יצחק זוזיאשוילי נ. המשרד לבטחון לאומי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 34814-05-26 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר העותר: יצחק זוזיאשוילי נגד המשיבים: 1. המשרד לביטחון לאומי 2. שירות בתי הסוהר 3. ההסתדרות הרפואית בישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: ככל שניתן להבין מהעתירה, שהוגשה ללא ייצוג משפטי, העותר הוא אסיר המרצה את עונשו בבית סוהר צלמון. העותר מלין על התנהלותו של שירות בתי הסוהר הגורמת, לפי הנטען, לנזקים בריאותיים שונים לו ולאחרים. בתוך כך העותר מעלה טענות הנוגעות לפרק הזמן הממושך שנדרש לטענתו למתן מענה לצרכים רפואיים (כגון אספקת מזרן אורתופדי ואביזרים רפואיים אחרים), למתכונת העברתם של אסירים בין מתקני כליאה, וכן לטיב הטיפול שניתן לאסירים על-ידי הרופאים בשירות בתי הסוהר. לאחר שעיינתי בעתירה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. הגם שהעותר מציין כי מדובר ב"עתירה רוחבית", דרך המלך לבחינת טענות מן הסוג שהועלו בה היא הגשתה של עתירת אסיר. כפי שציינתי לא מכבר: "אין מניעה לכך שבגדרה של עתירת אסיר תידון גם סוגיה רוחבית. אכן, עתירות מסוג זה מכוונות בראש ובראשונה לתנאי מעצרו או מאסרו של העותר הספציפי. אולם, גם כשאלה הם פני הדברים, אין מניעה להעלות בהליך כאמור טענות המכוונות כלפי מדיניות כללית של שב"ס, במתכונת של תקיפה עקיפה, כאשר זו משמשת בסיס להחלטה בעניינו של האסיר" (רעב"ס 39660-02-26 ווייס נ' שירות סתי הסוהר, פסקה 11 (31.3.2026)). ראוי להוסיף כי העתירה במתכונתה הנוכחית אינה מניחה תשתית עובדתית ומשפטית מינימלית לצורך בחינת הטענות המועלות בה, ואף זהו טעם לדחייתה על הסף. על כן, ומבלי לנקוט עמדה לגוף הדברים, ככל שהעותר יבחר בהגשתה של עתירת אסיר – טוב יעשה אם יכלול בה פירוט מלא ותשתית עובדתית. סוף דבר: העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ו אייר תשפ"ו (13 מאי 2026). דפנה ברק-ארז שופטת חאלד כבוב שופט יחיאל כשר שופט