גאמוס נ' מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 34119-08-24 לפני: כבוד השופט יצחק עמית כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת רות רונן העותר: עלי ג'אמוס נגד המשיבה: מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי; ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד ג'וני שחאדה פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי נורה למשיב להנפיק לו היתר כניסה ושהייה בישראל על סמך אישור מעמד בישראל שקיבל העותר, לתקופה שמיום 10.3.2024 ועד ליום 10.3.2025, בהיותו בן זוג של תושבת ישראלית. לצידה של העתירה הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים המורה לרשויות המדינה להימנע מגירושו מהארץ ולאפשר לו לנוע בה בחופשיות עד למתן החלטה סופית בעניינו. דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. העותר מלין על החלטת המשיב המסרב להנפיק לו היתר כניסה ושהייה בישראל עקב מניעה ביטחונית (החלטה אשר לא צורפה לעתירה). החלטה כאמור ניתנת לערעור בפני בית הדין לעררים מכוח סעיף 13כד(א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל) הקובע כי "הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות בעניינו, רשאי להגיש ערר על ההחלטה לבית הדין לעררים", כאשר לצידו של הערר, ואף לאחר הגשתו, ניתן להגיש בקשה למתן צו ביניים כדוגמת זו שהגיש העותר בעתירה דנן (ראו סעיף 12 לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע"ד-2014). ואכן, מעיון בעתירה ובמכתב שצורף לה מיום 30.7.2024 עולה כי העותר הגיש ערר על החלטה (ערר אשר אף הוא לא צורף לעתירה וגם לא פרטיו). לפיכך, נוכח הכלל לפיו בית משפט זה ימנע מלדון בעניין בו נתון בידי העותר סעד חלופי, ובהינתן שאין זה ראוי לקיים דיון מקביל במסגרת עתירה בפני בית משפט זה, לא ראינו מקום להידרש לעתירה שלפנינו (והשוו: בג"ץ 3129/14 פלוני נ' משרד הפנים (25.6.2014); בג"ץ 2328/17 זיאדאת נ' שר הפנים (23.7.2018); בג"ץ 278/22 פלוני נ' רשות האוכלוסין וההגירה (1.2.2022)). עוד יצוין כי בעוד שבמכתב מיום 30.7.2024, אשר צורף לעתירה, נכתב כי "הערר עד כה לא קיבל מענה", בעתירה, שהוגשה ביום 14.8.2024, צוין בלא כל פירוט כי "העותר הגיש ערר על החלטת המשיב אך עררו נדחה" (סעיף 7 לעתירה). ייתכן שכך, ואולם בהינתן שהתצהיר התומך בעתירה הוא מיום 24.7.2024, ושהחלטת הדחייה לא צורפה לעתירה, אין לפנינו מידע שלם בעניין זה. מכל מקום, דין העתירה להידחות מהנימוק של קיום סעד חלופי גם במקרה שהערר אכן נדחה בינתיים. כך, נוכח אפשרותו של העותר להגיש ערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מנהליים על פסק דינו של בית הדין לעררים (סעיף 13לא(א) לחוק הכניסה לישראל; סעיף 5(2) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 וכן פרט 10 לתוספת השנייה לחוק זה). אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, י"א אב תשפ"ד (15 אוגוסט 2024). יצחק עמית שופט עופר גרוסקופף שופט רות רונן שופטת