ימין קמיל נ. נציבות שירות המדינה

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בג"ץ 348/02 בג"ץ 3158/02 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותר: ימין קמיל נגד המשיבה: נציבות שירות המדינה עתירות למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ז באלול תשס"ב (4.9.02) בשם העותר: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד מיכל לייסר-אלבשן פסק-דין העותר, אשר עבד בשירות משרד הביטחון החל משנת 1954 ועד לפרישתו לגמלאות ביום 31.12.1986, מנהל מאז הפרישה, במשך שנים, תביעות נגד המדינה בבתי-הדין לעבודה, בגדרן תובע הוא זכויות שונות כעובד, שלטענתו לא זכה להן. כל תביעותיו נדחו. עתירה שהגיש לבית-משפט זה נדחתה על הסף. העותר הוסיף והגיש בקשה לדיון נוסף. גם זו נדחתה. בפסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה, אשר דחה את כל תביעות העותר, נכתב בשולי הדברים כי בית-הדין ממליץ למדינה לשקול הענקת דרגה נוספת - דרגה 9+ - לעותר, ובנוסף לבחון את תביעתו לתשלום פיצויים על עודף שנות הוותק שלו - מעל 35 שנה - שלא תבע אותן בבית-הדין לעבודה, ולהעניק לו פיצויים אם אמנם יימצא ממש בטענתו. בעקבות המלצה זו בחנה המדינה את טענתו באשר לפיצויים ומצאה כי אין לה בסיס, ובכל זאת, בהתחשב גם בהמלצה הנוספת ולאחר משא-ומתן, הגיעה עם העותר להסכם ולפיו ישולם לעותר סכום כסף נכבד, שיחושב, בין היתר, לפי הערך האקטוארי. העותר התחייב "כי הסכום הנ"ל מהווה תשלום מלא וסופי לביטול כל תביעותיי ודרישותיי הקיימות והעתידיות בגין עבודתי ופרישתי משירות המדינה". אלא, שהעותר שב ופנה לבית-המשפט בשתי עתירות. האחת, נוגעת לתוספת דרגת הפרישה, והשנייה לפיצויים בגין עודף השנים. בדיון בפנינו הסביר, כי לא היה מודע לכך שבהסכם, שעל-פיו קיבל כסף, התחייב לבטל את תביעותיו כנגד המדינה ולא להגיש תביעות נוספות. יהא דבר זה כאשר יהא, שמענו היום את העותר, ונחה דעתנו, כי אין עילה להיעתר לעתירותיו. בעתירה הנוגעת לתוספת הדרגה ניתן פסק-דין סופי על-ידי בית-הדין הארצי לעבודה, וכאמור, בית-משפט זה דחה את העתירה שהוגשה בעניין זה. העתירה הנוגעת לפיצויים לא בוררה בבתי-הדין לעבודה, ואין צריך לומר שלא ניתן לפנות ישירות לבית-משפט זה בתביעה הנוגעת לפיצויים. לבסוף, יש מקום לחזור ולהדגיש שטענת חסר-המודעות אינה יכולה להתקבל, וההסכם שצורף לעתירה מחייב את העותר, כך שלכאורה, אין הוא יכול לפנות בתביעות נוספות. המדינה ביקשה, לאור ריבוי התביעות ובמיוחד לאור הגשת העתירות לאחר חתימת ההסכם, לחייב את העותר בהוצאות משפט. העותר טען שהוא פנסיונר ובעל-משפחה, וביקש לפטור אותו מתשלום הוצאות. לא נוכל לקבל בקשה זו. ראוי בנסיבות המקרה לחייב את העותר בהוצאות, וכך אנו עושים. העותר ישלם הוצאות משפט בסכום 10,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ז באלול תשס"ב (4.9.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02003480.L07 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il