תנועת רגבים נ. שר הבטחון

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3485/24 לפני: כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט חאלד כבוב העותרת: תנועת רגבים נגד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. השר במשרד הביטחון 3. מפקד פיקוד המרכז 4. ראש המנהל האזרחי 5. קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי 6. גאזי ריאן 7. מופק ריאן עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים; תגובות מקדמיות מטעם המשיבים בשם העותרת: עו"ד בועז ארזי בשם משיבים 5-1: עו"ד מתניה רוזין בשם משיבים 7-6: עו"ד מאגד חמדאן פסק-דין השופט חאלד כבוב: 1. עניינה של העתירה דנן, שהוגשה ביום 21.04.2024, בבקשת העותרת למתן צו על-תנאי שיורה למשיבי המדינה לבוא וליתן טעם: "מדוע אינם נוקטים בכל הפעולות הנדרשות לשם הוצאה ומימוש של צו לסילוק מבנים חדשים בהתאם להוראות הצו לסילוק מבנים חדשים (יהודה ושומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797) התשע"ח-2018 (להלן: 'הצו לסילוק מבנים חדשים'). ולחלופין – מדוע אינם נוקטים [בפעולות] לאכיפת חוקי התכנון והבניה באמצעות הוצאת צווי הפסקה עבודה, הריסה ואיסור שימוש – לפי סעיף 38 לחוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (להלן: 'חוק התקנון והבניה הירדני'). והכל – כנגד ביצוע עבודות פיתוח, תשתית ובינוי לבניית ארבעה מבני מגורים בלתי חוקיים בסמוך לתחומי הישוב חוות יאיר ובתחומי אתר ארכיאולוגי (להלן: 'המבנים הבלתי חוקיים'). [...] כן יתבקש בית המשפט הנכבד להורות למשיבים להעביר לידי העותרת את פרטי עברייני הבניה, בוני ו/או מחזיקי המבנים הבלתי חוקיים ומבצעי העבודות הבלתי חוקיות" בנוסף התבקש צו ביניים שיורה "למשיבים ו/או למי מטעם, לעצור באופן מיידי את המשך עבודות הבניה הנרחבות במקום ולמנוע את אכלוס המבנים הבלתי חוקיים, והכל עד למתן פסק דין סופי בעתירה זו". 2. בעתירה הוסבר כי היא הוגשה נוכח 'מעשיהם ומחדליהם' של משיבי המדינה, ש"אחראיים על בטחון הפנים והסדר הציבורי בשטחי C, ופועלים בניגוד לחובתם על פי הדין, באופן בלתי סביר ותוך התעלמות מוחלת מחובתם לאכוף [את הדין] ומאפשרים לעברייני הבניה להמשיך ולבנות את המבנים מושא העתירה, אשר הולכים ונבנים בימים אלו, תוך ביצוע עבודות פיתוח ובניה משמעותיות, ללא כל היתר ובניגוד לכל דין, ומבלי שפתחו בחקירה פלילית כנגד מי מהעבריינים". בעתירה הודגש הצורך בהוצאת צו סילוק בנדון דידן, בין היתר לאור סעיפים 2.ג. ו-2.ד. למסמך מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים; וזאת בשל סכנה ביטחונית נוכח קרבת הבינוי לחוות יאיר ומכיוון שהבינוי נעשה בתחומי אתר ארכיאולוגי. כן הודגש, מבעוד מועד, כי על בית המשפט לדחות כל טענת הגנה בדבר סדרי עדיפויות באכיפה; תוך שטענות אלו כונו "טענת בדים". טרם חתימת כתב העתירה צוין, כי מקרה זה משקף מגמה של הימנעות מליתן מענה ענייני על-ידי משיבי המדינה בשלב מיצוי ההליכים. נטען כי "ככל [ש]המשיבים נקטו בפעולות אכיפה אך נמנעו מלציין זאת בפני העותרת (חרף פניותיה החוזרות והנשנות בעניין), הרי שיש בכך כדי להצביע על חוסר ניקיון כפיים – וגרימה מיותרת להליכים משפטיים". בהקשר אחרון זה יצוין, כי מעיון בנספחי העתירה עולה כי העותרת פנתה לגורמי המדינה בנדון ביום 05.09.2023 (יצוין כי על גבי המכתב צוין חודש אפריל, ולא ספטמבר); כי בימים 05.11.2023 ו-20.11.2023 התקבל מענה מטעם המנהל האזרחי, לפיו הפנייה הועברה לטיפול הגורמים הרלוונטיים, כאשר במידת הצורך ינקטו הליכי פיקוח ואכיפה בהתאם לנהלים, לסדר העדיפויות ולשיקולים המבצעיים; וכי ביום 29.02.2024 נשלחה פנייה נוספת בנדון בטרם הגשת העתירה, תוך שהודגש כי "עצם העובדה שהבינוי עומד על תילו, יש בה כדי להצביע על היעדר סבירות קיצוני, במיוחד נוכח המצב הביטחוני הקיים [קרי, אחרי אירועי 07.10.2023 – ח' כ']". כן הוער, כי "לאור פעולותיכם התקיפות כנגד בניה בלתי חוקית במגזר הישראלי [...] לא ניתן לקבל [את ה]טענה בדבר 'סדרי עדיפויות' [...]". טרם חתימה צוין, כי נוכח המענה הכוללני מחודש נובמבר, "ככל שלא יתקבל מענה המניח את הדעת, בכוונת [העותרת] לפנות להליך משפטי דחוף וזאת תוך שבעה ימים מפנייתי זו". 3. למקרא העתירה הוריתי, כבר ביום הגשתה, כי המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה למתן צו על-תנאי ולבקשה צו ביניים, תוך שציינתי כי לא מצאתי ליתן צו ארעי במעמד צד אחד. 4. בתגובה מטעם משיבי המדינה, שהוגשה ביום 30.07.2024 בהתאם לארכות שהתבקשו והתקבלו, הוסבר כי עוד קודם להגשת העתירה, וליתר דיוק ביום 20.09.2023, הוצאו צווי הפסקה עבודה בעניינם של ארבעת המבנים. עוד צוין, כי ביום 12.03.2024, הוחלט על הוצאת צווי הריסה, ואלו נמסרו באמצעות דוא"ל לבאי-כוח המחזיקים ביום 02.04.2024. בנסיבות דנן הוטעם, כי הסעד החלופי שהתבקש בעתירה ניתן עוד בטרם הגשתה ומשכך – דין העתירה להימחק משהיא התייתרה. הודגש, כי בנתון לאמור ובנסיבות העניין, משיבי המדינה לא השתהו, ופעלו במהירות הראויה לאכיפת דיני התכנון והבניה. כן הודגש, כי בהתאם להלכה הפסוקה, לגורמי אכיפת החוק שיקול דעת רחב בנושאים הקשורים בהפעלת סמכויותיהם, לרבות בשאלת הבחירה בדרך האכיפה ומועדה, בהתאם לסדרי עדיפויות ומגבלות אובייקטיביות. כן הוער, כי ככלל, נבחר מסלול אכיפה מכוח דין אחד, גם מקום בו מספר דינים חולשים על בנייה בלתי חוקית. עוד צוין, כי ביום 08.05.2024 הוגשו בקשות למתן היתר בנייה לצורך הסדרת הבינוי שבמקרקעין, המעכבות את הליכי האכיפה עד להכרעה בהן (בהתאם לסעיף 6.ה.3.א. לנוהל ועדת המשנה לפיקוח; תוך שהוער כי מדיניות זו נבחנה על-ידי בית משפט זה בבג"ץ 5030/22 תנועת רגבים נ' שר הביטחון (20.08.2023)). בהחלטתי מיום 31.07.2024, הוריתי כי "לאור האמור בתגובה המקדמית העותרת תודיע האם היא עומדת על עתירתה". יוער, כי חרף העובדה שחלף פרק זמן לא מבוטל, הודעה מטעם העותרת לא הוגשה. 5. ביום 08.09.2024, הוגשה "תגובת המשיבים 6 ו-7". במסגרתה נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף, מחמת "חוסר ניקיון כפיים, מטעמים זרים, בהיעדר עילה, בהיותה מוקדמת, בשל אי מיצוי הליכים, בהיותה קנטרנית וטורדנית, בשל אי צירוף צדדים הנוגעים בדבר" והכל "תוך חיוב העותרת בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורכי דינם [...]". 6. בהחלטתי מיום 08.09.2024 קבעתי כי "משהוגשה תגובת משיבים 7-6, ובהמשך להחלטתי מיום 31.07.2024 – העותרת תודיע עד ליום 15.09.2024 אם היא עומדת על עתירתה". 7. ביום 16.09.2024 הגישה העותרת "בקשה להארכת מועד להגשת תגובת העותרת לתגובה המקדמית לעתירה". בגדרה צוין כי "בשל שירות מילואים של הח"מ ובשל שירות מילואים של בעלי תפקידים רלוונטיים אצל העותרת, מתבקש בית המשפט להאריך את המועד עד ליום 22.9.2024". כן הוער, כי "בקשה זו מוגשת בדחיפות ובלא צירוף עמדות המשיבים – אשר יצורפו לה עד מחר 17.9.2024". למחרת הוריתי כי, "בנסיבות העניין ניתנת ארכה עד יום 22.09.2024 כמבוקש, אף בהיעדר עמדת המשיבים". 8. חרף חלוף המועד שהתבקש, לא הגישה העותרת הודעה האם היא עומדת על עתירתה. ביום 25.09.2024 הגישו משיבים 7-6 בקשה להורות על דחיית העתירה, נוכח מחדלה של העותרת. בתוך כך הוער, כי מלכתחילה לא היה מקום להגשת העתירה. כן התבקש לחייב את העותרת בהוצאות. דיון והכרעה 9. לאחר ששקלתי את הדברים מצאתי כי דין העתירה במתכונתה להימחק, וכי אין טעם מבורר להוסיף ולחכות להודעת העותרת בנדון. 10. לאמיתו של דבר, אף בהתעלם מטענות משיבים 7-6 בדבר עילות הסף הרבות המתעוררות, לשיטתם, במקרה דנן, וכמו גם בהתעלם מההלכה הפסוקה בדבר שיקול הדעת הרחב המסור למשיבים בנוגע לאופן אכיפת הדין כלפי בנייה בלתי חוקית (בג"ץ 3945/21 עמותת רגבים נ' ראש ממשלת ישראל, פסקאות 8-7 (02.02.2022)) – ברי כי מיצוי ההליכים כפי שנעשה, לא הוביל לביאור התשתית העובדתית והמשפטית (ראו והשוו: בג"ץ 5464/23 גודין נ' המועצה להשכלה גבוהה בישראל (20.07.2023)). בהינתן האמור, טענת משיבי המדינה כי העתירה במתכונתה התייתרה עוד בטרם הגשתה, וכי אין בנדון דידן עילה להתערבות בית המשפט – בדין יסודה (וראו גם: בג"ץ 1900/24 תנועת רגבים נ' השר במשרד הביטחון (05.05.2024)). בצד זאת יוער, כי ככל שלעותרת השגות נוספות ביחס לאכיפת הדין במקרה זה, פתוחה בפניה הדרך להגשת עתירה חדשה – על יסוד תשתית עובדתית ומשפטית עדכנית ומלאה, ובכפוף לכל דין. 11. העתירה נמחקת. בנסיבות העניין העותרת תישא בהוצאות המשיבים על הצד הנמוך, בסך כולל של 2,000 ש"ח (1,000 ש"ח לכל צד – משיבי המדינה ומשיבים 7-6). ניתן היום, כ"ז אלול תשפ"ד (30 ספטמבר 2024). יוסף אלרון שופט עופר גרוסקופף שופט חאלד כבוב שופט