רע"א 3475-16
טרם נותח

פלוני נ. אריה יעקבסון

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)

פסק הדין המלא

-
החלטה בתיק רע"א 3475/16 בבית המשפט העליון רע"א 3475/16 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שהם המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. אריה יעקבסון 2. מס הכנסה 3. רות ויגדור 4. כונס הנכסים הרשמי 5. עו"ד איתי פריימן המנהל המיוחד 6. עו"ד דפנה בן דוד ועו"ד משה מיכאל כהן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה מיום 13.04.2016 בתיק פשר 043972-06-15 בשם משיב 1: עו"ד ד"ר אבי וינרוט; עו"ד בועז אדלשטיין; עו"ד אריאל דינובצקי בשם משיב 2: עו"ד רוני זלושינסקי בשם משיבה 3: עו"ד אמיר חנאפיס בשם משיב 4: עו"ד ענבל קדמי-עברי בשם משיב 5: עו"ד איתי פריימן בשם משיבים 6: בעצמם פסק-דין 1. בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל בקשה לפינוי המבקש מן הבית בו התגורר, במסגרת הליכי פשיטת רגל (פש"ר 43972-06-15, כב' השופט ח' שרעבי). זאת לאחר שהנכס נמכר במסגרת כינוס נכסים לאמו – משיבה 3 – ולאחר שהעסקה אושרה בהליכים קודמים בבית המשפט. מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפני, במסגרתה שב המבקש ומעלה טענות שהעלה בבית המשפט המחוזי, לפיהן העסקה למכירת הבית לאמו נערכה למראית עין, כי נפגעו זכויותיו הדיוניות וכי יש לעכב את פינויו לנוכח הסדר נושים העשוי להירקם בינו לבין נושיו. טענה נוספת שהועלתה לראשונה בבקשה שלפני היא כי הוא זכאי לדיור חלוף לפי סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ולפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972. מנגד סומכים חלק מן המשיבים את ידיהם על החלטתו של בית משפט קמא וטוענים כי יש לדחות את הבקשה. חלק אחר של המשיבים לא הביע עמדה בשאלת הפינוי, המתעוררת בעיקר בין המבקש למשיבה 3, אלא מטעימים כי יש להוסיף ולברר את תוקפם של ההסכמים שנעשו בנכסי המבקש לאחר מתן צו הכינוס ועובר לו, בהיבט של סדרי הקדימויות בין נושיו השונים. 2. ראשית יוער כי יש לסווג את ההליך דנן כערעור בזכות, שכן עסקינן בקבלת בקשה לפינויו של המבקש מביתו (ראו והשוו ע"א 4569/91 מוריס סבג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ''ד מו(3) 811 (1992)). בהתאם לכך, ומשלא הביע איש מן המשיבים התנגדות לכך שהבקשה תידון כערעור, אנו דנים בבקשה כבכתב ערעור. לגופו של ערעור, לא מצאנו מקום לקבלו. אשר לטענות העובדתיות אשר העלה המבקש, ובכללן היות ההסכם למכירת הבית למראית עין – הרי שלא הוצגו נימוקים או ראיות המצדיקות סטייה מהחלטתו של בית משפט קמא. על פני הדברים, המבקש חתום על חוזה המכר, התמורה – העומדת על שישה מליון ₪ – שולמה ומופקדת בחשבון נאמנות ולא הוצגו ראיות לפיהן לא הייתה כל כוונה למכור את הבית. גם את הטענות הדיוניות שהעלה המבקש לא מצאנו לקבל, לאחר שקיבל הזדמנות לטעון את כל טענותיו בדיון שנערך בבית משפט קמא עובר למתן פסק הדין. אשר לטענותיו בדבר סידור חלוף למגורים – זכרן של אלה כלל לא בא בבית משפט קמא. זאת ועוד, לאחר פסק הדין הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד הפינוי בשלושים ימים כדי שלא יישאר ללא קורת גג, אשר גם בה אין זכר לכל טענה שהיא בדבר זכאותו לסידור חלוף. המסגרת הערעורית אינה מתאימה לדיון בשאלה זו לראשונה. יוער כי טענתו הנוכחית של המבקש נטענה בכלליות, ומבלי שהוצגו על פני הדברים תימוכין לזכאותו זו. לבסוף, משיבה 3, שהיא כזכור אם המבקש, הצהירה בתגובתה כי היא התחייבה, לפנים משורת הדין, לסייע בתשלום עבור סידור חלוף. 3. הערעור נדחה. המבקש יפנה את הנכס עד ליום 25.5.2016. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏א' באייר התשע"ו (‏9.5.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16034750_Z03.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il