קוטנגו דנה ואח' נ. משרד החינוך

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3416/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון העותרים: 1. דנה קוטנגו ו-894 אח' 2. ועדת החקירה האזרחית – ח.ל.צ נ ג ד המשיבים: 1. משרד החינוך 2. משרד הבריאות 3. ממשלת ישראל 4. היועץ המשפטי לממשלה 5. נטלי (החברה לשירותי רפואה דחופה בישראל) בע"מ 6. פמי 7. טרגט מרקט עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אירית ינקוביץ בשם המשיבים 4-1: עו"ד אודי איתן, עו"ד יעל קולודני בשם המשיבה 5: עו"ד דן פרידמן, עו"ד עוז קינן בשם המשיבה 6: עו"ד יהודה רוזנטל פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו מכוונת, על-פי הנטען בה, כלפי מתכונת ההתנהלות במתן שירותי בריאות לתלמידים במערכת החינוך, ובכלל זה ביצוע בדיקות וחיסונים בבתי הספר בהתאם להוראות סעיפים 21א ו-69 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, וכן סעיף 1(7) לתוספת השלישית לחוק זה. העותרים מבקשים כי נורה שביצוען של פעולות אלה והפיקוח עליהן ייעשו באמצעות קופות החולים. 2. העתירה הוגשה על-ידי רשימה ארוכה של עותרים, 895 במספר, אשר על-פי הנטען הם הורים לתלמידים במערכת החינוך בישראל, מבלי שנמסרו פרטים נוספים בעניין, וכן על-ידי ההתארגנות המכונה "ועדת החקירה האזרחית", היא העותרת 4. העותרים צוינו בשמותיהם ברשימה שצורפה כנספח לעתירה, ללא כל עובדות נוספות הנוגעות לילדיהם ולמוסדות החינוך שהם לומדים בהם לכאורה. הקשר של העותרת 4 לסוגיות הנדונות ולסעדים המבוקשים לא פורט אף הוא במסגרת העתירה. המשיבים 4-1 לעתירה הם, בהתאמה – משרד החינוך, משרד הבריאות, ממשלת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה (להלן: משיבי הממשלה). המשיבות 7-5 הן חברות פרטיות המספקות שירותי בריאות לתלמיד, בפיקוח משרד הבריאות. 3. על-פי הנטען בעתירה, התלמידים במערכת החינוך בישראל מקבלים שירותים שונים של בדיקות וחיסונים באמצעות חברות פרטיות, שנשכרות לשם כך, ובהן המשיבות 7-5. עוד נטען בעתירה כי שירותים אלה ניתנים "באופן משפיל ומבזה, תוך חשיפת הקטינים לנזקים פיזיים ופסיכולוגיים", ושלא באמצעות רופאים או אחיות המוסמכים לכך. העותרים טוענים עוד, כי ההורים אינם מקבלים דיווח על החיסונים, הבדיקות ותוצאותיהן, ומכאן שאלה מתקיימים ללא הסכמתם המפורשת. לעניין זה מדגישים העותרים כי טופס "הצהרת הבריאות" שנדרשים ההורים למלא בתחילת שנת הלימודים אינו מספק את המידע המקיף והכולל בדבר הבדיקות והחיסונים שייערכו במהלכה. העותרים מציינים עוד כי לצורך העתירה תועדו מקרים שבהם בוצעו "פרוצדורות רפואיות פולשניות" בתלמידים, ללא ידיעתם והסכמתם של הוריהם. בהקשר לכך, הובאו בעתירה ציטוטים שונים שמקורם אינו ידוע (לרבות כאלה שנלקחו מפוסטים לא מזוהים ברשת החברתית פייסבוק). 4. העתירה כוללת גם טענות הנוגעות באופן ספציפי לתכנית "מגן חינוך" – תכנית לבדיקות קורונה שבועיות במערכת החינוך – אשר ביחס אליה נטען כי ההשתתפות בה חושפת את פרטיהם האישיים של התלמידים והוריהם לכל דורש, וכי אופן ביצוע הבדיקות פוגע בזכותם של התלמידים לפרטיות. בהקשר לכך צורפה לעתירה חוות דעת של פסיכיאטר לפיה התכנית מציבה "סיכון מהותי לשלום הילד" ואף עלולה לגרום לפוסט-טראומה של התלמידים. חוות דעת זו מבוססת, על פי האמור בה, על עיקרי התכנית כפי שהם מתוארים באתר האינטרנט של משרד הבריאות וכן על "פרסומים שונים בנושא התכנית". 5. העותרים ציינו כי הם פנו למשיבי הממשלה ביום 5.5.2021, כ-12 ימים לפני הגשת העתירה, אך מלבד אישור לכך שפנייתם התקבלה לא קיבלו מענה ענייני. 6. בתגובתם המקדמית מיום 25.5.2021 טוענים משיבי הממשלה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים. משיבי הממשלה הדגישו כי העתירה הוגשה מספר ימים לאחר שעתירה קודמת שהוגשה אף היא על-ידי ועדת החקירה האזרחית ונסבה על חיסוני הקורונה – נדחתה בשל אי-מיצוי הליכים (בג"ץ 2220/21 ועדת החקירה האזרחית נ' היועץ המשפטי לממשלה (9.5.2021) (להלן: בג"ץ 2220/21)). 7. אף המשיבות 6-5 הגישו תגובות מקדמיות (כל אחת בנפרד) ביום 4.7.2021. המשיבה 7 לא הגישה תגובה כאמור. בקצרה יצוין כי בתגובות אלה נטען שיש לדחות את העתירה על הסף בשל אי-מיצוי הליכים. המשיבה 5 מוסיפה כי יש לדחות את העתירה גם מחמת שיהוי, בשים לב לכך שהיא מספקת שירותי בריאות לתלמידים עוד משנת 2010, וכן כי מוצדק לדחותה על הסף גם בשל כך שהוגשה ממניעים זרים ובהיעדר ניקיון כפיים מצד העותרים, שהם, כלשונה, "מתנגדי חיסונים רדיקליים" ו"מכחישי קורונה" האחראים לפרסומים מסיתים רבים ברשת. המשיבה 6 מוסיפה ומטעימה, כי עתירה נוספת שבה העותרים ביקשו סעד דומה – ביטולה של תכנית "מגן חינוך" – נדחתה אף היא על הסף בשל אי-מיצוי הליכים (בג"ץ 2895/21 קוטנגו נ' משרד החינוך (29.4.2021) (להלן: בג"ץ 2895/21)). כמו כן, היא מציינת כי דין העתירה להידחות על הסף גם בשל אי-צירופן של קופות החולים כמשיבות רלוונטיות, וכן – ובעיקר – בשל היעדר תשתית עובדתית כלשהי לנטען בה. 8. לגוף הדברים, גורסות המשיבות 6-5 כי לא הונח בסיס לטענה שהחלטתו של שר הבריאות להפקיד את ביצוע הבדיקות והחיסונים בידיהן אינה סבירה או התקבלה תוך חריגה מסמכות. הודגש על-ידן כי הן מקפידות על קבלת הסכמה מדעת של הורי התלמידים תוך מתן מלוא המידע הנדרש, כי הטיפולים ניתנים אך ורק באמצעות גורמים המוסמכים לתתם, כי פעולותיהן מפוקחות על-ידי משרד הבריאות, וכי הן שומרות על חסיון מלא של התלמידים. אשר לחוות הדעת שצורפה לעתירה, נטען כי זו נערכה על-ידי אחד מחבריה של העותרת 4 ולא על-ידי מומחה חיצוני אובייקטיבי, וממילא אין לייחס לה כל משקל. 10. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובות לה באנו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, וזאת מן הטעמים הנכונים שצוינו בתגובותיהם של המשיבים. העתירה הוגשה ללא מיצוי הליכים נדרש, מבלי שצורפו אליה משיבות רלוונטיות, ומבלי לתמוך אותה בתשתית עובדתית סדורה. על כך יש להוסיף, כפי שצוין בפסק דין שניתן אך לאחרונה בעתירה נוספת שהוגשה על-ידי רבים מהעותרים דנן (בג"ץ 3413/21 קוטנגו נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 9 (28.6.2021) (להלן: בג"ץ 3413/21)), אין להלום הגשת עתירה בשם מאות בעלי דין, מבלי לתת אינדיקציה ברורה באשר לזיקתם להליך, במתכונת שאינה תורמת לבירורו. 11. ראוי לפתוח בנושא המהותי של אי-מיצוי הליכים. כידוע, חובת מיצוי ההליכים הינה חובה מהותית, שנועדה לסייע במיקוד המחלוקת ובגיבוש התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת להכרעה בעתירה (ראו: בג"ץ 2220/21, בפסקה 12; בג"ץ 320/21 בנימין נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (17.1.2021); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 351-348 (2017)). בנסיבות דנן, הייתה אמנם פנייה מוקדמת למשיבי הממשלה, אך זו נעשתה מן השפה ולחוץ בלבד. העותרים המתינו 12 ימים בלבד לאחר שפנו בנושא משמעותי וכבד משקל, שאף אינו חדש, בטרם אצה להם דרכם לפנות לבית משפט זה. זאת ועוד, העתירה (בדומה לפנייה המוקדמת) כוללת ערב רב של טענות, שאינן מבוססות כלל ועיקר, ואינן מגובות בתשתית עובדתית ממשית. זהו כמובן עניין לעצמו. היעדר תשתית עובדתית מפורטת וברורה שעל יסודה ניתן לבחון את הטענות המועלות בעתירה, עלול להוות עילה עצמאית לדחייתה על הסף. לא מן המותר לציין עוד כי קיים טעם לפגם בכך שהעותרים נמנעו מלהזכיר את פסק הדין שניתן בעתירתם הקודמת ב-בג"ץ 2895/21, שיש לו זיקה מהותית לסעדים המבוקשים בעתירה דנן. לבסוף, הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח פגם נוסף שנפל בעתירה, והוא העובדה שהעותרים לא צירפו את קופות החולים כמשיבות לעתירה, כאשר הם טוענים שיש להטיל עליהן את הסמכות לביצוע הבדיקות והחיסונים במערכת החינוך (ראו: בג"ץ 2769/20 אפלל נ' רשם האגודות השיתופיות, פסקה 12 (22.11.2020)). 12. כמו כן, ראוי לציין כי במהלך השנים הגיע הנושא של אספקת שירותי בריאות בבתי הספר גם במתכונת של מיקור חוץ לפתחו של בית משפט זה בהקשרים שונים. הנושא אינו פשוט, ואף פסיקתו של בית משפט זה עמדה על כך (ראו: בג"ץ 5012/97 מתן שירותי בריאות סיעוד ורווחה נ' משרד הבריאות, פ"ד נב(1) 49 (1998); בג"ץ 1083/07 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' משרד הבריאות (24.5.2012)). הגשת עתירה חדשה שאינה מציגה תשתית עובדתית המצדיקה לשנות מהפסיקה הקודמת, מעוררת אף היא תמיהה. 13. לנוכח העובדה שהעתירה הוגשה בחיפזון שלא היטיב עמה, ובהתחשב בכך שהעותרים ובאי כוחם שבים ומגישים בנושאים אלה עתירות שנדחות מטעמי סף שונים (ראו: בג"ץ 4341/21 פיינשטיין נ' שר הבריאות (4.7.2021); בג"ץ 3413/21; בג"ץ 2220/21; בג"ץ 2895/21) – טוב יעשו אם ישימו לבם להערותינו. 14. סוף דבר: העתירה נדחית. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים 6-1 בסך 6,000 שקלים, שיחולקו כדלקמן: 2,000 שקלים למשיבי הממשלה ו-2,000 שקלים לכל אחת מהמשיבות 5 ו-6. ניתן היום, ‏ב' באב התשפ"א (‏11.7.2021). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21034160_A03.docx יי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1