פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בר"מ 3491/17

מדינת ישראל - רשות האוכלוסין וההגירה נ. אדם חסן

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לחייב את המדינה להגיש הערכת מסוכנות מקצועית כתנאי להמשך החזקת נתין זר במשמורת.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 05/07/2017 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בר"מ — בקשת רשות ערעור מנהלי.
מספר התיק 3491/17 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה משמורת נתין זר — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לחייב את המדינה להגיש הערכת מסוכנות מקצועית כתנאי להמשך החזקת נתין זר במשמורת.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בר"מ 3491/17

מדינת ישראל - רשות האוכלוסין וההגירה נ. אדם חסן

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לחייב את המדינה להגיש הערכת מסוכנות מקצועית כתנאי להמשך החזקת נתין זר במשמורת.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המדינה הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שקבע כי עליה להגיש הערכת מסוכנות מקצועית כתנאי להמשך החזקתו של המשיב, נתין זר, במשמורת. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי הגשת הערכת מסוכנות אינה תנאי סף מחייב בחוק. החלטת הממונה על ביקורת הגבולות יכולה להתבסס על מגוון ראיות מנהליות, ואין חובה להזמין חוות דעת מקצועית בכל מקרה. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שיכריע בעניינו של המשיב בהתאם להלכה זו.

השלכות רוחב

הבהרת הכללים הראייתיים להחלטות מנהליות בדבר משמורת נתינים זרים לפי חוק הכניסה לישראל.

סוג הליך בקשת רשות ערעור מנהלי (בר"מ)
הרכב השופטים י' דנציגר, א' שהם, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מדינת ישראל - רשות האוכלוסין וההגירה

נתבעים

  • אדם חסן

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הגשת הערכת מסוכנות אינה תנאי סף מנדטורי לפי סעיף 13ו(ב)(2) לחוק הכניסה לישראל.
  • החלטת הממונה יכולה להתבסס על כל מידע רלוונטי בהתאם לכללי המשפט המנהלי.
טיעוני ההגנה
  • אין לחייב את המדינה להגיש הערכת מסוכנות בכל מקרה ומקרה.
  • המדינה לא הוכיחה שנשקפת מסוכנות מהמשיב במקרה הספציפי.
מחלוקות עובדתיות
  • האם נשקפת מסוכנות מהמשיב.
  • האם נדרשת הערכת מסוכנות פורמלית כבסיס להחלטת משמורת.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עמ"נ 6461-03-17
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט לעניינים מינהליים מחוז מרכז

תגיות נושא

  • משמורת
  • נתינים זרים
  • חוק הכניסה לישראל
  • משפט מנהלי

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בר"מ 3491/17 בבית המשפט העליון בר"מ 3491/17 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט א' שהם כבוד השופט מ' מזוז המבקשת: מדינת ישראל - רשות האוכלוסין וההגירה נ ג ד המשיב: אדם חסן בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים מחוז מרכז בעמ"נ 6461-03-17 מיום 23.04.2017 שניתן על ידי כבוד השופטת ד' מרשק מרום תאריך הישיבה: י"א בתמוז תשע"ז (5.7.17) בשם המבקשת: עו"ד רן רוזנברג בשם המשיב: עו"ד מיכל פומרנץ פסק-דין השופט י' דנציגר: 1. ראינו לנכון לקבל את בקשת רשות הערעור של המבקשת ולדון בה כבערעור, ככל שהדבר נוגע לטיעונה כי שגה בית המשפט קמא בהחזירו את הדיון בעניינו של המשיב לבית-הדין "כאשר על המערערת לדאוג לכך שלעיני בית הדין תונח הערכת מסוכנות בעניינו של המשיב, אשר תהיה ערוכה על ידי גורם מקצועי שייבחר לפי שיקול-דעתה של המערערת ...". 2. לטענת המבקשת, מההחלטה דנן עולה כי היה ולא תוגש הערכת מסוכנות כאמור, לא ניתן יהיה להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 13ו(ב)(2) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: החוק) לגבי מי שסיים לרצות את עונש המאסר שלו, וחוק ההגנה על הציבור אינו חל עליו. 3. יצוין כי גם לשיטת המשיב – המסכים למתן רשות ערעור בסוגיה דנן – אכן אין מקום לחייב את המבקשת בכל מקרה ומקרה להגיש הערכת מסוכנות. לשיטת המשיב, החלטת הממונה בדבר מסוכנותו של פלוני יכול שתהייה מבוססת על כל מידע רלבנטי שהגיע לידיעתו, ולאו דווקא נדרשת הערכת מסוכנות. ואולם, לשיטת המשיב במקרה שלפנינו לא הוכיחה המבקשת שנשקפת ממנו מסוכנות. 4. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ראינו לנכון לקבל את הערעור ככל שהוא נוגע לסוגיה דנן. אכן, הגשת הערכת מסוכנות אינה בבחינת תנאי סף מנדטורי לקבלת החלטה מינהלית על ידי ממונה ביקורת הגבולות לפי סעיף 13ו(ב)(2) לחוק. על החלטה בעניין זה, כמו במקרים אחרים, חלים כללי המשפט המנהלי לעניין ראיות מנהליות כבסיס להחלטה. 5. רשמנו לפנינו את הצהרת המבקשים כי "אין המדינה מתנגדת עקרונית לכך – שבמקרים המתאימים ובעיתוי מסויים – אכן יהיה צורך בקיומה של הערכת מסוכנות שתיערך על ידי גורם מקצועי על מנת להמשיך ולהחזיק נתין זר במשמורת מכוח סעיף 13ו(ב)(2) לחוק ...". (פסקה 3 לבקשת רשות הערעור). 6. אנו מורים על החזרת העניין לבית המשפט המחוזי הנכבד על מנת שזה יידרש לקביעתנו דנן, ויכריע בעניין המשך הטיפול בתיק זה בהתחשב בהכרעתנו. 7. בנסיבות העניין לא מצאנו מקום לדון בטיעונים נוספים שהועלו על ידי באי כוח הצדדים, חלקם במסגרת בקשת רשות הערעור וחלקם בטיעונים בעל פה מטעם באת כוח המשיב. 8. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"א בתמוז התשע"ז (‏5.7.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17034910_W07.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il