פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 3484/18

חאלד אבו עמר נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בגין החזקת סם מסוג קוקאין שלא לצריכה עצמית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 01/04/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 3484/18 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות סמים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בגין החזקת סם מסוג קוקאין שלא לצריכה עצמית.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 3484/18

חאלד אבו עמר נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בגין החזקת סם מסוג קוקאין שלא לצריכה עצמית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בהחזקת סם מסוג קוקאין שלא לצריכה עצמית ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי יש להקל בעונשו בשל עיקרון אחידות הענישה, שכן שותפתו לעבירה נדונה ל-6 חודשי עבודות שירות בלבד. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי אין מקום להתערב בגזר הדין. השופטים נימקו זאת בכך שקיימת הבחנה מהותית בין הנאשמים: השותפה עברה תהליך שיקום משמעותי כפי שעלה מתסקיר שירות המבחן, בעוד שהמערער לא עבר תהליך דומה. כמו כן, צוין כי בית המשפט המחוזי כבר התחשב בטענת האפליה בעת גזירת העונש, ולולא זאת, העונש היה חמור אף יותר.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים נ' הנדל, מ' מזוז, א' שטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חאלד אבו עמר

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • אין מקום להתערב בעונש שנגזר על המערער.
  • קיימת הבחנה רלוונטית בין המערער לבין השותפה לעבירה מבחינת נתוני השיקום והתסקירים.
טיעוני ההגנה
  • יש להחיל את עיקרון אחידות הענישה.
  • קיימת אפליה בין עונשו של המערער (12 חודשי מאסר) לבין עונשה של השותפה (6 חודשי עבודות שירות) למרות דמיון במעשים.
מחלוקות עובדתיות
  • מידת האחריות של כל אחד מהשותפים לעבירה.
  • האם קיימת הצדקה להבחנה בענישה בין המערער לשותפה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תסקיר שירות המבחן בעניינו של המערער.
  • תסקיר שירות המבחן בעניינה של השותפה לעבירה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 3745-09-16
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי באר שבע

תגיות נושא

  • סמים
  • אחידות הענישה
  • ערעור פלילי
  • חומרת עונש

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
12
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3484/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט א' שטיין המערער: חאלד אבו עמר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 22.03.2018 בת"פ 3745-09-16 שניתן על ידי כבוד השופט א' משניות בשם המערער: עו"ד הרצל סמילה; עו"ד אורי בן חנן בשם המשיבה: עו"ד אפרת גולדשטיין בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ס ברכה וייס פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. מונח לפנינו ערעור על חומרת עונש המאסר בפועל – תקופה של 12 חודשים – שנגזרה על המערער בגין ביצוע עבירה של החזקת סם מסוג קוקאין ובמשקל של 63.46 גרם שלא לצריכה עצמית. על פני הדברים, ולא רק, העונש נוטה לקולא. כך גם כשמדובר בנאשם כבן 27 ביום ביצוע העבירה וללא הרשעות קודמות. עם זאת, הערעור דורש מחשבה ושיקול מן הטעם שהשותפה לעבירה נידונה ל-6 חודשי מאסר במסגרת עבודות שירות. באי כוח הצדדים בפנינו נחלקו לגבי השאלה מי הוא העבריין העיקרי אך נדמה כי עיון בכתב האישום מדגיש את הדמיון במעשים ולא את הנבדל ביניהם. 2. מכאן לעיקרון של אחידות הענישה. טענת האפליה מתעוררת כאשר שני נאשמים שביצעו מעשים דומים באותה עבירה זוכים לעונשים שונים. אכן, שוויון מלאכותי פוגע בצדק וכמוהו אפליה שאינה מוצדקת. ברם, כאן טענות הסנגוריה בעניין ההבדל בין העונשים מעוררות קושי. עיקרון אחידות הענישה בעל משקל מעשי אך אין הוא בגדר שיקול בודד. לא פעם ולא פעמיים בכוחו להטות את הכף לטובת נאשם אך הבחינה נעשית תחת המטריה של הכלל של ענישה אינדיבידואלית, או ליתר דיוק הבחינה הפרטנית של כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו. בעניינו, לאחר שנשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים, נראה שכוחם המצטבר של שני נימוקים מובילים למסקנה כי אין להתערב במקרה זה. הראשון, בית משפט המחוזי הבחין בין שני המעורבים. צוין כי השותפה רק בת 20 וחשוב יותר עברה תהליך שיקום משמעותי על פי תסקיר שירות המבחן, מה שאין כן לגבי המערער. רוצה לומר, גם אם אין הבחנה במעשה בין השניים, יש שוני בעושה. שנית, והנימוקים קשורים זה לזה, לצד ההבחנה בין שני הנאשמים, בכל מקרה בית המשפט הקל מאוד עם המערער לנוכח העונש המקל שנגזר על השותפה. הוא אף קיים דיון ונדרש לסוגיה. זה השלב להזכיר כי אחת מתכליות העונש היא האינטרס הציבורי ובכך יש להתחשב. בנוסף לכך, בית משפט נתן ביטוי ממשי לטענת האפליה. הרי לולא עניין זה עולה כי עונש המאסר בפועל היה חמור בהרבה. נזכיר כי אף לתסקיר של המערער נקודות לחיוב כפי שציין בית משפט קמא. אך הפער בין הערכת השירות ביחס לשותפה לעומת המערער רב ומשמעותי. סוף דבר, הערעור נדחה. על המערער להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בבימ"ר דקל, ביום 15.4.2019 לא יאוחר מהשעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336. ניתן היום, ‏כ"ה באדר ב התשע"ט (‏1.4.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 18034840_Z03.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il