זאב משה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3446/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3446/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערים: 1. זאב משה 2. ישראל סעדון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בטבריה (השופט ד' פורת) מיום 9.4.2008 שלא לפסול עצמו מלדון בתפ 1861-10-07 תאריך הישיבה: כ"ג באייר התשס"ח (28.5.2008) בשם המערער 1: בעצמו בשם המערער 2: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמודות פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בטבריה (השופט ד' פורת) מיום 9.4.2008 שלא לפסול עצמו מלדון בתפ 1861-10-07. 1. כנגד המערערים, יחד עם נאשמת נוספת, הוגש לבית משפט השלום בטבריה (השופט ד' פורת) כתב אישום בעבירה משותפת של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. ביום 9.4.2008 נערך דיון בעניינם של המערערים והנאשמת הנוספת בבית משפט השלום בטבריה. במסגרת דיון זה, ביקש סנגורה של הנאשמת לקיים דיון בדלתיים סגורות, וללא נוכחותם של המערערים, על מנת להציג מידע אישי ופרטי הנוגע לנאשמת. המערערים התנגדו לבקשה. משקיבל בית המשפט את בקשתו של הסנגור, וערך דיון בדלתיים סגורות ובהיעדרם של המערערים, הגישו המערערים בקשה לפסילת בית המשפט. בבקשתם, טענו המערערים, כי החלטתו של בית המשפט לקיים דיון שלא בנוכחותם, הינה החלטה מקפחת, היא אינה חוקית, והיא גורמת להם עיוות דין. עוד טענו המערערים, כי אין ביכולתם לדעת איזה מידע הובא בפני בית המשפט במסגרת דיון זה, ולכן ישנו חשש שהובא שם מידע שיש בו כדי ליצור אצל בית המשפט משוא פנים, ודעה שלילית כלפיהם. בהחלטתו מיום 9.4.2008, דחה בית המשפט את בקשת הפסילה. בית המשפט ציין בהחלטתו, בין השאר, כי הדיון בעניינם של המערערים התקיים בדלתיים פתוחות ובנוכחותם, פרט למידע בדבר נסיבותיה המיוחדות של הנאשמת, אותו ביקשה הנאשמת להביא בפני בית המשפט במסגרת טיעוניה לעונש. מידע זה הינו בעל אופי אישי, הנוגע לצנעת הפרט, ואין בו דבר היכול להוות פגיעה בזכויותיהם של הנאשמים. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 2. בערעורם, חוזרים המערערים על עיקרי טענותיהם. המערערים טוענים, כי החלטתו של בית המשפט משקפת התעלמות מזכויותיהם הבסיסיות כנאשמים, ומונעת מהם משפט הוגן. לטענתם, קיום הדיון בהיעדרם מהווה פגיעה במראית פני הצדק, וביכולתם להגן על עצמם. מנגד, טוענת המשיבה, כי כל המידע שהועבר לבית המשפט בהיעדרם של המערערים הינו מידע אישי הנוגע לנאשמת הנוספת בפרשה, וכי אין בהבאתו כל פגיעה בזכותם של המערערים להתגונן כנגד האישומים. המשיבה טוענת, כי החומר שהובא בפני בית המשפט אינו כזה שיכול לעורר חשש ממשוא פנים, ועל כן אין קמה עילת פסלות. 3. דין הערעור להידחות. החלטת בית המשפט לשמוע את טענותיה של המערערת בדלתיים סגורות וללא נוכחותם של הנאשמים האחרים בהליך, היתה החלטה דיונית שהתייחסה אך ורק למידע אישי הנוגע לנאשמת והעונש שיוטל עליה. ועל פני הדברים אין החלטה זו מקימה עילת פסלות. כבר נקבע בפסיקתנו, שהחלטות דיוניות של בית המשפט יביאו לפסילתו רק במקרים חריגים, ורק כאשר מהחלטות אלה ניכר יחס שלילי כלפי הנאשם במידה כזו, עד שבית המשפט אינו מאפשר לו הליך הוגן (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 175 (2006)). המקרה שלפניי, איננו אחד מאותם מקרים חריגים, ומהחלטתו של בית המשפט, אף אם יש בה טעם לפגם, ומבלי להידרש לשאלה זו לגופה, אין עולה כל רושם של עוינות או "נעילת דעת" שפיתח בית המשפט כלפי המערערים. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, י"ח בתמוז התשס"ח (21.7.2008). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08034460_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il