פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 3435/20
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
העותרים:
1. מחמוד סוהאד בסאם
2. אחמד עלי חמדאן מחמוד
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. ראש הממשלה
3. המפקד הצבאי באיזור הגדה המערבית
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד נג'אתי אבו גוש
בשם המשיבים:
עו"ד סיוון דגן
פסק-דין
השופט י' עמית:
עניינה של העתירה בבקשת העותרים ליתן אישור מוקדם למתן תושבות קבע באזור לעותר 2 (להלן: העותר), אזרח ירדני הנשוי לעותרת 1 (להלן: העותרת), תושבת האזור. עוד מבקשים העותרים לקיים דיון בענייני מדיניות הקשורים בסוגיה דנן.
מהעתירה עולה כי ביום 1.1.2009 הגישה העותרת לרשות הפלסטינית בקשה להסדרת מעמדו של העותר כתושב קבע באזור, וכי הרשות הפלסטינית מסרה לעותרת שבקשתה הועברה לצד הישראלי. עוד נטען בעתירה כי בינואר 2019 הגישה העותרת לגורמי הרשות הפלסטינית בקשה חדשה לאיחוד משפחות; כי גם בקשה זו הועברה לצד הישראלי; וכי בינואר 2020 פנה הצד הפלסטיני לצד הישראלי לשם בירור סטטוס הבקשה. ואולם, טענו העותרים, המשיבים טרם קיבלו החלטה בבקשות. מנגד, המשיבים גרסו כי הרשות הפלסטינית לא העבירה לידיהם אף בקשה לאיחוד משפחות בעניין העותרים, מה גם שמהעתירה עולה כי העותרים לא נקטו כל פעולה ממשית לקידום הטיפול בבקשותיהם. המשיבים הוסיפו כי העתירה הוגשה בהיעדר ניקיון כפיים, לנוכח שהיית העותר באזור ללא אשרה או רישיון מזה שנים.
דין העתירה להידחות על הסף.
הלכה עמנו כי בטרם הגשת עתירה לבית משפט זה, על העותר להקדים פנייה לרשות המוסמכת ולפרוס טענותיו בפניה, אחרת תידחה עתירתו על הסף (בג"ץ 6212/17 פלוני נ' משרד הבטחון, בפסקה 7 והאסמכתאות שם (2.10.2017)). ברם, העותרים מעולם לא פנו לגורמים הרלוונטיים אצל המשיבים כדי לברר מה עלה בגורל בקשותיהם. אף לא למותר לציין כי רק לאחר כעשר שנים ממועד הגשת בקשתם הראשונה, ומבלי שטענו כי נקטו צעדים כלשהם לקידום הטיפול בה, פנו העותרים לצד הפלסטיני בבקשה נוספת. גם טענות העותרים לפיהן בקשותיהם הועברו לצד הישראלי על ידי הרשות הפלסטינית, נטענו ללא גיבוי מינימאלי במסמכים או בתאריכים. לנוכח כל זאת, העותרים לא מיצו את ההליכים בעניינם. מעבר לכך, ולנוכח נסיבות אלו, איננו סבורים כי קמה עילה להתערבותנו, משלא נמצא כי בקשה בעניין העותרים הועברה לישראל מהצד הפלסטיני (ראו בג"ץ 9171/18 בראהמה נ' מדינת ישראל (18.6.2019); בג"ץ 358/19 קיסי נ' מדינת ישראל (2.7.2019)). יצוין כי ענייני המדיניות הכרוכים בסוגיה נדונים בבית משפט זה בתיקים אחרים, שעודם תלויים ועומדים.
העותרים יוכלו להגיש לרשות הפלסטינית בקשה חדשה, וטענותיהם שמורות להם.
אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.
הצו הארעי שניתן ביום 31.5.2020 יעמוד בתוקפו למשך 45 יום נוספים.
ניתן היום, ג' בחשון התשפ"א (21.10.2020).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
20034350_E04.docx עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il