עו"ד רן אפק נ. סגנית הנשיא , כב' השופטת , טובה סיוון

פסק-דין בתיק בג"ץ 3430/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3430/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל העותר: עו"ד רן אפק נ ג ד המשיבים: 1. סגנית הנשיא, כב' השופטת, טובה סיוון 2. מנהל בתי המשפט, כב' השופט משה גל 3. סגן מנהל בתי משפט, כב' השופט אלון גילון 4. הנהלת בתי משפט 5. האפוטרופוס הכללי, שלמה שחר עו"ד 6. עו"ד שמוליק קסוטו עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד ח' שטנגר פסק-דין השופטת ע' ארבל: לפנינו עתירה למתן צו על-תנאי אשר יורה על ביטול מינויו של עו''ד שמואל קסוטו, המשיב 6, על ידי בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, לתפקיד מנהל עיזבון בתיק 93972. כן התבקש בית משפט זה להורות על ביטול, או על אפשרות לביטול, של כל פעולותיו של המשיב 6 בתפקידו כמנהל העיזבון מיום מינויו ואילך. העותר מבקש להורות גם למשיבה 1 ולמשיב 3 לנמק מהם השיקולים והקריטריונים שהנחו את המשיבה 1 בהחלטתה על מינוי המשיב 6 לתפקיד מנהל העיזבון. כמו כן, מבקש העותר להורות למנהל בתי המשפט, הוא המשיב 2, להנהלת בתי המשפט, היא המשיבה 4, ולאפוטרופוס הכללי, המשיב 5, לפעול תוך זמן סביר להקמת מאגרים פומביים של עורכי-דין ורואי-חשבון (להלן: המאגרים), לצורך מינויים של מנהלי עיזבון, וכן לאמץ את מסקנות הביניים והמסקנות הסופיות של דו''ח ועדת הבדיקה בנושא מינויים של בעלי תפקידים בשכר על ידי בתי המשפט. כן התבקש צו ביניים אשר ימנע מהמשיב 6 להמשיך בתפקידו כמנהל עיזבון המנוחה עד למתן פסק דין סופי בעתירה זו וימנע מינוי מנהלי עיזבון עד למועד הקמת המאגרים. 1. העותר הינו עורך-דין במקצועו, ונכד אחיה של מנוחה פלונית (להלן: המנוחה). המנוחה הותירה צוואה בעדים, במסגרתה קבעה כי בנוסף על היותו זוכה לפי הצוואה, העותר ימונה למנהל העיזבון לאחר פטירתה. צוואתה של המנוחה קוימה ביום 23.7.07 והעותר מונה, על פי הצוואה, למנהל העיזבון. ביום 21.1.09 עתר המשיב 5 להחליף את העותר כמנהל העיזבון, בשל ניגוד עניינים בין העותר כמנהל העיזבון לבין העיזבון. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את הבקשה והורה על מינוי המשיב 6 כמנהל העיזבון תחת העותר. 2. על החלטה זו קיבל העותר רשות לערער לבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את ערעורו של העותר, בקובעו שקיים ניגוד עניינים בין העותר כמנהל עיזבון ובין העיזבון. בית המשפט ציין שניגוד העניינים נוצר בראש ובראשונה בשל תביעה נגד העיזבון והעותר באופן אישי, שעניינה חוב נטען של המנוחה לתשלום שכר טרחה. בנוסף ציין בית המשפט כי העובדה שהעותר לא ציין בפני בית המשפט קמא כי אביו ודודתו של העותר מתנגדים לקיום הצוואה, מהווה טעם לפגם בהתנהגות העותר כמנהל עיזבון המנוחה. בית המשפט מצא כי בנסיבות אלה אין להתערב בהחלטה על ביטול מינויו של העותר כמנהל העיזבון, וזאת ללא צורך לדון בטענות לפיהן העותר פעל שלא כהלכה כמנהל העיזבון ואף גרם לעיזבון נזק כספי משמעותי. על פסק דין זה הגיש העותר בקשה לרשות ערעור שנדחתה על ידי בית משפט זה (בע''מ 2695/10 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי (לא פורסמה, 21.4.2010)). מכאן העתירה שלפני. 3. העותר טוען שבית המשפט לענייני משפחה מינה את משיב 6 למנהל העיזבון מבלי שקיבל קודם להחלטתו את עמדתם של כל היורשים המנויים בצוואה. בכך פעל לטענתו בניגוד להוראת תקנה 40(ה) לתקנות הירושה, תשנ''ח-1998 (להלן: תקנות הירושה). בשל כך, טוען הוא, ההחלטה על מינוי המשיב 6 למנהל העיזבון ניתנה בהעדר סמכות. בנוסף טוען העותר כי משיב 3 הפר את חובתו כממונה על חוק חופש המידע, התשנ''ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע), בכך שלא מסר לעותר מידע הכולל את השיקולים אשר עמדו ביסוד החלטתה של המשיבה 1 להחליף את העותר כמנהל עיזבון דווקא במשיב 6, מידע אשר לטענתו הוא זכאי לקבלו. עוד טוען העותר כי המשיב 2 הפר את חובתו להתייחס באופן ענייני ומפורט לדרישת העותר להכין רשימת קריטריונים מחייבת לפיה ניתן יהיה לדעת מהם הכישורים הנדרשים לצורך מינוי מנהל עיזבון על ידי בתי המשפט. 4. דין העתירה להידחות על הסף. עתירה זו מופנית בעיקרה נגד החלטה של בית המשפט לענייני משפחה, בעניין מינוי המשיב 6 תחת העותר כמנהל עיזבון המנוחה. אין בית משפט זה, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, דן כערכאת ערעור על החלטותיהן ופסקי דינן של ערכאות שיפוט אחרות (בג''ץ 3551/09 רוני שוורץ נ' המרכז לגביית קנסות (לא פורסם, 9.8.2009). אמנם, קיימים מספר חריגים מצומצמים לכלל זה, למשל כאשר מדובר על פגמים היורדים לשורשו של עניין או כאשר מתגלית שרירות קיצונית (בג''ץ 398/83 אביטן נ' א' וינוגרד, פ''ד לז(3) 467 (1983); בג''ץ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי, פ''ד מא(4) (1987)). ואולם, לא אלה פני הדברים בענייננו. העותר חוזר על טיעונים שהעלה בפני בית המשפט קמא ובפני בית משפט זה ובוררו על ידיהם. בנוסף, אם העותר סבור כי טעה בית המשפט קמא בפרשנות תקנות הירושה היה עליו לטעון זאת בערעור. כן לא מצאנו כי יש לדון בטענות אחרות שהועלו ומקומן להתברר בפני הערכאה הדיונית. מכל מקום, לא מצאנו כי מתקיימת עילה להתערבות בית משפט זה. אוסיף כי לא מצאנו ממש גם ביתר טענותיו של העותר. ראשית, בהתייחס לטרוניית העותר על שלא נמסר לו מידע על-ידי המשיב 3 באשר לשיקולי המשיבה 1, טוב יעשה העותר אם יעיין בהוראות חוק חופש המידע, ובפרט סעיפים 2-1 שלו. החלטת המשיבה 1 היא החלטה שיפוטית המתקבלת על בסיס שיקול דעת שיפוטי ומדברת בעד עצמה. מכל מקום לא המשיבים 4-2 מוסמכים לשמש כמפרשיה של החלטה שיפוטית. טענותיו של העותר ביחס לתשובה הבלתי מספקת לטעמו שקיבל מהמשיב 2 בנוגע להקמת מאגרי השמות אין בהן ממש. העותר זכה בתשובה מנומקת ולא עלה בידו להצביע על כל מקור חוקי מכוחו מחוייבים המשיבים לאמץ את הצעתו בעניין זה. אשר לעצם הטענות ביחס לצורך במאגרי שמות, הרושם למקרא העתירה הוא כי עיקרה בתקיפת החלטתה של המשיבה 1 - גם אם העותר טוען אחרת - ולא מצאנו על כן להידרש לעניין זה, מבלי להידרש לדברים לגופם. לפיכך, העתירה נדחית על הסף ללא צו להוצאות. ניתן היום, י"ח בסין תש"ע (31.5.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10034300_B01.doc עכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il