גיל בן הרוש נ. אור שאקי

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 3434/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: גיל בן הרוש נ ג ד המשיבים: 1. אור שאקי 2. טיק טק אירועים בע"מ ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות מיום 17.05.2020 בת"א 31328-06-19 שניתנה על ידי סגנית הנשיאה א' פינק בשם המערער: עו"ד יהושע רוזנצוויג בשם המשיבים: עו"ד אדם קרפל; עו"ד בן קרפל; עו"ד ענת מצקפלי פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות (סגנית הנשיאה א' פינק) מיום 17.5.2020 בת"א 31328-06-19, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. בשנת 2019 הגישו המשיבים תביעת פיצויים בגין לשון הרע נגד המערער. אף שההליך מצוי בשלב דיוני מקדמי, עד כה ניתנו בגדרו למעלה מ-50 החלטות שיפוטיות. ביום 16.2.2020 הודיעו המשיבים על החלפת ייצוגם ועל רקע זה עתרו לדחיית דיון קדם המשפט שהיה קבוע ליום 18.2.2020 ולתיקון כתב תביעתם. לאחר קבלת עמדת המערער לבקשה לדחיית הדיון, הורה בית המשפט על דחייתו. למחרת היום הגיש המערער בקשה למתן צו המורה למשיבים להשיב על שאלון ולהעביר לעיונו מסמכים מסוימים שגילויים התבקש. לאחר קבלת תשובת המשיבים לבקשה זו, הורה בית המשפט כי "לאור החלפת הייצוג ובקשת [המערער] לדחות המועד למתן תשובתו בבקשה לתיקון כתב התביעה, תידון בקשת [המערער] בהקשר זה לאחר החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה. ככל שהבקשה עודנה תהיה רלוונטית לאחר החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה, יגישה [המערער] בשנית (או עם תיקונים, ככל שהדבר יידרש) לאחר החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה". בתשובת המערער לבקשה לתיקון כתב התביעה נטען כי כתב התביעה המתוקן לא צורף לה, ומשכך הורה בית המשפט לתובעים להעביר את כתב התביעה לעיון המערער, אשר יהיה רשאי להגיש עד ליום 16.3.2020 תגובה מעודכנת לאחר שעיין בנוסח המתוקן של כתב התביעה. בעקבות הודעת המשיבים מיום 16.3.2020 לפיה מסרו עותק מכתב התביעה המתוקן לידי המערער, הורה בית המשפט ביום 18.3.2020 כי "[המערער] יהיה רשאי להגיש תוך 3 ימים הודעה אם נותרו לו בקשות בעקבות כתב התביעה המתוקן, ואחרת, יהיה רשאי להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 ימים". בהמשך להחלטה זו הגיש המערער ביום 20.3.2020 הודעה בה טען כי כתב התביעה המתוקן לא הומצא לו כדין באמצעות הדואר. המערער הוסיף וציין, ביחס להחלטת בית המשפט מיום 18.3.2020, כי אין באפשרותו "להגיש תגובות או הודעות תוך 3 ימים, קל וחומר כאשר יומיים מתוכם הם ימי סוף השבוע". על כן, בהחלטתו מיום 22.3.2020 הורה בית המשפט על מתן ארכה בת 30 ימים "להגשת כתב הגנה ולחלופין כל בקשה אחרת הקשורה לכתב התביעה המתוקן שהוגש". 2. ביום 2.4.2020 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלהמשיך לדון בעניינו. בבקשה נטען, בתמצית, כי רצף ההחלטות שניתנו לאחר הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה מצביע על העדפה ברורה מצד בית המשפט למשיבים ועל משוא פנים וקיפוח כלפי המערער. מן ההחלטות האמורות, כך נטען, עולה כי בית המשפט קיבל למעשה את בקשת המשיבים לתיקון כתב התביעה וזאת מבלי לנמקהּ ומבלי להתייחס לטענותיו של המערער. ביום 3.4.2020 הורה בית המשפט למערער להבהיר "מהו הבסיס לטענותיו כי כבר התקבלה החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה – שהרי החלטה כזו לא התקבלה". בית המשפט הוסיף וציין בהחלטתו האמורה כי על פניו נראה שהמערער נתפס לכלל טעות בפרשנות ההחלטות שכן המועד להגשת תשובתו לבקשה לתיקון כתב התביעה הוארך מספר פעמים. בהבהרה שהגיש בהתאם להחלטת בית המשפט טען המערער כי למקרא ההחלטות מיום 18.3.2020 ומיום 20.3.2020 עולה שבית המשפט החליט להתיר את קבלת כתב התביעה המתוקן. זאת, לשיטתו, שכן נקצב בהן מועד להגשת כתב הגנה מתוקן מטעמו והואיל ובית המשפט עשה שימוש בתיבה "כתב התביעה המתוקן שהוגש". 3. ביום 17.5.2020 דחה בית המשפט את הבקשה לאחר קבלת תשובת המשיבים, אשר התנגדו לה. בית המשפט תיאר את השתלשלות העניינים שקדמה להגשת בקשת הפסלות וציין כי כל החלטותיו היו ענייניות וכי ככל שנפלה בהן שגגה היה על המערער להשיג עליהן באופן הקבוע בדין. נקבע כי אין ממש בפרשנות שמנסה המערער להעניק להחלטות המותב וכי בניגוד לטענותיו, טרם התקבלה החלטה מהותית בבקשה לתיקון כתב התביעה. בית המשפט ציין כי ההחלטות מיום 18.3.2020 ומיום 22.3.2020 נועדו לאפשר למערער למצות את זכותו להשיב לבקשה לתיקון כתב התביעה לאחר שעיין בכתב התביעה המתוקן והטעים כי כתב התביעה המתוקן אינו נמצא בתיק בית המשפט. לבסוף הובהר כי טרם ניתנה החלטה מהותית כלשהי בהליך וממילא טרם גובשה דעתו של בית המשפט במחלוקת המונחת לפתחו. ביום 24.5.2020 דחה בית המשפט בקשה מטעם המערער לעיון חוזר בהחלטת הפסלות ולתיקון טעויות שנפלו בה לשיטתו. בית המשפט קבע, בין היתר, כי טענותיו של המערער מבוססות על מתן פרשנות סובייקטיבית להחלטות פרוצדורליות שאין בהן כדי להקים עילת פסלות. עוד צוין בהחלטה זו כי "ככל שנפלו שיבושים כלשהם בהחלטה זו או אחרת, רשאי היה המבקש לערער עליה". 4. מכאן הערעור דנן בו שב המערער על טענותיו בבית המשפט קמא. המערער מעלה שורה של טענות באשר להחלטות המותב בסוגיית תיקון כתב התביעה וכן ביחס לניהול ההליך. בפרט טוען המערער כי כתב התביעה המתוקן כבר הוגש על ידי המשיבים לתיק בית המשפט ומכאן שדעת המותב בנושא זה גובשה באופן המקים עילה לפסילתו, והחלטת בית המשפט בבקשת הפסלות נשענת על קביעות עובדתיות שגויות. עוד נטען כי ההחלטה מיום 24.5.2020 מוכיחה ומדגישה ביתר שאת כי נבצר מבית המשפט לדון בעניינם של הצדדים באובייקטיביות הדרושה. המערער מוסיף ומלין על החלטות קודמות שקיבל המותב בהליך ובכלל זאת החלטה בבקשת המערער לחיוב המשיבים בהפקדת ערובה והחלטה בה הושתו על המערער הוצאות בגין אי קיום צו לגילוי מסמכים. עוד טוען המערער כי בית המשפט היה מחויב לקיים דיון בבקשת הפסלות בטרם החליט לדחותה. לשיטת המערער, מכלול הנסיבות האמור מוביל למסקנה כי יש להעביר את הדיון בהליך למותב אחר ולוּ מחמת מראית פני הצדק. בד בבד עם הערעור הוגשה בקשה להפסקת ההליך בפני בית המשפט קמא, אשר נדחתה בהחלטתי מיום 4.6.2020. 5. המשיבים, שהגישו תגובה מטעמם בהתאם לתקנה 471ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מתנגדים לקבלת הערעור. לשיטתם, טענות המערער הן טענות ערעוריות שאין מקום להעלותן במסגרת ערעור פסלות, ולא נפל כל פגם בקביעת בית המשפט לפיה אין מניעה כי יוסיף לדון בהליך. 6. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. רוב טענותיו של המערער הן אכן טענות "ערעוריות" מובהקות המופנות כלפי שורה של החלטות דיוניות וכן כלפי האופן שבו מנהל המותב את ההליך. כפי שציין בית משפט קמא בהחלטתו, החלטות מסוג זה אינן מקימות עילת פסלות ואין מקום להעלותן בהליכי פסלות (ע"א 1243/20 גריב נ' "עמידר" – חברה לאומית לשיכון בישראל בע"מ, פסקה 7 (18.5.2020)). למעלה מן הצורך יצויין, כי עיון בהחלטות שעליהן מלין המערער מעלה כי הן אינן מקימות חשש כלשהו למשוא פנים מצד המותב. אשר לטענת המערער כי בהחלטת בית המשפט קמא נפלה טעות עובדתית. אכן, עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי להודעת המשיבים מיום 16.3.2020 צורף כנספח כתב התביעה המתוקן, ובמובן זה ניתן לומר כי נפלה שגגה בהחלטת הפסלות בה נקבע, כזכור, כי כתב התביעה המתוקן אינו מצוי בתיק בית המשפט. ואולם, אין בעצם הגשתו של כתב התביעה המתוקן, או בקביעתו השגויה של בית המשפט קמא בהקשר זה, כדי להוביל למסקנה כי קיים במקרה דנן חשש ממשי למשוא פנים אשר מצדיק את פסילת המותב. זאת במיוחד משבית המשפט ציין במפורש כי "לא ניתנה כל החלטה בבקשה להגיש כתב תביעה מתוקן" (פסקה 22 להחלטה). לבסוף, אף אין ממש בטענת המערער לפיה היה על בית המשפט קמא לקיים דיון בבקשת הפסלות טרם קבלת ההחלטה, שכן בהליך אזרחי אין הכרח לקיים דיון בבקשת פסלות במעמד הצדדים (ע"א 5218/18 פלוני נ' פלונית, פסקה 3 (5.8.2018); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 319 (2006)). הערעור נדחה, אפוא. תגובת המשיבים הוגשה מבלי שהתבקשה, ועל כן, לא ראיתי לעשות צו להוצאות. ניתן היום, ‏ג' בתמוז התש"ף (‏25.6.2020). ה נ ש י א ה ________________________ 20034340_V03.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1