אבישי בושארי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3446/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3446/03 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: אבישי בושארי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 24.2.03 בת.פ. 40337/02 שניתן על ידי כבוד השופט ש' טימן תאריך הישיבה: כ"ד באדר ב' התשס"ה (4.4.2005) בשם המערער: עו"ד איל שמחוני בשם המשיבה: עו"ד גלי פילובסקי בשם שירות המבחן: גב' ג'ודי באומץ פסק-דין השופטת ד' ביניש: המערער הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בשורה ארוכה של עבירות ובהן גניבת כלי רכב וקבלת כלי רכב לרשותו ומכירתם לסוכן משטרתי. כתב האישום כלל 8 אישומים שכל אחד מהם כלל מספר עבירות. את העבירות הללו ביצע המערער כשעונש מאסר על תנאי חב הפעלה בן 12 חודשים תלוי ועומד כנגדו. בגזרו את דינו של המערער עמד בית המשפט המחוזי על כך שמדובר באדם בוגר אשר בעברו כ-56 עבירות מאז היותו נער והן כוללות בין היתר עבירות רכוש מסוגים שונים, עבירות הנוגעות לשימוש ברכב ללא רשות, וכן איומים, תקיפת שוטרים, סחיטה באיומים, עבירות סמים ועבירות נוספות. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי בנסיון להתמודד עם התנהגותו העבריינית של המערער הוטלו עליו במשך השנים כל סוגי הענישה, לרבות ענישה מרתיעה ומשקמת והכל ללא הואיל. המערער בילה שנים רבות בין כתלי בית הסוהר, אשר הוא היה בא ויוצא מבין כתליו. בסכמו את עברו הפלילי הכבד של המערער, ציין השופט כי הנאשם משכנע מדי פעם את בתי המשפט בהבטחותיו, למתן הזדמנות נוספת, אך לשווא. דרך חייו של המערער היא דרך העבריינות. במשך השנים בהן ביצע את העבירות, היה המערער מכור לסמים, וגם אם יש בכך כדי להסביר את עבירותיו המרובות, אין בכך כמובן כדי להוות נימוק לקולה לעונשו. מטעם זה ראה בית המשפט קמא לגזור את דינו של המערער כך שעונשו יהיה "פרופורציוני לעונשים שריצה עד כה; למקובל בעבירות מסוג זה ובהתחשב בתוספת המאסר המותנה חב-ההפעלה, בהודאתו המיידית של הנאשם ובצורך לתת לו תקווה כלשהי ומועד שחרור נראה לעין". מטעמים אלה גזר בית המשפט קמא על המערער עונש של 7 שנות מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו, ביום 5.11.02; כן ראה להפעיל במצטבר את עונש המאסר בין 12 החודשים שנגזר עליו בתיק אחר, ולאלה הוסיף 18 חודשי מאסר על תנאי ופסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים מיום שחרורו. סנגורו של המערער עשה כל מאמץ לשכנענו כי יש להקל בעונשו של המערער, בעיקר משום שמדובר בעבירות רכוש, ובהתחשב בכך שכלי הרכב הגנובים נמכרו לסוכן משטרתי. כן הצביע על נסיבותיו האישיות של המערער, אשר הביאו להידרדרותו. שקלנו את טענות הסנגור, אך לא ראינו להתערב בעונש שנגזר על המערער. ניתן לומר ללא היסוס כי עברו הפלילי של המערער הוא יוצא דופן בחומרתו וכי צדק בית המשפט קמא בקבעו כי אין לסמוך עוד על הבטחותיו של המערער כי חוזר הוא מדרכו הרעה. אף על פי כן, ראינו להקל במידת-מה עם המערער, וזאת בהתחשב בכך שעל פי המידע הנמסר ביחס אליו מהכלא, יש יסוד לתקווה כי המערער אכן עושה כיום מאמץ בכלא כדי לשמור על נקיון מסמים, והתנהגותו בכלא ראויה לעידוד. אשר על כן החלטנו כי עונש המאסר על תנאי של 12 החודשים שהופעל כנגד המערער, ירוצה בחופף לעונש המאסר שנגזר עליו, כך שתקופת המאסר הכוללת שיהיה עליו לרצות תעמוד על 7 שנים מיום מעצרו. בכפיפות לאמור, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ד באדר ב' התשס"ה (4.4.2005). המישנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03034460_N02.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il