זיאד מחמד גומעה שכרי נ. משרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 3491/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3491/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות העותרים: 1. זיאד מחמד גומעה שכרי 2. גואהר מחמד סעיד שכרי 3. תאאר שכרי 4. ניפין שכרי 5. טארק שכרי 6. הדיל שכרי 7. מוחמד שכרי 8. חנין שכרי 9. רנין שכרי נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים 2. שר הפנים עתירה ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד עישאן מועאויה בשם המשיבים: עו"ד הרן רייכמן פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. עניינה של העתירה בבקשת העותרת 2, אזרחית ישראלית, ובעלה, העותר 1, תושב האזור, כי תאושר בקשתם לאיחוד משפחות. כן מבקשים העותרים, כי יינתן צו ביניים, לפיו יימנעו המשיבים מלגרש את העותר 1 מהארץ. ב. כידוע, ביום 12.5.02 התקבלה החלטת ממשלה, לפיה הוקפא הטיפול בבקשות חדשות לאיחוד משפחות, בין היתר כאשר בן הזוג הוא תושב השטחים. ביום 6.8.03 פורסם חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (חוק הוראת השעה), אשר הוארך בהוראות שעה נוספות מעת לעת - לאחרונה ביום 31.1.05, למשך ארבעה חודשים נוספים - והמעגן את עיקרי החלטת הממשלה. כנגד החלטת הממשלה וכנגד הוראת השעה שבחוק תלויות ועומדות עתירות עקרוניות (כנגד החלטת הממשלה - בג"ץ 4022/02 ובג"ץ 4608/02; כנגד הוראת השעה- בג"ץ 7102/03 ובג"ץ 7052/03). ג. לפי הנטען בעתירה, נישאו העותרים ב 8.2.00 ופנו ללשכת מנהל האוכלוסין בחדרה בבקשה לאיחוד משפחות בישראל. מתשובת המדינה עולה כי הבקשה הוגשה ביום 27.6.04, ובאותו יום נשלחה לעותרים החלטת המשיבים לפיה נדחית בקשתם נוכח חוק הוראת השעה. ד. בתשובת המשיבים נטען, כי דין העתירה להידחות על הסף, בשל חוסר ניקיון כפיים, שכן העותרים לא ציינו בפני בית המשפט את מועד הגשת בקשתם לאיחוד משפחות, ולא צירפו בקשה שכזו לעתירה. לחלופין נטען כי דין העתירה להידחות על הסף בהעדר עילה, נוכח הוראת השעה שבחוק והחלטת הממשלה. עוד טוענים המשיבים כי אין מקום למתן צו ביניים שכן מתן צו ביניים, במקום בו הוגשה בקשה לאחר החלטת הממשלה עומד בניגוד לתכלית הוראת השעה. ועוד, צוין כי בבקשות חדשות אין גורמי הבטחון עורכים בדיקה באשר למסוכנות הנובעת ממתן היתר שהיה בישראל, בשל המצב המשפטי, ואין איפוא מקום לצו ביניים בהעדר בדיקה כזאת. לבסוף טוענים המשיבים כי העותרים לא הציגו כל אסמכתא חוקית לשהיית העותר בישראל כיום, כך שמתן צו ביניים מכשיר למעשה שהייה בלתי חוקית בישראל. ה. בהמשך טען בא כוח העותר 1 כי שולחו נעצר, אך בהודעה משלימה מטעם המשיבים מיום 4.5.05 נטען כי בדיקה שנערכה במשטרת ישראל לא גילתה תיעוד לכך. בהודעה נוספת מטעם בא כוח העותר 1, נמסר כי העותר הורחק לתוך שטח הרשות ביום 11.5.05. ו. העותרים לא הציגו ראשית תשתית עובדתית כי פנו בבקשה לאיחוד משפחות טרם חקיקת הוראת השעה וטרם החלטת הממשלה, ומשכך – וכל עוד לא הוכרעו העתירות בעניין זה ולא נעשה שינוי בחוק – דין בקשתם כדין בקשות אחרות שלאחר החלטת הממשלה וחוק הוראת השעה. שלא כנטען, טרם שונה לעת הזאת חוק הוראת השעה. ז. נוכח האמור, אין מקום לקבלת העתירה ולצו הביניים המבוקש. בידי העותרים אפשרות לשוב ולפנות למשיבים, ככל שתימצא בידם עילה לכך, לאחר שיוחלט בעתירות העקרוניות התלויות ועומדות או ככל שיחול שינוי בחוק. אין בידינו, כאמור, להעתר לעתירה. ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת ניתן היום, ט"ו באייר תשס"ה (24.5.05). _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05034910_T05.docלח מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il