פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
ער"א 3415/22
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
3. שח"ר שירותי אומנה בע"מ סניף מרכז
4. פלוני
5. פלוני
6. מכון סאמיט
7. פלוני
ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 12.5.2022 ברע"א 2520/22
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 12.5.2022 ברע"א 2520/22 בה התקבלה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה, נדחתה בקשתו לפטור מלא מהפקדת ערובה, אך הופחת סכומה.
המערער הגיש לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בו נדחה ערעורו על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי שלא ליתן למערער פטור מלא מהפקדת ערובה. זאת בגדרי הליך ערעורי שנקט על פסק דינו של בית משפט השלום אשר דחה תביעה נזיקית שהגיש, מחוסר סמכות. בד בבד עם הגשת ערעורו הגיש המערער בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה.
בהחלטה מיום 12.5.2022, קיבלה רשמת בית משפט זה את בקשת הפטור מתשלום אגרה, והפחיתה את גובה הערובה לסכום של 2,000 ש"ח. הרשמת התייחסה בהחלטתה לצורך להימנע מ"מעגל שוטה דיוני" וכן לתמונה שהציג המבקש לגבי מצבו הכלכלי. יחד עם זאת, נתנה הרשמת את דעתה לכך שהמערער לא שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בבית משפט השלום; שלא ביאר האם ביכולתו להסתייע בסביבתו לגיוס סכום הערובה; וכן לסיכויי ההליך נוכח אמות המידה לקבלת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". משכך לא מצאה לנכון לפטור את המערער מהפקדת ערובה.
מכאן הערעור שלפנַי בו מלין המערער על אופן ניהול ההליך בעניינו בבית משפט השלום. כמו כן, נטען בקשר לאי-תשלום ההוצאות שנפסקו לחובתו, כי חיובו בהוצאות נעשה בתובענה שהתקיימה ללא שנערך בה דיון והיא גם נמחקה בחוסר סמכות; כי מן הבקשה המקורית הושמטו בטעות מכתבים שביקש לצרף המלמדים על מאמציו לגיוס את סכום הערובה מקרוביו, מכתבים אשר צירף הפעם לערעורו; וכי הערכת סיכויי הערעור צריכה הייתה להיעשות בהתחשב בכך שערעורו מגלה שאלות מהותיות.
דין הערעור להידחות. שיקול דעת רשם בית המשפט בענייני ערובה הוא רחב וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (ראו לדוגמה לאחרונה: ער"א 3072/22 סיבוש נ' 'מגדל' אחזקות וביטוח פיננסים, פסקה 4 (15.5.2022); ערג"ץ 1284/22 עו"ד רונית לירן- שקד נ' משרד הבריאות, פסקה 4 (23.2.2022)). מקרה זה אינו נמנה על המקרים המצדיקים התערבות.
אכן, הרף הנדרש לקבלת פטור מהפקדת ערובה גבוה יותר מזה הנדרש לצורך פטור מתשלום אגרה, נוכח התכלית העומדת בבסיס הפקדת הערובה, שהיא הבטחת הוצאותיו של בעל הדין שכנגד (בש"א 1430/19 המנהל המיוחד – עו"ד יגאל מזרחי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 9 (3.4.2019)). החלטת הרשמת המנומקת נשענה על הצורך להימנע ממעגל שוטה דיוני; על התמונה המצטיירת בדבר מצבו הכלכלי; על כך שהמערער לא ביאר האם יש ביכולתו להסתייע בסביבתו; ועל בחינת סיכויי ההליך. לאחר בחינת השיקולים הרלוונטיים לעניין, לא מצאה הרשמת לפטור את המערער באופן מלא מהפקדת ערובה, אלא להפחיתה כאמור. בכך לא נפל כל פגם.
אוסיף כי טענת המערער כי לא שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בהליך בבית משפט השלום בשל טרוניתו על פסק הדין שניתן, אינה ממן העניין. באשר לניסיונו של המערער להיבנות מאסמכתאות חדשות שצירף לערעורו לעניין יכולתו להסתייע בקרוביו, הרי שלא רק שאין מקום לביצוע "מקצה שיפורים" ולהוספת מידע שלא נכלל בבקשת הפטור המקורית (ראו למשל: ער"א 2598/22 י.ב שיא משאבים בע"מ נ' רשות המיסים, פסקה 3 (26.4.2022); ער"א 6221/21 קליין נ' נטוביץ, פסקה 3 (30.9.2021)), אלא שגם לגופו של עניין אין במכתבים שצורפו מטעם "שני אנשים אליהם פנה המערער", כדי לסייע לו בעניין זה. לא למותר לציין, כי גם אין בסיכויי ההליך כדי להטות את הכף לטובת המערער, במיוחד בהינתן העובדה שמדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שעניינה בפסק דין הדוחה ערעור על החלטת רשמת ליתן למערער פטור חלקי מהפקדת ערובה.
הערעור נדחה אפוא.
ניתן היום, כ"ג באייר התשפ"ב (24.5.2022).
ש ו פ ט
_________________________
22034150_N01.docx לש
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il