הראייר יגזיליאן נ. משטרת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3437/18 לפני: כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: הראייר יגזיליאן נ ג ד המשיבים: 1. משטרת ישראל 2. פרקליטות המדינה 3. הפטריארכיה הארמנית של ירושלים 4. ג'ונד'ריאן סארקיס ארמן עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד רוני אלוני סדובניק בשם המשיבים 2-1: עו"ד ערין ספדי בשם המשיבה 3: עו"ד יוסף אבנרי בשם המשיב 4: עו"ד נסאר מסיס פסק-דין משלים המשנה לנשיאה נ' הנדל: 1. ביום 12.12.2019 ניתן בעתירה פסק דין חלקי, במסגרתו נדחו על הסף שני ראשיה הראשונים בשל אי מיצוי הליכים, אך ראשה השלישי – שעניינו "פיקוח ראוי על 'פרחי כמורה' השוהים בארץ" – נותר תלוי ועומד. על רקע הודעות עדכון שמסרו משיבים 1-2 (להלן: משיבי המדינה), ובהן נמסר על הקמת צוות בין-משרדי לבירור סוגיית שהייתם בישראל של 'פרחי כמורה' המגיעים ממדינות שונות – ועל גיבוש טיוטת נוהל בעניין, נדרשו משיבים אלה לשוב ולעדכן בהתפתחויות בתוך פרק זמן קצוב. בד בבד, נפסקו לזכות העותר הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ₪ "ביחס לנושא השלישי, לנוכח תרומתו [...] לקידום הנושא". בהתאם להחלטה האמורה, ולהחלטות שניתנו בעקבותיה, עדכנו משיבי המדינה, מעת לעת, על התקדמות מלאכת הצוות – וייחסו את העיכובים בהשלמתה, "למורכבות הסוגיה ורגישותה, הצורך בהמשך מגעים עם נציגי הכנסיות", ואתגרי נגיף הקורונה. בעקבות העיכוב בהשלמת המלאכה, הוריתי כי העתירה תיקבע להמשך דיון לפני הרכב – אולם, תמונת המצב שהוצגה בהודעת משיבי הממשלה מיום 15.6.2021 הביאה לדחיית הדיון, שנועד ליום 30.6.2021, במטרה לאפשר לצוות להשלים את גיבוש המלצותיו. 2. בסופו של דבר, הודיעו משיבים 1-2, ביום 13.9.2021, כי הצוות הבין-משרדי חצה את קו הסיום – וכי מנכ"ל משרד הפנים החליט לקבל את המלצותיו, המתייחסות "לתנאים לכניסת פרחי כמורה קטינים לישראל, לרבות גיל פרחי הכמורה; לאופן הפנייה ולשלבי קבלת אשרת כניסה עבור התלמידים, לרבות עריכת בדיקות מול הורי התלמידים והתלמידים העתידיים; סוגיות הנוגעות להמשך אחריות הורית לתלמידים במהלך שהייתם בישראל; סוגיות הנוגעות לאחריות ראש הכנסייה לרווחתם של התלמידים, לרבות המנגנונים שיוקמו על ידם בהקשר זה; סוגיות הנוגעות לאחריות הסמינר על ביטחונם של התלמידים במשך תקופת שהייתם בישראל, לרבות מעורבות של אנשי מקצוע; מנגנוני בקרה פנימית של הכנסייה על הסמינר; מנגנוני בקרה ופיקוח של המדינה על הסמינר". עוד נמסר, כי ההמלצות – שצורפו כנספח להודעת העדכון – יחולו בשלב זה "על פרחי הכמורה הלומדים במסגרת סמינר הפטריארכיה הארמנית וסמינר הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית", וכי תימשך הבדיקה לגבי "הסמינר של הפטריארכיה הלטינית, הממוקם בבית ג'אלה". בתגובה, הביע העותר "שמחה מהולה בעצב רב". הוא סבור שהנוהל "מפסיק את הכאוס הבלתי נסבל" ששרר בתחום, וכי "אילו היה נוהל זה קיים" בתקופה הרלוונטית, "לא היתה מתאפשרת כלל מסכת ההזנחה הקשה והפגיעה הבלתי נתפסת בו" – משום שתנאיו היו מונעים את כניסתו לישראל. הוא מסכם כי "בהנחה שטיוטת הנוהל החדש היא הנוהל שיוכנס לתוקף לאלתר, הרי שדין העתירה להתקבל", ומבקש לפסוק לזכותו הוצאות משפט ריאליות בשיעור ניכר. 3. כפי שעולה מתגובת העותר, הוא סבור כי חלקה התלוי ועומד של העתירה בא על סיפוקו, בעקבות אימוץ המלצות הצוות הבין-משרדי. מכאן שהעתירה הנוכחית מיצתה את עצמה, והיא נמחקת. 4. אשר להוצאות ההליך – אזכיר כי בפסק הדין החלקי כבר נפסקו לזכות העותר הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ₪ "ביחס לנושא השלישי". זאת, בהתחשב בתרומת העתירה לקידום הפיקוח על פרחי הכמורה השוהים בישראל, לצד סילוקם על הסף של שני ראשיה האחרים בגין אי מיצוי הליכים. אמנם, ההליך נותר תלוי ועומד עד השלמת מלאכתו של הצוות הבין-משרדי, אך מעורבות העותר בשלב זה הייתה מצומצמת, ואינה מצדיקה תוספת משמעותית לסכום שנפסק. זאת ועוד, חיוב בעל דין בתשלום הוצאות אינו מיועד לשמש כפיצוי מהותי לבעל הדין שכנגד על מחדלי עבר – במקרה זה, מחדלים שהעותר מייחס למשיבי המדינה (וראו תקנה 151(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). בנסיבות אלה, תישא המדינה בהוצאות העותר ובשכר טרחת באת כוחו בסך נוסף של 3,000 ₪. ניתן היום, ‏י"ח בחשון התשפ"ב (‏24.10.2021). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 18034370_Z28.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il