערעור על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי, ומשכך אין היא מהווה "צד פסיבי" כטענתה (ראו והשוו: ער"א 7813/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (23.11.2021); להרחבה בעניין זה ראו: רע"א 1378/21 ליאב יזמות וניהול פרוייקטים בע"מ נ' עו"ד משה תורג'מן (22.8.2021)). הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, ‏כ"ט באייר התשפ"ב (‏30.5.2022). ש ו פ ט _________________________ 22035070_N01.docx לש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1