אוריך נ' מרכז (פלילי)

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3468-10-25 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין העותר: יונתן אוריך נגד המשיבה: פרקליטות מחוז מרכז עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד עמית חדד; עו"ד נועה מילשטיין; עו"ד נופר שטטר בשם המשיבה: עו"ד יונתן ברמן; עו"ד גיא יעקב פסק-דין השופטת יעל וילנר: 1. בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נורה למשיבה להעביר לו כתב חשדות מפורט או טיוטת כתב אישום, בטרם קיום הליך שימוע בעניינו. תמצית העובדות הדרושות לעניין 2. ביום 13.7.2025 העבירה המשיבה לבא כוח העותר מסמך שכותרתו "הודעה בדבר שקילת הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע בעניינו של יונתן אוריך" (להלן: ההודעה). באותו מסמך ציינה המשיבה כי "לאחר בחינת חומר הראיות בתיק משטרה מס' פל"א 441028/24 במסגרתו נחקר מרשך - יונתן אוריך [...] כחשוד, פרקליטות המדינה שוקלת לתקן את כתב האישום שהוגש במסגרת תפ"ח (מחוזי ת"א) 54284-11-24 [...] ולהוסיף את אוריך כנאשם, זאת בכפוף לשימוע". בהמשך ההודעה פורטו העבירות שבכוונת המשיבה לייחס לעותר, תוך תיאור תמציתי של עיקרי החשדות והעובדות הרלוונטיות לביסוסן. כן צוין כי בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ), העותר רשאי לפנות למשיבה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב האישום בתוך 30 יום. לבסוף, המשיבה ציינה כי בא כוח העותר רשאי לעיין בליבת חומרי החקירה. 3. לאחר קבלת ההודעה, פנו באי כוח העותר מספר פעמים למשיבה בבקשה לקבל כתב חשדות מפורט או טיוטת כתב אישום. במענים מטעם המשיבה לפניות האמורות נכתב כי תוכן כתב החשדות ששלחה עומד באמות המידה שהותוו בדין. 4. מכאן העתירה שלפנינו, ולצדה הוגשה בקשה למתן צו ביניים להקפאת הליך השימוע בעניינו של העותר עד להכרעה בעתירה. עיקרי טענות הצדדים 5. העותר טוען כי ההודעה שהועברה לו לוקה בחסר "באופן שלא מאפשר לו להבין מהן העובדות שלשיטת המשיבה מגבשות את העבירות המיוחסות לעותר". לעמדתו, מידת הפירוט שבהודעה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, ובפרט עם הוראת סעיף 16(1) להנחיית פרקליט המדינה 14.21 "הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים" (21.3.2024) (להלן: הנחיית פרקליט המדינה), שלפיה יש לכלול בהודעה מסוג זה "התייחסות מפורטת לטיב החשדות ובכלל זאת - עיקרי העובדות ופירוט סעיפי העבירות שבכוונת התביעה לייחס לחשוד" (וזאת, לטענתו, בניגוד ללשון ההנחיה בנוסחה הקודם, אשר אליה התייחסה המשיבה במַעֲנָהּ מיום 27.7.2025). במצב דברים זה, לטענת העותר, נמנעת ממנו האפשרות לממש את זכות השימוע הנתונה לו על פי דין. 5. בנוסף, העותר מלין על פרק הזמן המועט שעמד לרשות באי כוחו לשם הכנת טיעוני ההגנה. לטענתו, העברת מלוא חומרי החקירה על ידי המשיבה הושלמה רק ביום 16.9.2025; וזאת בשל הליך סיווג שנדרשו באי כוחו לעבור, וכן בשל הליכי סינון החומר ומיונו מצד המשיבה. לטענת העותר, משמעות הדברים היא כי למעשה ניתנו לבאי כוחו פחות מ-20 ימי עבודה להיערך לקיום השימוע – פרק זמן שאינו מאפשר הכנה ראויה, בייחוד בשים לב לסירוב המשיבה להעביר לו כתב חשדות מפורט "שישמש עבור באי כוח העותר כמפת דרכים ללימוד התיק". 6. מנגד, המשיבה טוענת כי אין עילה להתערבות בית המשפט בענייננו, וזאת בייחוד בשים לב להלכה, שלפיה היקף ההתערבות השיפוטית בשיקול דעת התביעה בשלב זה הוא מצומצם ביותר. לטענתה, "ההודעה שנמסרה לעותר, עומדת במובהק בכללי הדין, באופן המאפשר קיום שימוע הוגן". כמו כן, נטען כי ניתנה לעותר שהות מספקת להתכונן לשימוע, אך הוא נמנע מלתאם עם המשיבה מועד לעריכת השימוע; וכי הדבר מעיד על כך ש"תכליתן של הבקשה והעתירה היא אחת – עיכוב ההליך הפלילי ודחיית הקץ [...] ללא כל עילה ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט". דיון והכרעה 7. לאחר עיון בטענות הצדדים, אנו סבורים כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבותנו. 8. הלכה ידועה היא כי היקף התערבות בית משפט זה בשיקול דעתן של רשויות התביעה הוא מצומצם ביותר (ראו, מני רבים: בג"ץ 626/14 דוד רויטמן נ' מדינת ישראל, פס' 18 (14.1.2015); בג"ץ 9733/11 בן ארי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פס' 11 (23.12.2013)). כוחה של הלכה זו יפה לכל שלביו של ההליך הפלילי, ובפרט כאשר עסקינן בשלב מקדמי שבו טרם הוחלט על הגשת כתב אישום נגד החשוד (בג"ץ 5297/11 רבין נ' פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) (11.10.2011)). כפי שנפסק לא אחת, בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה אלא במקרים חריגים ונדירים, שבהם החלטת הרשות נגועה בשיקולים זרים; לוקה בחוסר סבירות קיצוני; או מקימה חשש לעיוות דין מהותי (בג"ץ 6711/16 בני משפחת המנוח מיכאל מנשרוב ז"ל נ' פרקליטות מחוז תל אביב, פס' 19 (9.11.2016); בג"ץ 7323/16 כיואן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פס' 7 (4.1.2017)). לא מצאנו כי ענייננו עולה כדי מקרים חריגים ונדירים אלו. 9. נציין, כי לא מוטלת על המשיבה חובה כללית למסור לחשוד בעבירה מסוג פשע, כבענייננו, טיוטת כתב אישום בטרם עריכת שימוע. הלכה עמנו, כי סעיף 60א לחסד"פ, שמכוחו מחויבת הרשות בעריכת שימוע, "על פי לשונו ואף תכליתו, אינו מקנה לחשוד זכות עיון בטיוטת כתב האישום" (בג"ץ 4388/08 שמואל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פס' י"א (11.6.2008)). וכך הוסיף והטעים שם בית המשפט: "כדי לקיים שימוע אפקטיבי ראוי לשמו, מן הראוי כי החשוד יידע בפירוט ככל האפשר מול אילו אישומים הוא ניצב ובגין אילו עובדות. היקף המידע וההחלטה אם המקרה מצדיק או מאפשר העברת טיוטת כתב אישום ייקבעו בכל מקרה לנסיבותיו, והסמן הוא הגינות כלפי החשוד בלא פגיעה באינטרס ציבורי אחר. לדידי, מבלי לקבוע מסמרות, מקום שטיוטת כתב האישום מוכנה וקיימת, ובאין טעם נוגד מיוחד, ראוי כי התביעה תשקול לתיתה לחשוד. אך ככלל די במשלוח פירוט של עיקרי העובדות וסעיפי העבירות בגינן נשקל להגיש כתב אישום, בצירוף מתן עיקר חומר החקירה; בכך יוכל החשוד להיערך לשימוע ולהכין את טיעונו כדבעי" (ההדגשות הוספו). הנה כי כן, כבר נפסק כי אין חובה כללית להעביר לחשוד טיוטת כתב אישום עובר לעריכת שימוע, גם אם הדבר ראוי במקרים המתאימים. לפיכך, מעיקר הדין, די כאמור ב"במשלוח פירוט של עיקרי העובדות וסעיפי העבירות בגינן נשקל להגיש כתב אישום, בצירוף מתן עיקר חומר החקירה". 10. בענייננו, ההודעה שנשלחה לעותר כללה כאמור פירוט של סעיפי העבירות שבכוונת המשיבה לייחס לעותר, וכן את עיקרי העובדות המבססות, לעמדתה, את אותן עבירות; זאת, כפי שנדרש כאמור בהתאם להלכה הפסוקה ולהנחיית פרקליט המדינה. כמו כן, המשיבה אף ציינה במסגרת ההודעה כי נשקל להוסיף את העותר כנאשם לכתב האישום בתפ"ח 54284-11-24, שבו מוזכר העותר פעמים מספר, ואשר מפרט גם הוא את העובדות המבססות לדעת המשיבה את החשדות המיוחסים לעותר. עוד יוזכר, כמפורט לעיל, כי העותר הוזמן לעיין בליבת חומרי החקירה. 11. אשר לעיתוי השימוע – הרי שעניין זה מסור אף הוא לשיקול דעת רשויות התביעה, ואין זו מדרכו של בית משפט זה להתערב בעניינים מסוג זה. חזקה על רשויות התביעה כי ככל שיתרשמו שאכן יש בכך צורך על מנת לאפשר היערכות נאותה של ההגנה, יאפשרו דחייה קצרה של מספר ימים במועד השימוע. 12. בשים לב לכל האמור לעיל, לא מצאנו עילה להתערבותנו. העתירה נדחית אפוא בזאת. ממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. אין צו להוצאות. ניתן היום, ל' תשרי תשפ"ו (22 אוקטובר 2025). יעל וילנר שופטת עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט