בשאראת נ' מנהל יחדת הפיקוח במנהל האזרחי ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 34731-06-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת יעל וילנר העותר: פאיק בשאראת נגד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי 2. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד ג'יאת נאסר בשם המשיבים: עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופטת יעל וילנר: 1. בעתירה שלפנינו מבוקש כי נורה על ביטול הוראת סילוק מבנה חדש מס' 20990, שניתנה מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן בהתאמה: הוראת הסילוק או ההוראה ו-הצו). הוראת הסילוק ניתנה על-ידי המשיב 1 ביום 19.2.2025, ביחס למבנה אשר הוקם בכפר טובאס בנפת ג'נין, בתחומי שטח אש 901 (להלן בהתאמה: הבינוי ו-שטח האש). נוסף על כך, העותרים מבקשים כי המתחם שבו הוקם הבינוי יוחרג משטח האש. רקע וטענות הצדדים 2. ביום 22.2.2025 הגיש העותר בקשה לביטול הוראת הסילוק, שנדחתה ביום 11.6.2025 על ידי מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי. בהחלטתו צוין, בין היתר, כי הבינוי הוא מבנה חדש כהגדרתו בצו, מאחר שבנייתו טרם הושלמה; כי הבינוי מצוי בתחומי שטח אש; וכי לבקשת העותר לביטול הוראת הסילוק לא צורפו היתרי בנייה או הוכחה אחרת לכך שלא מתקיימים בבינוי אחד התנאים המפורטים בסעיפים 6(א)(2) או 6(א)(3) לצו. 3. על רקע זה, ביום 15.6.2025 הגיש העותר את העתירה שלפנינו, ולצדה בקשה למתן צו ביניים. באותו היום הוריתי על מתן צו ארעי למניעת סילוק הבינוי עד להחלטה אחרת, כפוף להקפאת כל בניה חדשה בבינוי וכפוף לטעמים ביטחוניים. 4. בעתירה נטען, בעיקרו של דבר, כי הבינוי אינו בגדר "מבנה חדש" כהגדרתו בצו, מאחר שהוא נבנה בחודש ספטמבר 2024, למעלה משישה חודשים טרם מתן הוראת הסילוק, ומאחר שהעותר התגורר בבינוי למעלה מ-30 ימים טרם מתן ההוראה. כמו כן, נטען כי הוראת הסילוק הוצאה בניגוד למדיניות האכיפה המוצהרת, שכן השטח שבו מצוי הבינוי אינו משמש בפועל כשטח אש; וכי מכל מקום, לנוכח האמור יש להחריג את הבינוי מתחום צו סגירת שטח האש. בנוסף, העותר טוען כי הוראת הסילוק הוצאה מבלי שניתנה לו זכות טיעון; וכי האפשרות להגיש השגה על ההוראה איננה מלמדת על עמידה בחובת השימוע, משזו צריכה להתממש טרם מתן ההחלטה. כמו כן, העותר טוען כי הוראת הסילוק הוצאה בשיהוי, בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות, ומנוגדת למשפט הבינלאומי. 5. מנגד, המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת עשיית דין עצמי, בשים לב לכך שהבינוי הוקם ללא היתר כדין, לא כל שכן – בהינתן שהבינוי הוקם בתחום צו איסור בנייה. המשיבים מוסיפים כי דין העתירה להידחות לגופה, בהיעדר עילה להתערבות בהוראת הסילוק. נטען, כי הבינוי עומד בתנאים שנקבעו בצו להוצאת הוראות סילוק מכוחו, בין היתר בשים לב לכך שהקמת הבינוי טרם הסתיימה ביום 14.1.2025; וכי הבינוי מצוי בתחום שטח אש, כך שההוראה תואמת אף את המדיניות שנקבעה ליישום הצו. עוד נטען, כי לא נפגעה זכות הטיעון של העותר, משניתנה לו האפשרות להשמיע טענותיו במסגרת הבקשה לביטול הוראת הסילוק; וכי טענות העותר לעניין הפרת הדין הבינלאומי כבר נדונו ונדחו בהליכים דומים. לבסוף, נטען כי יש לדחות את הסעד בדבר החרגת הבינוי מתחום צו סגירת שטח האש, מחמת אי-מיצוי הליכים. דיון והכרעה 6. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות בהוראת הסילוק. 7. כפי שנקבע לא אחת, מטרת הצו היא להעניק לגורמי האכיפה כלים להתמודדות מהירה ויעילה עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית באזור יהודה והשומרון (ראו, למשל: בג"ץ 4961/20 בידאא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פס' 7 (12.10.2020); בג"ץ 8206/22 אלנג'אדה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פס' 8 (18.1.2023)). הצו מאפשר להוציא הוראת סילוק למבנה חדש, שהמחזיק בו לא הציג היתר לבנייתו. בהתאם לצו, ניתן לממש את הוראת הסילוק בחלוף 96 שעות ממועד המצאתה, כפוף לתנאים המפורטים בסעיף 6 לצו. 8. בענייננו, הוראת הסילוק עולה בקנה אחד עם הוראות הצו. ראשית, נראה כי אין מחלוקת שהבינוי הוקם ללא היתר בניה כדין. כמו כן, בניגוד לטענת העותר, שלפיה הבינוי אינו "מבנה חדש" כהגדרתו בצו, מאחר שהוקם בחודש ספטמבר 2024, הרי שצילום הבינוי מיום 14.1.2025, שצורף לתגובת המשיבים, מעיד כי ביום זה טרם הושלמה בנייתו. בנסיבות אלו, ברי כי לא חלפו שישה חודשים בין מועד סיום העבודות להקמת הבינוי לבין מועד מסירת הוראת הסילוק, ביום 19.2.2025 (ראו: סעיף 6(א)(2) לצו). כמו כן, אף טענת העותר, שלפיה מדובר בבית מגורים המאוכלס על-ידו החל מחודש ספטמבר 2024, אינה עולה בקנה אחד עם התיעוד הנ"ל; ואף עומדת בסתירה לטענה אחרת בעתירה, שלפיה הבינוי הוא בריכת מים חקלאית ולא בית מגורים (למשל, פס' 86 לעתירה). לנוכח האמור, העותר לא הראה כי תנאי הצו אינם מתקיימים בנוגע לבינוי. כמו כן, בנסיבות הנדונות, איני סבורה כי נפל שיהוי בהוצאת הוראת הסילוק, לא כל שכן באופן אשר יש בו כדי להביא לביטולה. 9. זאת ועוד, בשים לב לכך שהבינוי מצוי בתחום שטח אש, הרי שיישום הצו לגביו תואם את מדיניות האכיפה שגיבשו המשיבים בעניין. בהקשר זה יודגש, כי די בכך שצו סגירת שטח האש עומד בתוקפו, ולא חלה על המשיבים חובה להצביע על אינטרס ציבורי ספציפי בעניינו של הבינוי (ראו, למשל: בג"ץ 6791/23 שלבי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פס' 11 (14.11.2023); בג"ץ 1043/22 אבו חלוואן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פס' 12 (3.4.2022)); כידוע, "האינטרס הציבורי הוא שמבנים ייבנו בהיתר, ושצווי הריסה מינהליים יבוצעו בהקדם" (ראו: בג"ץ 1862/21 חמאד נ' היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי, פסקה 9 (8.11.2021)). לנוכח האמור, אף אין בידי לקבל את טענות העותר בדבר חוסר סבירות ומידתיות של הוראת הסילוק, המבוססות על טענתו שלפיה שטח האש אינו פעיל באזור שבו מצוי הבינוי. 10. אשר לטענותיו העקרוניות של העותר, שלפיהן הוראת הסילוק מנוגדת לדין הבינלאומי, הרי שאלו נדחו זה מכבר על ידי בית משפט זה (ראו: בג"ץ 4588/18 ‏אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019)); וזהו הדין אף ביחס לטענותיו בעניין חובת השימוע (שם, פס' 32). לבסוף, אין לקבל את בקשת העותר, להורות על החרגת המתחם שבו הוקם הבינוי משטח האש, משהעותר לא מיצה הליכים בעניינה טרם הגיש עתירתו. 11. לנוכח כל האמור לעיל, העתירה נדחית. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 15.6.2025 יעמוד בתוקפו למשך 10 ימים ממועד מתן פסק דין זה (כפוף לתנאים שפורטו בהחלטה האמורה), כדי לאפשר לעותר שהות לצרכי התארגנות. אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ה אב תשפ"ה (19 אוגוסט 2025). נעם סולברג משנה לנשיא דפנה ברק-ארז שופטת יעל וילנר שופטת