א.ל.ס סער בע"מ נ. רועי תמיר

4 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 34885-01-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: א.ל.ס סער בע"מ נגד המשיב: רועי תמיר ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו בתיק ת"צ 61428-12-23 מיום 30.12.2024 שניתנה על ידי כב' סג"נ אפרת בוסני בשם המערערת: עו"ד מיטל ויצמן פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיאה א' בוסני) בת"צ 61428-12-23, מיום 30.12.2024, שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. המשיב הגיש בשנת 2023 בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המערערת. ביום 9.10.2024 קיים בית המשפט דיון בבקשת האישור (להלן: הדיון מיום 9.10.2024) ובמהלכו התקיים, בהסכמת הצדדים, שיח מחוץ לפרוטוקול. ביום 28.10.2024 הגישה המערערת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 9.10.2024 ובגדרה נטען כי במהלך אותו דיון פנה בית המשפט לבאת כוח המערערת ואמר "את כבר חטפת ממני פעם אחת כשאמרת לי לא להצעה"; ובהמשך הוסיף "כבר החטפתי [לבאת כוח המערערת – י' ע'] פעם אחת, אבל הגיע לך, נכון [באת כוח המערערת – י' ע']?" (סעיף 2 לבקשה לתיקון פרוטוקול מיום 28.10.2024). ביום 29.10.2024 הודיע המשיב כי הוא מתנגד לבקשה לתיקון הפרוטוקול, וציין, בין היתר, כי לא זכור לו או לבא כוחו שבמהלך הדיון מיום 9.10.2024 אמר בית המשפט את האמירות שמיוחסות לו. ביום 31.10.2024 דחה בית המשפט את הבקשה לתיקון פרוטוקול וציין כי בשים לב לכך שהבקשה הוגשה כ-20 ימים לאחר מועד הדיון, קיים קושי להסתמך על "'זכרון' נטען של נציג" המשיבה וכי "תוכן הדברים אינו סגנוני ואף אינו עולה בקנה אחד עם הסכמת הצדדים לקיום דיון ממושך מחוץ לפרוטוקול לצורך גיבוש מתווה מוסכם ומהלך הדיון" (שם). בהמשך, בו ביום, המשיב הגיש בקשה לפסיקת הוצאות לטובתו בגין הדיון בבקשה לתיקון הפרוטוקול והמערערת התנגדה לבקשה זו. ביום 15.11.2024 קיבל בית המשפט את הבקשה לפסיקת הוצאות וחייב את המערערת בהוצאות המשיב בסך 3,000 ש"ח. 2. ביום 8.12.2024 הגישה המערערת בקשת פסלות, ובגדרה נטען, בתמצית, כי בעבר בית המשפט דן בהליך אזרחי שעסק בעניין אישי של באת כוח המערערת (להלן: ההליך בעניינה של באת כוח המערערת), וכי במהלך דיון מקדמי שהתקיים באותו הליך, בית המשפט הציע לצדדים שם הצעה לסיומו. עוד נטען כי באת כוח המערערת סירבה להצעה זו והודגש שאותו הליך "אינו קשור בשום אופן להליך כאן, לא מבחינה עובדתית ולא מבחינה משפטית" (סעיף 5 לבקשת הפסלות). כמו כן, המערערת העלתה השגות שונות על אופן ניהול ההליך על ידי בית המשפט וטענה כי החלטותיו השונות, כמו גם אמירותיו הנטענות כאמור, מקימות עילה לפסילתו. המשיב הגיש בקשה למחיקת בקשת הפסלות על הסף וביום 19.12.2024 דחה בית המשפט את הבקשה. לגופו של עניין, המשיב התנגד לבקשת הפסלות. 3. ביום 30.12.2024 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בעיקרם של דברים, צוין כי השיח שהתקיים מחוץ לפרוטוקול במהלך הדיון מיום 9.10.2024, התקיים בהסכמת הצדדים ובמהלכו הציע בית המשפט הצעה לסיום ההליך "מבלי להביע עמדה ביחס לסיכויי טענות הצדדים" (סעיף 16 להחלטת הפסלות). עוד הבהיר בית המשפט, כי האמירות שמיוחסות לו מצד המערערת "אינן מוצאות ביטוי בפרוטוקול הדיון, אינן זכורות לי והן אינן סגנוני"; וכי אף המשיב טען בתגובתו שאמירות אלו אינן זכורות לו (שם, בפסקה 17). באשר להליך בעניינה של באת כוח המערערת, הדגיש בית המשפט כי הוא לא זוכר שהליך זה "עלה [...] וקשה להאמין שהוא הועלה ביוזמתי" (שם). בנוסף, צוין כי בשים לב לפרקי הזמן שחלפו מאז הדיון מיום 9.10.2024 ועד הגשת הבקשות לתיקון פרוטוקול ולפסלות שופט, "לא ניתן לזכור את חילופי הדברים שתוארו בפרוטוקול והקשרם"; וכי בזמן אמת המערערת לא ביקשה "לתעד את האמירות או להתייחס לעצם אמירתן" (שם). עוד הובהר בהקשר זה כי "בקשת האישור קבועה לדיון בו יחקרו המצהירים, וטענות הצדדים יישמעו בנפש חפצה" (שם). נקבע כי מכיוון שבקשת הפסלות הוגשה כחודשיים לאחר הדיון מיום 9.10.2024 ולאחר שנדחתה בקשת המערערת לתיקון פרוטוקול וחויבה בגינה בהוצאות – בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי. לבסוף, נקבע שיתר טענות המערערת הן ערעוריות ואינן מקימות עילת פסלות. 4. מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו חוזרת המערערת, בתמצית, על טענותיה בבקשת הפסלות. לטענתה, הגם שלבקשת הפסלות צורפו תצהיר מטעם נציג המערערת ותצהיר מטעם באת כוח המערערת; ובעוד שלתגובת המשיב לאותה בקשה צורף תצהירו בלבד – בית המשפט דחה את גרסתה העובדתית של המערערת באשר לאמירותיו בדיון מיום 9.10.2024. עוד נטען כי היה מקום לזקוף לחובת המשיב את העובדה שלא צירף תצהיר מטעם בא כוחו, ומשבית המשפט לא עשה כן, יש להסיק כי הוא "מצוי בניגוד עניינים מובהק בהיותו בעל אינטרס אישי שלא להכניס דברים חמורים אלה שנאמרו על ידו בדיון לפרוטוקול" (סעיף 22 לערעור). עוד נטען כי התנהלות בית המשפט וכן התנהלות המשיב במהלך הדיון בהליך נושא הערעור שלפניי מעידות כי בית המשפט "זוכר היטב" את האמירות שמיוחסות לו; וכי במהלך הדיון מיום 9.10.2024 בית המשפט הזכיר את ההליך בעניינה של באת כוח המערערת "במטרה להלך אימים" (שם, בסעיף 33). כמו כן, המערערת סבורה כי התנהלות בית המשפט במהלך הדיון בהליך, כמו גם החלטותיו, בין היתר, להעדיף את גרסתו העובדתית של המשיב בנוגע לדיון מיום 9.10.2024; לפסוק הוצאות לחובתה; ולדחות את הבקשה לתיקון הפרוטוקול – מעידות שבית המשפט לא אובייקטיבי ונוקט ביחס עוין כלפיה. 5. לאחר שעיינתי בערעור על צרופותיו, הגעתי למסקנה כי דינו להידחות מבלי צורך בתשובה. כאמור בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אמת המידה לפסילת שופט מלשבת בדין היא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 4027/24 קליין נ' סעדון, פסקה 7 (18.9.2024); ע"א 5714/24 עבדאללה נ' פקיד שומה נצרת, פסקה 5 (5.9.2024)). איני סבור כי נסיבות שכאלו מתקיימות במקרה דנן. תחילה, הגם שאמירות המיוחסות לבית המשפט נאמרו כבר במהלך הדיון מיום 9.10.2024 ובקשת המערערת לתיקון פרוטוקול נדחתה ביום 15.11.2024 – בקשת הפסלות הוגשה רק ביום 8.12.2024; זאת, בשיהוי ניכר, שלא בהתאם להוראות תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הקובעת כי יש להעלות טענות פסלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" ובאופן שדי בו כשלעצמו כדי לדחות את הערעור (עפ"ס 12463-09-24 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (9.12.2024); ע"א 8200/23 בצלאל ארד נ' אזולאי, פסקה 5 (20.12.2023)). 6. גם לגופו של עניין, ובמידת מה מעבר לצורך, איני סבור שהערעור שלפניי מקים עילת פסלות. כפי שנפסק בעבר, "בעל דין הנותן הסכמתו לקיום שיח מחוץ לפרוטוקול לוקח בחשבון, מניה וביה, כי הדברים שייאמרו לא יתועדו בפרוטוקול ולפיכך הנטל להוכיח התבטאות מסוימת הוא, מטבע הדברים, כבד במיוחד" (ע"א 7528/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (17.11.2022); עוד ראו: ע"א 5939/24 גבעתי נ' עדנאן, פסקה 6 (14.8.2024)). בענייננו, המערערת מייחסת לבית המשפט אמירות שונות שהופנו לבאת כוחה ושנאמרו, לטענתה, בקשר להליך בעניינה של באת כוח המערערת. מנגד, בית המשפט הבהיר בהחלטת הפסלות כי במהלך הדיון מיום 9.10.2024 התקיים בהסכמת הצדדים "דיון מחוץ לפרוטוקול בניסיון להביא את הצדדים להסדר הסתלקות" (שם, בסעיף 3), וכי במסגרת אותו שיח הציע בית המשפט הצעה לגבי אופן סיום ההליך "מבלי להביע עמדה ביחס לסיכויי טענות הצדדים" (סעיף 16 להחלטת הפסלות). משאלה הם פני הדברים, ובשים לב להסכמת הצדדים וכן להבהרות בית המשפט באשר לטיב השיח שהתקיים מחוץ לפרוטוקול באותו דיון, איני סבור כי המערערת עמדה בנטל הכבד להוכיח שדעתו בית המשפט ננעלה בנוגע להמשך ניהול ההליך (ראו והשוו: ע"א 8162/21 מאפיית האחים יחזקאל בע"מ נ' אלוף השניצל בע"מ, פסקה 12 (5.12.2021)). לכך יש להוסיף, כי באת כוח המערערת לא השיגה בזמן אמת על האמירות שיוחסו לבית המשפט בבקשת הפסלות (ראו והשוו: ע"א 7692/23 אקסיו מעטפת הון בע"מ נ' יהב מיטב בע"מ, פסקה 9 (7.12.2023); ע"א 1034/22 רפאלי נ' ניב, פסקה 10 (27.3.2022)). בית המשפט הדגיש בהחלטת הפסלות כי "בקשת האישור קבועה לדיון בו יחקרו המצהירים, וטענות הצדדים יישמעו בנפש חפצה" (סעיף 17 להחלטת הפסלות), וחזקה עליו שייעשה כן. 7. לבסוף לא מצאתי כי טענות המערערת לפיהן התנהלותו הדיונית של בית המשפט, כמו גם החלטותיו הדיוניות – בין היתר, בעניין חיובה בהוצאות ובעניין בקשתה לתיקון הפרוטוקול – מקימות עילת פסלות. שכן, כידוע, ניהול ההליך וההחלטות הדיוניות שניתנו במהלכו, אינן מקימות כשלעצמן עילה לפסילת המותב, אף בנסיבות שבהן מדובר ברצף החלטות שאינן לרוחו של בעל הדין, והדרך המתאימה להעלאת השגות על אותן החלטות היא בהליכי הערעור שקבועים בדין (ע"א 2155/24 גנות נ' כהן, פסקה 8 (20.5.2024); ע"א 308/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (21.4.2024)). הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, כ"ט שבט תשפ"ה (27 פברואר 2025). יצחק עמית נשיא