בג"ץ 3423-22
טרם נותח

אחמד פח'רי סאלח חדווי נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3423/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותר: אחמד פח'רי סאלח חדווי נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם בשם המשיבים: עו"ד אבי טוויג פסק-דין השופט י' אלרון: עניינה של העתירה שלפנינו בהוראה לסילוק מבנה חדש מס' 21457 (להלן: הוראת הסילוק), אשר הוצאה מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו), למבנה הכולל משטח בטון, גידור סקוריט, מבנה פאנלים הכשרה ופיתוח ותשתיות (להלן: המבנה). ביום 2.5.2022 ניתנה הוראת הסילוק, וזאת לאחר שביום 8.3.2022 ערך פקח המינהל האזרחי סיור והבחין במבנה שהוקם אך טרם הושלם. העותר הגיש בקשה לביטול הוראת הסילוק. בבקשתו טען, בין היתר, כי חלק מהעבודות במבנה אינן דורשות היתר בניה וחלקן אף אינן בסמכות המינהל האזרחי אלא בסמכות הרשות הפלסטינית. מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי דחה את טענות העותר, והדגיש כי מדובר ב"מבנה חדש" כהגדרתו בצו, המצוי בתחומי צו איסור בנייה צבאי אב/1/96 (להלן: צו איסור בנייה) המצריך קבלת היתר מאת המפקד הצבאי. מכאן העתירה שלפנינו, עמה הוגשה בקשה למתן צו ביניים. לשיטת העותר, יש להימנע מהריסת המבנה משחלקו מצוי בשטח B אשר בסמכותה האזרחית של הרשות הפלסטינית, ומאחר שחלק מהעבודות במבנה פטורות מהצורך בקבלת היתר בניה. עוד נטען, בין היתר, כי הוראת הסילוק אינה עולה בקנה אחד עם הצהרות המדינה בפני בית משפט זה בנוגע למדיניות האכיפה ביישום הצו; כי יש לנקוט בהליכי אכיפה רגילים המאפשרים הגשת בקשה להיתר בניה, חלף הליכי אכיפה מזורזים; כי המבנה אינו מצוי בתחומי צו איסור הבנייה; כי הוראת הסילוק לוקה בחוסר סבירות קיצוני בשל העובדה שהמבנה ניתן לרישוי והכשרה; כי רשויות האכיפה לא פנו אליו במהלך בניית המבנה; וכן כי לא התקיים שימוע כנדרש בטרם התקבלה ההחלטה על הריסת המבנה. מנגד, לטענת המשיבים דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים ועשיית דין עצמי, מאחר שהעותר הקים את המבנה בניגוד לחוק וללא היתר בנייה תקף. עוד נטען, כי דין העתירה להידחות אף לגופה בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת המשיבים, משהוראת הסילוק עולה בקנה אחד עם התנאים הקבועים בצו ובמסמך מדיניות הרשויות ביישום הצו (מיום 30.8.2020) (להלן: מסמך המדיניות). על כן, נטען כי המבנה נעדר היתכנות תכנונית ממשית. ביחס לגופן של טענות, המשיבים טוענים, בין היתר, כי בתחומי תחולת צו איסור הבנייה, נדרש היתר מהמפקד הצבאי; כי המבנה מצוי בשטח C, והסמכות בשטח זה היא בידי מפקד כוחות צה"ל ומי שנתמנה על ידו; כי הבנייה נעדרת היתכנות תכנונית של ממש; כי חובת ידיעת הדין מוטלת על העותר; וכי זכות השימוע של העותר, בהתאם לצו, באה לידי ביטוי בזכותו להגיש בקשה בכתב ביחס להוראת הסילוק. בתשובתו לתגובת המשיבים, העותר הדגיש כי ביצע את עבודות הבניה מבלי שידע כי המבנה מצוי בתחום צו איסור הבנייה, וטען כי מכל מקום, העבודות בוצעו בחצר ביתו, במתחם בו הוא ובני משפחתו מתגוררים מזה שנים רבות. דין העתירה להידחות בשל העדר עילה להתערבותנו. כידוע, תכליתו של הצו היא לספק לגורמי האכיפה ביהודה ושומרון כלים להתמודדות יעילה מול תופעת הבנייה הבלתי חוקית באזור (בג"ץ 1044/22 אבו חלוואן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 10 (17.4.2022)). הוראת הסילוק מכוחו של הצו ניתנת בהתקיימם של מספר תנאים מצטברים, אותם פירטתי במקרה אחר: "הצו מסמיך כל פקח ביחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי ליתן הוראה לסילוק מבנה, בכפוף להתקיימות שורת תנאים, וככלל: (1) המבנה המיועד לסילוק אינו "יביל" (ראו הגדרות המונחים "מבנה חדש" ו"מבנה יביל" בסעיף 1 לצו); (2) מדובר ב"מבנה חדש" אשר במועד מתן הוראת הסילוק לא הושלמו העבודות להקמתו או שלא חלפו יותר מששה חודשים מיום שהושלמו עבודות אלה, וביחס לבית מגורים – אם לא אוכלס או שלא חלפו יותר משלושים ימים מהיום שאוכלס (סעיף 6(2) לצו); (3) פקח, קצין צה"ל, קצין משטרה או נושא משרה ציבורית אחר אישר את היות המבנה "חדש" בהצהרה המנוסחת לפי התוספת השניה לצו החתומה בכתב ידו (סעיף 6(2) לצו); (4) לא הוצג לפקח היתר לבניית המבנה על ידי המחזיק בו (סעיף 4 לצו)." (בג"ץ 1043/22 אבו חלוואן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 9 (3.4.2022)). כמו כן, בעקבות עניין סנט-איב (בג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019)) בו נבחנה חוקיות הצו, עוגנה במסמך המדיניות עמדת המדינה לפיה אכיפת הצו תתבצע בהתאם למספר תבחינים, בכללם – מבנים המצויים בקרבה לצירי תנועה ראשיים, מתקנים ביטחוניים או תשתיות אסטרטגיות (תבחין 2.ב.); מבנים שהוקמו בתחומי צווים ביטחוניים או במקרים בהם יש למבנים השפעה משמעותית על הביטחון, הסדר הציבורי והבטיחות (תבחין 2.ד.); הקמה חוזרת של בינוי שנהרס בעבר (תבחין 2.ז.). מן הכלל אל הפרט – בנסיבות העניין, אין עילה להתערבותנו בהחלטת המשיבים להוצאת הוראת הסילוק למבנה. מן המסמכים שהוצגו לפנינו עולה, כי אין חולק שמדובר במבנה חדש (מש/5, סעיף 3 לעתירה) אשר נבנה ללא היתר בניה – כך אף לשיטת העותר (סעיף 4 לעתירה). בנוסף, ההוראה עולה בקנה אחד עם הקריטריונים אשר נקבעו במסמך המדיניות ליישום הצו, בגדר תבחין 2.ד. למסמך המדיניות, היות והמבנה מצוי בתחום צו איסור בנייה (בג"ץ 2120/21 אבו סלאח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 10 (1.6.2021)). כמו כן, משהמבנה מצוי בשטח C (מש/8) ובתחום צו איסור בנייה כאמור – הוא טעון היתר מאת המפקד הצבאי, והסיכויים להכשרתו נמוכים עד מאוד (בג"ץ 4961/20 בידאא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 14 (12.10.2020)). דינן של יתר טענות העותר להידחות אף הן, טענתו בדבר אפלייתו ביחס לתושבים אחרים, נטענה בעלמא וללא ביסוס (בג"ץ 1739/21 סלאח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 6 (27.5.2021)); טענותיו בדבר שלילת זכות השימוע, הפרת הדין הבינלאומי וכי המבנה אינו פוגע באינטרס הציבורי – נדונו ונדחו זה מכבר בבית משפט זה (בג"ץ 4114/20 יאסין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 14 (16.9.2020); בג"ץ 1862/21 חמאד נ' היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי, פסקה 9 (8.11.2021)). העתירה נדחית אפוא. לפנים משורת הדין, הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 19.5.2022 יוותר על כנו למשך 10 ימים נוספים מיום מתן פסק הדין, לצרכי התארגנות. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסכום של 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22034230_J03.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1