חדו"ש - לחופש דת ושוויון נ. צבא ההגנה לישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3458/17 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרת: חדו"ש – לחופש דת ושוויון נ ג ד המשיב: צבא ההגנה לישראל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: א' בתמוז התשע"ט (04.07.19) בשם העותרת: עו"ד הרב אורי רגב; עו"ד שגיא אגמון בשם המשיב: עו"ד אבי מיליקובסקי פסק דין השופטת ע' ברון: 1. העותרת היא עמותה רשומה הפועלת לקידום ערכי חופש דת, מצפון ושוויון זכויות, והעתירה נסבה על טקס הבאתם למנוחות של מי שנפלו חלל במסגרת שירותם הצבאי. היא מופנית נגד המשיב, צבא הגנה לישראל, האמון על קבורת חיילים שנספו במהלך שירותם הצבאי, ובית המשפט נתבקש להוציא צו על תנאי המורה למשיב ליתן טעם: "1. מדוע לא יתוקנו פקודות הצבא ונהליו באופן שיאפשר הלוויה צבאית מלאה לחללי צה"ל הנקברים בבתי עלמין צבאיים, בטקס ובאופן המבטא תפיסת עולם חילונית או דתית לא-אורתודוכסית, אם בדרך של הקצאת חלקה לקבורה אזרחית בכל בית קברות צבאי ואם בדרך אחרת; ובנוסף – 2. מדוע לא יתוקנו פקודות הצבא ונהליו באופן שיאפשר הלוויה צבאית מלאה לחללי צה"ל הנקברים בבית קברות שאינו צבאי, בטקס ובאופן המבטאים תפיסת עולם חילונית או דתית לא-אורתודוכסית." (ההדגשות במקור – ע'ב') בעתירה נטען כי בפני בני משפחת החייל בהתבשרם על הנורא מכל, עומדת בחירה בין קבורה צבאית-דתית בעלת אופי אורתודוכסי, לבין קבורה אזרחית. לא עומדת להם האפשרות להביא את יקירם לקבורה אזרחית או דתית לא-אורתודוכסית, בליווי טקס צבאי. 2. חוק בתי קברות צבאיים, התש"י-1950 (להלן: "החוק") קובע את זכותו של כל חלל צה"ל להיקבר בבית קברות צבאי או בבית קברות שאינו צבאי, לפי בחירת קרוביו. לעניין אופי הקבורה, החוק אינו אומר דבר. סעיף 4(ב) לחוק אמנם קובע כי ייקבעו בתקנות הוראות בנוגע לקבורת חלל צה"ל בבית קברות שאינו צבאי, אך בפועל תקנות כאלה לא הותקנו. התנהלות הצבא בנוגע לקבורת חיילים מוסדרת אפוא בעיקרה בפקודות המטה הכללי (פקודות מטכ"ל) ובהוראות משרד הביטחון. 3. פקודת מטכ"ל 38.0116 עוסקת בטקס הלוויה (להלן: "הפקודה"). טקס הלוויה הצבאי על פי הפקודה כולל מגוון סממנים שנועדו לבטא את ממלכתיות הטקס וההוקרה לחלל שנפל – ובהם משמר כבוד, קבורה בארון המכוסה בדגל המדינה, הספדים צבאיים, הנחת זרים ומטח כבוד. בנוסף לאלמנטים הממלכתיים כולל טקס הלוויה הצבאי אלמנטים דתיים שונים. נכון למועד הגשת העתירה, על פי הפקודה ניתן היה לקיים טקס קבורה לחלל צה"ל באחת משתי אפשרויות: בטקס צבאי דתי אורתודוכסי בבית קברות צבאי, או בטקס אזרחי בבית קברות אזרחי וללא סממנים צבאיים רשמיים. בין היתר נאמר כי בטקס אזרחי לא תתבצע נשיאת ארון טקסית, לא תתבצע הנחת זרים טקסית, לא תהיה נוכחות משמר כבוד ולא כיתת ירי כבוד. יצוין כי הפקודה אמנם איפשרה במקרים חריגים סטיה מן הנהלים האמורים, אך זאת רק באישור גורמים בכירים ביותר. 4. מעת שהוגשה העתירה תוקנה הפקודה, במובן זה שהפקודה המעודכנת מאפשרת חריגה מהסממנים הדתיים בטקס לוויה צבאי בבית קברות צבאי מן הצד האחד, ועריכת טקס לוויה צבאי בבית קברות אזרחי מן הצד האחר. משכך, סבר המשיב כי העתירה התייתרה ודינה מחיקה. העותרת אמנם הביעה שביעות רצון מן השינוי, שכלשונה "מהווה ללא ספק התקדמות ראויה ומבורכת בהשוואה למצב שהיה קודם לתיקון". אך עם זאת ציינה כי התיקון אינו נותן מענה למי שמבקשים לקיים קבורה צבאית דתית לא-אורתודוכסית; וגם לא למי שמבקשים לעצב את טקס הקבורה החילוני כהבנתם – כגון בתוספת קטע קריאה, הגות או שירה – ולא להסתפק רק בהסרת הסממנים הדתיים באופן שמותיר את הטקס "דל ומעקר", כלשון העותרת. משכך עמדה העותרת על העתירה ואף נתאפשר לה לתקנה בעקבות עדכון הפקודה. 5. משהוגשה העתירה המתוקנת, באו הצדדים בדברים ביניהם בניסיון להסדיר את המחלוקת נושא עתירה מחוץ לכותלי בית המשפט. לדברי המשיב התקיימה בין היתר ישיבה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-מנהלי), בהשתתפות כלל גורמי המדינה הרלוונטיים ובאי כוח העותרת, וכן התקיימו שיחות ומגעים נוספים. לאחר כל אלה היה המשיב נכון לתיקון נוסף בנוסח הפקודה, שייעגן במפורש בפקודה את המדיניות הנוהגת בנוגע לאופן תיאום טקס לוויה צבאי – כך שברירת המחדל תהיה כי ניתן יהיה לעשות שינוים במתכונת טקס הלוויה הקבוע בפקודה. וזאת מתוך מטרה שטקס הלוויה יעלה בקנה אחד עם ציפיותיה של משפחת החלל ויתחשב ברגשותיה. העותרת מצידה בירכה על הנכונות לבצע את התיקון הנוסף בפקודה, אך עם זאת היו בפיה הסתייגויות לנוסח המוצע, ומשכך הודיעה כי היא עומדת על עתירתה. גם בנקודת זמן זו התקיימה בין הצדדים שיחה משותפת, שלאחריה אישרו הגורמים המוסמכים אצל המשיב להוסיף ולתקן את הפקודה – כך שיובהר שבמהלך תיאום הלוויה תיוּדע המשפחה השכולה על כי באפשרותה לקבור את יקירה בקבורה צבאית שתתאים לאורחות חייו ואמונותיו; ובתוך כך יתאפשר למשפחה לבחור אם ברצונה לקיים את הסממנים הדתיים של הטקס וכן יתאפשר לה לערוך שינויים אחרים בטקס "ובלבד שמבנה הטקס יישמר" ולא תהיה "פגיעה בקדושת בית הקברות". 6. ביום 4.7.2019 התקיים לפנינו דיון בעתירה, שבסיומו ובהמלצתנו לא עמדה עוד העותרת על העתירה, משעה שהוברר שהסעדים שלהם עתרה התמלאו. עם זאת ביקש בא-כוח העותרת כי ייפסקו הוצאות לזכותה לנוכח ההישגים שהשיגה. בא-כוח המשיב מצידו עמד על כך שיש להביא בחשבון את העובדה שנעשתה דרך והפקודה תוקנה בשיתוף פעולה של כל הנוגעים בדבר. אכן יש לזקוף לזכות העותרת, שהציפה וקידמה נושא רגיש שלא ניתן להפריז בחשיבותו, הנוגע בעצבים החשופים של החברה הישראלית. מתן כבוד ויקר למי שמצא את מותו במסגרת שירותו הצבאי, טבוע בערכים שעליהם מושתתת מדינת ישראל ובהוויתנו כחברה. ומכאן הרצון והשאיפה, ודומה שגם החובה, לאפשר למשפחה ששכלה את היקר לה מכל, ללוות את יקירה או יקירתה בדרכם האחרונה תוך כיבוד זכרם, לפי השקפת עולמם. איש באמונתו יחיה – וגם ימות; והבחירה שלא לקיים טקס דתי אורתודוכסי, ככל שזו הבחירה, אל לה לשלול מאיש את הסממנים הממלכתיים של קבורה צבאית. ואמנם ניכר מצד המשיב כי כלל הגורמים המוסמכים שיש להם נגיעה לנושא הקבורה של חללי צה"ל, קשובים לרגישות העניין ולסוגיות שהעותרת הציבה עליהן זרקור, וכי העמיקו בבחינת הטענות שהועלו. המצב כיום הוא שתוך שמירה על מבנה הטקס הצבאי וסממניו הממלכתיים, מתאפשר למשפחתו של חלל צה"ל המובא לקבורה לקיים את הלוויה באופן שתואם את אורחות חייו ואמונתו. בא-כוח המשיב אף הבהיר במפורש במענה לשאלות שהוצגו לו, כי מתאפשר לערוך בבית קברות צבאי טקס ללא סממנים דתיים, "להוסיף תכנים ולהוריד תכנים"; ובה בעת מתאפשר למשפחה שחפצה בכך, להביא רב מטעמה, גם רַבָּה, מזרם דתי כזה או אחר. כן הובהר מפי בא כוח המשיב, כי כל אותם שינויים לפקודה שנזכרו בתמצית לעיל שעליהם דובר מעת שהוגשה העתירה ושהמשיב הביע נכונות להטמיעם בפקודה, אושרו זה מכבר על ידי הגורמים המוסמכים וכי התיקונים בפקודה יבוצעו בחודשים הקרובים; ובשטח הם מבוצעים זה מכבר, כאשר הבקשות המועלות על ידי המשפחות השכולות נענות בחיוב רובן ככולן. 7. סופו של דבר בהינתן כל האמור, העתירה נמחקת. עם זאת ייאמר המובן מאליו, כי ככל שתתעורר מחלוקת קונקרטית בנוגע להליך הקבורה, דלתות בית המשפט פתוחות. בשים לב לתרומה של העתירה לקידום הנושא שביסודה, המשיב יישא בהוצאות העותרת בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ז' באב התשע"ט (‏8.8.2019). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 17034580_G24.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il