גוזלן דוד נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בירושלים בש"פ 97 / בפני: כבוד השופט א' מצא המערער: גוזלן דוד נגד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: כ"ט באייר תשנ"ז (5.6.97) בשם המערער: עו"ד ע' לינדר בשם המשיבה: עו"ד ירון פורר ה ח ל ט ה בעקבות מעקב של המשטרה נלכד העורר, ביחד עם אחרים, בעת שניצפה כשהוא מטמין שק במקום סתר, בין שיחים, על אם הדרך. עוד מקודם זוהה אותו מקום כמסתור של סמים, שהכיל כ14- ק"ג סם מסוג קנבוס ארוז בגלילים. עד מהרה הוברר, שגם השק, שטמן העורר במקום זה, הכיל סם מאותו סוג בכמות של כ960- גרם נטו. בכתב האישום יוחסה לעורר אשמת החזקה של סם, הן ביחס לסם שהיה בשק אותו הטמין במקום המסתור, והן ביחס לסם שנתגלה על-ידי המשטרה במקום המסתור הזה עוד קודם לכן ואשר פונה מן המחבוא לפני הצבת התצפית. עם הגשת כתב האישום ביקשה המאשימה מבית-משפט השלום להורות על מעצרו של העורר, וכן על מעצרם של שני אחרים שנלכדו והואשמו ביחד עמו, עד לתום בירור המשפט. הדיון בעניינו של אחד הנאשמים הופרד ובהחלטה המצויה לפני, דן בית-משפט השלום בעניינו של העורר ושל נאשם נוסף מבין האחרים. לאחר שבחן את התשתית הראייתית, קבע בית המשפט שלגבי העורר וחברו מצויות ראיות לכאורה להחזקת סם במשקל של ק"ג אחד לערך וכן שקיים קשר סביר הכורך אותם גם לכמות הסם הנוספת שנתפסה במקום המסתור. משהונחה התשתית, ובית המשפט נוכח כי מתקיימת עילת מעצר, נדרש בית המשפט לשאלה, אם בנסיבות העניין ניתן להסתפק בחלופת מעצר. לעניין זה ראה בית המשפט להבחין בין העורר לבין חברו. הנאשם האחר הוא יליד 1970 ובעל הרשעות קודמות בגין עבירות סמים. בשל עבירות אלה ריצה עונש מאסר של 4 שנים. את המעשה שבעטיו הואשם הפעם ביצע זמן לא רב אחרי שחרורו מן המאסר. לא-כן העורר: הוא יליד 1975, היינו כבן 22 בזמן ביצוע העבירה. אין לחובתו כל מעורבות פלילית ידועה קודמת. הוא שירת בצבא שירות מלא ועם שחרורו הוא זכה להערכה חיובית ביחס לאופן שבו מילא את תפקידו. בחודש מרץ שנה זו התחיל ללמוד במכללה למינהל בקורס לקירור ומיזוג-אוויר, האמור להימשך עד סוף חודש נובמבר. כן הוא עוסק בהרמת משקולות, והגיע בענף ספורט זה להישגים נאים. יצויין שהעורר, שאינו נשוי, מתגורר עם הוריו. אביו פרש לגימלאות לאחר שירות במשטרה וקיבל על עצמו לפקח על העורר פיקוח צמוד במשך כל שעות היממה. בנסיבות שתוארו החליט בית-משפט השלום להסתפק ביחס לעורר בחלופת מעצר, הכוללת קביעת תנאים מגבילים, לרבות מעצר בית חלקי. כנגד ההחלטה הזאת ערערה המדינה בפני בית המשפט המחוזי, שפסק לקבל את הערר והורה על מעצרו של העורר עד תום בירור משפטו. בית המשפט המחוזי לא ראה צורך להידרש לשאלה, אם יש בידי המאשימה ראיות לכאורה לביסוס אשמת העורר גם בגין הכמות הגדולה של סם שנתפסה במסתור, שכן, לדידו, די גם בכמות של כ960- גרם שהעורר ניצפה מחזיק בה, כדי לחייב את מעצרו עד תום ההליכים. עם זאת נענה בית המשפט המחוזי לבקשת הסניגור ועיכב את ביצוע צו המעצר; כך שבפועל העורר טרם נעצר. בדיון שלפני חזרו הפרקליטים ונחלקו בשאלת קיומה של תשתית ראייתית לביסוס אשמת העורר בהחזקת סם מסוכן בכמות העולה כדי 15 ק"ג. עיינתי, איפוא, בחומר הראיות. נראה לי, כי ראיה ישירה מצויה רק ביחס להחזקת השק שהכיל 960 גרם של סם. יש אמנם אחיזה נסיבתית לאפשרות, שלעורר היה חלק גם בהחזקת הסם שנתפס במקום המסתור, אך את בחינת איתנותה ודרגת מוצקותה של הראיה הנסיבתית הזאת הייתי מבכר להניח לבית המשפט שלפניו תתבררנה הראיות. דומה שעל פי החומר הקיים קשה לקבוע את האופי והעומק למעורבות העורר בפעילות העבריינית שבגינה נלכד. גם עניין זה יצטרך להתברר במסגרת הראיות ומתקבל על הדעת שלממצאים אליהם יגיע בית המשפט בנושא זה תהיה השלכה משמעותית גם ביחס לעונש שבסופו של דבר יראה בית המשפט לגזור על העורר, אם וכאשר יורשע בדינו. על רקע הדברים הללו יש בעיני משקל רב לגילו הצעיר של העורר, לעברו הנקי ולנתונים הידועים אודות תיפקודו בהווה. המשמעות הנלמדת היא, כי אין יסוד ממשי לחשש, שאם ישוחרר העורר ממעצרו, בתנאים שקבעם בית- משפט השלום, עלול הוא לחזור לסורו או להפר את תנאי השחרור בדרך אחרת. גם עלי מקובלת הגישה, שבהעדר נסיבות מיוחדות, מוצדק להורות על מעצרם של המעורבים בעסקי סמים. אך גם כלל זה יש ליישם בכל מקרה אינדיבידואלי תוך התחשבות בנסיבותיו המיוחדות. במקרה הנדון נחה דעתי שאין הכרח במעצרו של העורר להשגת המטרות, שמעצרם של מבצעי עבירות מסוג זה מיועד להשיגן. אשר על-כן אני מחליט לקבל את הערר. החלטתו של בית המשפט המחוזי מתבטלת והחלטתו של בית-משפט השלום שבה על כנה. ניתנה היום, כ"ט באייר תשנ"ז (5.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034420.F02